המלחמה על מה שנשאר מפירמת הצילום הכושלת 'קודק' - מה הם מחפשים?

למרות כל הכותרות, הבנקים הכו את התחזיות וכעת מחפשים משהו חדש שידכא את מצב רוחם של המשקיעים. "התוצאות של הבנקים לא מעניינות" הייתה הכותרת של CNBC אתמול, האתר שהוביל בתחזיות שהבנקים יאכזבו, "מה שמעניין הוא הבונוסים שישלמו השנה". אל דאגה, "צוק תקרת החוב מתקרב" - יהיו מספיק כותרות אימים. ה"מגזר התעשייתי" החשוב ביותר - הקניין הרוחני (IP- Intellectual Property)

למעשה אין מגזר עסקי ספציפי שאפשר להגדירו "מגזר הקניין הרוחני". מדובר בקונספט משפטי שמאפשר מתן זיכיון למחשבה, שמשתמשים בו בכל תחום תעשייתי / עסקי. הקניין הרוחני וההגנה עליו הפכו, בגלל ההתפתחויות בתחום הטכנולוגי וב-IT, לנושא חשוב בתקשורת, עקב הקשר למלחמות השיווק של צעצועי העברת האינפורמציה, שהשתלטו על חיינו, אבל זה הרבה מעבר לכך - מקור הקניין הרוחני בחדשנות (Innovation) - מנוע הצמיחה שמוביל את הכלכלה הגלובלית. חדשנות היא תהליך שבאמצעותו הופך רעיון למוצר שיש לו ביקוש בשווקים. התקדמות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה העלו את חשיבות החדשנות וההגנה. האמריקנים, שהובילו את המהפכות, הבינו עד כמה חשוב להגן על הקניין והובילו להקמת גוף בינלאומי מוכר שיקבע את כללי המשחק.

ב-1967 הוקם ה-World Intellectual Property Organization - WIPO כסוכנות של האו"ם שמטרתה לעודד פעילות יצירתית וההגנה על הקניין הרוחני בעולם. מעניין כי הגורם המרכזי שלחץ להקמת ה-WIPO היה דווקא התעשייה הרפואית שנלחמה על ההגנה של תרופות, אבל התפרצות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה לתחום הצריכה האישית, בסוף שנות ה-90' - הם שעשו את ההיכרות הציבורית עם ה-IP. המהפכות הביאו להכרה בחדשנות כנכס חשוב ביותר להערכות חברות. ה-IP הפך לגורם מוביל בעולם של כלכלת שוק חופשית, והביא את הממשלות להבנה שיכולות החדשנות תהיינה גורם מוביל בצמיחתן הכלכלית בעתיד. את השפעת ה-IP על הכלכלה והמהירות בה היא מתפשטת לתוך תחומי התעשייה והמסחר השונים, אפשר לראות בסטטיסטיקה האמריקנית. בשנת 2010 היו בארה"ב 313 מגזרי תעשייה ומסחר שונים. 75 מתוכם (24%) הוגדרו כ-IP-intensive (בשנת 2000 עדיין לא היו כאלו, למרות שהמהפכות כבר היו בעיצומן). התעשיות שהוגדרו כך היו אחראיות ל-34.8% מהתוצר האמריקני - 5.06 טריליון דולרים, 40 מיליון מקומות עבודה - 27.7% מכוח העבודה האמריקני. מאז הפך הנשיא רייגן את החדשנות לתחום בעל חשיבות לאומית / אסטרטגית, נשיאי האימפריה מגדילים את תמיכת הממשל בו - הנשיא אובמה בונה את עתיד האומה על התמיכה בחדשנות. הוא עושה זאת כי למרות כל ההישגים, ארה"ב מתדרדרת בתחום החדשנות על פי מדד החדשנות הגלובלית (Global Innovation Index rankings - 2012).

המדד מונפק ע"י ה-WIPO, מציב את ארה"ב בשנת 2012 במקום העשירי בלבד. המדד הוא הסיכום הממוצע של 10 קריטריונים שקובעים את המעמד של כל מדינה בתחום החדשנות וניצולה לפיתוח הכלכלי. הקריטריונים הם רמת מוסדות המחקר והאוניברסיטאות במדינה, ההון האנושי של המדינה ואחוז המועסקים במו"פ, תשתיות, רמת מערכות השיווק והעסקים, הרמה הטכנולוגית, יצירתיות ויעילות התעשייה. שווייץ היא המדינה המובילה, כאשר בינה לבין ארה"ב נמצאות שוודיה, סינגפור, פינלנד, בריטניה. הולנד, דנמרק, הונג-קונג ואירלנד. דנמרק וסינגפור מובילות בתשתיות לתעשיית הידע. יפן, ארה"ב, סין, קוריאה וגרמניה מובילות מבחינת כמות הפטנטים החדשים שנרשמו וקיבלו אישור. גרמניה מובילה בגדול ואחריה ארה"ב, סין, בריטניה וצרפת בקריטריון ההצלחות המסחריות של הפטנטים שנרשמו. ישראל נמצאת במקום ה-17 בדירוג הכללי, במקום ה-4 בעולם בקטגוריית ההון האנושי והמו"פ, במקום ה-10 בקטגוריית "ידע מצטבר ותרומה לתעשייה (של חדשנות)" ובמקום ה-21 בעולם מבחינת "תשתיות לחדשנות". בסה"כ, ירדה ישראל מהמקום ה-14 בשנת 2011 למקום ה-17 ב-2012. לאחר עלייתו של קמרון לשלטון, אימצה בריטניה מדיניות מעודדת חדשנות, ועלתה מהמקום ה-10 ב-2011 ל-5 ב-2012.

דעתנו שלאור ההתפתחויות והתקדמות מהפכות האינפורמציה והטכנולוגיה, ישראל חייבת להקדיש יותר לעידוד התחום. חלק מהעידוד חייב להתבטא במדיניות שתעודד הישארות הידע בישראל, אחרת בין תרבות האקזיטים לסביבה העסקית העוינת - עתידה של תעשיית הידע הישראלית יהיה חזרה מדויקת של תעשיות אחרות, מההדרים ועד הכותנה וחבל, כי מבחינת הפוטנציאל - ישראל צריכה להיות במקום הראשון. בשנת 2012 עלה נושא ה-IP מדרגה עם "התגלות" התחום ע"י הבנקים להשקעות. זה לא שקודם לכן הבנקים להשקעות לא היו מעורבים בעסקאות, אבל במהלך השנה שהסתיימה בסוף יוני 2012 הגיעו עסקאות קניית ומכירת פטנטים ל-18.8 מיליארד דולרים, בהשוואה לסך עסקאות של 450 מיליון ב-2011. עסקאות מהסוג בה רכשו גוגל, מיקרוסופט ואפל, את הפטנטים של נורטל ב-4.5 מיליארד דולרים, כמה חודשים לאחר שגוגל כמעט וסגרה עסקה על החבילה כולה ב-900 מיליון, עוררו את בתי ההשקעה הגדולים, והאנליסטים החלו לגלות את מה שהם מכנים "ערכים שנחבאים בחברות".

המשקיע האקטיביסט הגדול, קרל אייקן וקרן ההדג' המפורסמת STARBOARD VALUE LP, נכנסו לתחום בגדול. הם משקיעים ברכישות פטנטים, ובשבוע שעבר ניטש קרב איתנים בביהמ"ש בסירקיוז שם נלחמות החברות גוגל, אפל ומיקרוסופט על חבילת פטנטים בתחום ההדמיה של ענקית הצילום לשעבר, איסטמן קודק, שנמצאת בפשיטת רגל. מה שמעניין בסיפור הזה הוא המחיר שקבע ביהמ"ש, 527 מיליון דולרים - רבע ממחיר ההתחלה של המכרז. הירידה במחיר, שעשויה להתפרש כירידה בהתעניינות בפטנטים, דווקא מבליטה את העלייה בהתעניינות, כיצד? מתברר שלאחרונה הפכו תביעות על פטנטים לביזנס רציני ביותר, בעיקר בשל העלייה בהערכת הפטנטים. המשפט המתוקשר בין אפל לסמסונג זו דוגמא מצוינת. חברות שברשותן תיקי IP גדולים, ממיקרוסופט ומטה, מצאו דרך "להסתיר" את הפטנטים שלהן באמצעות מכירת התיקים לחברות פיתוח פטנטים במחיר נמוך, אבל עם השתתפות גבוהה ברווחים שיבואו מיישום הפטנטים בעתיד. איסטמן קודק, כך התברר בביהמ"ש, עשתה מהלך דומה בעבר - חלקים מהחבילה כבר לא היו שייכים לה. במקרה ששלוש הענקיות רוכשות את תיק הפטנטים הן תצטרכנה להתחלק ברווחים העתידיים עם הכונס.

איך משקיעים ב-IP?

חברות "עשירות" בקניין רוחני הוכיחו יכולות לעשות בו שימוש מסחרי. הן אמורות להכות את המדדים ומומלצות להשקעה. הדבר נכון בעיקר כשמדובר בחברות קטנות יחסית מהסוג המדובר - אלו, לצד פוטנציאל הצמיחה, גם מועמדות לרכישה. אין היום סלים או קרנות שמתמחים בחברות כאלה. מדד ה-IFI Claims Patent Services מרכז את 50 החברות שמובילות בעולם בקריטריון הזה. IBM מובילה את המדד ב-20 השנים האחרונות. ב-2012 רשמה החברה וקיבלה אישור ל-6678 פטנטים חדשים. אחריה במדד נמצאות סמסונג, קנון, סוני ופנסוניק. 20 מתוך 50 המובילות הן חברות יפניות ו-18 אמריקניות (לרשימת החברות המלאה הקישור: http://ificlaims.com/index.php?page=misc_top_50_2012). כל 50 החברות כלולות בסל הטכנולוגיה XLK.

הבעיה היא כמובן, שלמשקיעים קשה מאוד להעריך את השפעת ה-IP על התנהגות הסל, קשה לאבחן ולהפריד אותה מגורמים אחרים שמשפיעים. אנחנו אוהבים את מניות הטכנולוגיה הגדולות IBM, GE, QCOM וחברת התרופות השווייצרית רוש (סימול: RHHBY) שמובילה בהשקעות פיתוח ורכישות פטנטים בתחום הבריאות. אבל כל חברה שמופיעה במדד נחשבת טובה להשקעה. מי שמחפש "מצבים מיוחדים" יכול למצוא רבים כאלו מחוץ למדד. ישנן GILD ו-REGN ברפואה או EW ו-ISRG בציוד רפואי מתוחכם. ב-IT תמצאו חברות "עמוסות IP" כמו ARMH, NVDA, ATVI והמון אחרות. באוכלוסיית החברות הישראליות בוול סטריט יש לא מעט חברות עתירות IP. חברות כמו MLNX, ALLT, DSPG, CEVA (שפרנסתה על IP), CKSW, NVMI, CRNT, AUDC, GIVN, לבטח EZCH, ATTU ואפילו ALVR שהישרדותה תלויה בניצול נכון של תיקיית ה-IP שברשותה.

רכישת ווקאלטק למשל הייתה על טהרת ה-IP. ישנן החברות הרפואיות הקטנות, PSTI, CGEN, PBTH, PLX שכולן מחזיקות בפטנטים ועוד. חשוב יותר, הקניין הרוחני הפך לחלק מהאסטרטגיה של ההנהלות הישראליות. כאשר מניה נשחטת בגלל כותרות מוגזמות - כדאי לבחון אם לא נוצרה הזדמנות רכישה ולו בגלל ה-IP. האם ההודעה של גיוון (סימול: GIVN) טובה למשקיעים?

ללא ספק! נתחיל בהודעה שנתנה החברה ל-SEC לפיה, "החברה עוצרת את התהליך לעסקת מכירה או מיזוג. לאחר בדיקה מעמיקה הגיעה הועדה האקזקוטיבית, שמונתה ע"י מועצת המנהלים לצורך התהליך - פה אחד למסקנה שהמשך הפעילות על פי התכנית של החברה, כשזו נתמכת ברכישות נוספות ושתפי"ם, תיתן לבעלי המניות של החברה בזמן הנוכחי, את ההזדמנות הטובה ביותר לקידום ערך המניות. בנוסף הודיעה חברת דיסקונט השקעות לחברה, שבכוונתה לאתר קונה אחד להחזקותיה 45.5% מהחברה.

גיוון סיימה את 2011 עם מכירות של 178 מיליון ורווח נקי של 12 מיליון, עליות של 12.6% ו-41.2%. תסיים את 2012 מכירות של כ-186 מיליון ורווח נקי של כ-16 מיליון (המספרים עדיין לא פורסמו). האנליסטים חוזים שהחברה תסיים את 2013 עם מכירות של 204 מיליון ורווח נקי של כ-23 מיליון. בסוף ספטמבר היו בקופה מעל 119 מיליון דולרים. אין ספק שהחברה מתייעלת והמכירות בעלייה. מה שחשוב יותר, שהיא תנסה (פעם נוספת) לקבל אישור FDA על PillCam COLON 2 למעי הגס. החברה מאמינה שהפעם תאשר הסוכנות את המכשיר בהליך מקוצר וכך גם ביפן - מה שיפתח בפניה שוק המגלגל 1.7 מיליארד דולרים. גיוון רכשה 2 חברות, Bravo ו-Sierra שבעזרת הטכנולוגיות שלהן הפכה לחברה המובילה בניעות (motility) ומדידת חומציות (PH ). היא החברה המובילה בתחום הקפסולות (שהוא מרכיב קטן יחסית בתחום בדיקות המעיים). המתחרה הישירה היא אולימפוס היפנית, שנמצאת במשבר (לא בתחום הקפסולות) ושתי חברות קטנות פרטיות, בסין וקוריאה. התחרות הגדולה היא מול האנדוסקופיה בה שולטות פוג'י, Hoya ואולימפוס, וישנה כמובן התחרות מכיוון הרדיולוגיה, רנטגן, מול GE, סימנס, טושיבה ופיליפס. כניסה עם ה-PillCam COLON 2 תשנה את התמונה.

אין לנו שום ספק, שבנק השקעות טוב שיעבוד בתיאום עם אנשים כמו ישראל מקוב (היו"ר), הדירקטור ג'יימס קורנליוס והמנכ"ל חומי שמיר, יכולים למצוא קונה, אבל טוב עשתה מועצת המנהלים שעצרה התהליך. נראה לנו שעם הסיכוי להצלחת הגלולה החדשה ונכונותן של דסק"ש ואלרון למכור את חלקן, ניתן יהיה לבצע דיל טוב פי כמה לבעלי המניות האחרים (של הכנסת שותף אסטרטגי רציני יותר), שגם יבטיח שהחברה והידע יישארו ביוקנעם. 16 דולר למניה זה מחיר מעניין בהרבה לכניסה מה-20 דולר שלפני חודשיים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.