1.22 מיליארד דולר בהגרלת "מגה מיליונס": החלום שיכול לשנות חיים או פנטזיה יקרה מדי?
נתחיל בכך שהגרלות הן מצב שהמגריל מקבל סכום מסוים ואחרי שהוא גוזר קופון הוא מחלק אותו לזוכים. כלומר, המשתתפים מקבלים פחות ממה שהם נתנו - התוחלת היא להפסד. זה ברור וידוע וכשלוקחים בחשבון שהסיכוי לזכות בפרס גדול הוא אפסי, אין באמת רציונל להשתתף ועדיין בהגרלות משתתפים המונים וזה רק הולך וגדל. הסיבה - זה מייצר תקווה.
הגרלת "מגה מיליונס" האמריקאית שוברת שיאים עם פרס עצום של 1.22 מיליארד דולר – אחד מהפרסים הגדולים בהיסטוריה. אך מה באמת עומד מאחורי המספרים האלה? איך הגרלות הפכו לכלי משמעותי בכלכלה האמריקאית, ומה הסיכויים האמיתיים שלכם להפוך למיליונרים ברגע?
הפרסים שמתקרבים לשמיים: איך זה עובד?
הגרלת "מגה מיליונס" לא התחילה עם המספרים הענקיים שאנחנו מכירים היום. כשהושקה ב-1996, הפרס הגדול עמד על חמישה מיליון דולר בלבד. אבל ככל שהשנים חלפו, המודל הכלכלי של ההגרלה הפך למשוכלל יותר.
כרטיסים נמכרים ב-45 מדינות, ובאפריל הקרוב יעלה המחיר מ-2 דולר ל-5 דולר – עלייה של 150%. השינוי הזה נועד להגדיל את הפרסים ולשפר מעט את סיכויי הזכייה. הפרסים האלה ממומנים בעיקר ממכירת הכרטיסים, כאשר חלק מהכסף הולך למדינות המשתתפות בפרויקט.
- בנק אוף אמריקה: העלייה בהימורים המקוונים יוצרת סיכון אשראי חדש ופוגעת בצעירים
- הונאת ההימורים שמטלטלת את עולם הספורט ומאיימת על ה-NBA
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הסיכוי לזכות בפרס הגדול הוא קלוש במיוחד – אחד ל-292 מיליון. למרות זאת, מיליוני אנשים ממשיכים להשתתף בכל הגרלה, כי לכל כרטיס יש ערך אחד שאין לו מחיר: הוא מספק חלום.
היסטוריה של הגרלות: רומא העתיקה ועד לארה"ב של היום
הגרלות קיימות עוד מתקופת רומא העתיקה, אז קיסרים השתמשו בהן כדי לארגן אירועים חברתיים. בארה"ב, הן הפכו לכלי מרכזי במימון פרויקטים ציבוריים עוד בתקופת המהפכה האמריקאית. תומס ג'פרסון אפילו כינה אותן "מס המוטל רק על המעוניינים", בגלל שהן מבוססות על בחירה ולא על כפייה.
הגרלות כמו "מגה מיליונס" ו"פאוורבול" לוקחות את הרעיון הזה ומנגישות אותו לעידן המודרני. הן מספקות פרסים עצומים שמדליקים את הדמיון של מיליונים, אבל גם מכניסות מיליארדים לקופות המדינות. הכנסות אלו משמשות למימון חינוך, בריאות ופרויקטים ציבוריים, והופכות את ההגרלות למעין "מס חלומות" שמועיל לשני הצדדים.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- הממשל הסיני דוחף חברות שבבים לבורסה - הביקוש בשיא, המניות מזנקות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
מה באמת עושים עם סכומים כאלה?
1.22 מיליארד דולר הוא סכום שקשה לתפוס. כדי לסבר את האוזן, מדובר בסכום שיכול לקנות קבוצת ספורט מקצועית או לרכוש מאות דירות יוקרה, או לממן למאות אלפי אנשים כרטיסים לסיבוב הופעות של כוכב עולמי כמו טיילור סוויפט.
אבל יש גם ביקורת על הפרסים העצומים. חוקרים טוענים שאנחנו מתקרבים למצב שבו סכומים כאלה יהפכו לשגרה. ג'ונתן ד. כהן, מחבר הספר "For a Dollar and a Dream", אומר: "השאלה הגדולה היא – האם אנשים ימשיכו להתרגש מפרסים כאלה, או שההתלהבות תדעך?" ומעבר לכך - קבלת סכום כסף גדול במקרים רבים "הורסת את החיים". מה שהיה הוא לא מה שיהיה וכשחוזרים אל אותם זוכים מתברר שהם היו מעדיפים במקרים רבים שלא לזכות.
מי מרוויח יותר – הזוכה או המדינה?
למרות שכל הפרסים הגדולים מגיעים לכותרות, החלק הארי של ההכנסות מגיע למדינות. הרווחים ממכירת הכרטיסים מממנים חינוך, תשתיות ופרויקטים חברתיים, ולמעשה מאפשרים לממשלות להימנע מהעלאת מיסים. גם בארץ זה כך - המדינה מפעילה ושולטת במפעל הפיס שהוא זה שאחראי על ההגרלות במדינה והוא משלם סכום ממשעותי לזוכים, אבל סכום של מאות מיליונים בשנה למדינה או לפעולות קהילתיות.
הבעיה בהגרלות היא שהן פונות בעיקר לאנשים במצב כלכלי קשה, שמבזבזים את מעט הכסף שיש להם כדי להשתתף בחלום. "הגרלות הן כמו מס על התקווה", אומרים המבקרים, "אבל מי שבאמת מרוויח מהן זה המדינה."
שאלות ותשובות על הגרלות
מה הסיכוי האמיתי לזכות בפרס הגדול?הסיכוי לזכות בפרס הגדול עומד על אחד ל-292 מיליון. זה בערך כמו לנסות למצוא מחט בערמת שחת ענקית, אבל לאנשים רבים, הסיכוי הקלוש הזה מספיק כדי לנסות.
למה מחיר הכרטיסים עולה?
העלאת המחיר נועדה להגדיל את הקופה וליצור פרסים גדולים יותר. בנוסף, המדינות המשתתפות מרוויחות יותר מהמכירות.
מה קורה אם זוכים בפרס?
זוכים יכולים לבחור בין תשלום חד-פעמי לבין תשלומים שנתיים. חשוב לזכור שיש מס על סכום הזכייה.
האם הגרלות מוסריות?
יש דעות חלוקות. מצד אחד, הן מספקות הכנסות משמעותיות למדינות ומשמשות למטרות חיוביות. מצד שני, הן עשויות לנצל את התקווה של אנשים במצב כלכלי קשה.
מה היה הפרס הגדול ביותר בהיסטוריה?
ב-2016, "פאוורבול" הציעה פרס של 1.586 מיליארד דולר – הפרס הגדול ביותר אי פעם. הוא חולק בין שלושה זוכים.
איך ההגרלות משפיעות על החברה?
- 3.לרון 28/12/2024 12:22הגב לתגובה זוללא המלצה בחברת מלון CZR,גם שם זו לא בוננזה,שלא לדבר על MGM Iכיו"ב
- 2.לרון 28/12/2024 12:21הגב לתגובה זוכל חודש בתוכנית המנויים של מפעל הפיס 60ש"ח,מקבל מידי פעם 50ש"ח אריאלה עוד לא צלצלה וגם לא תצלצל!שמישהו יתנדב לספר בעילום שם אפילו שהיא אריאלה צלצלה אליו!!!!
- 1.מאוד לא אמריקאי 28/12/2024 10:39הגב לתגובה זומאד מוזר הרי האינטרס האמריקאי הבסיסי זה ליצור הכנסות. זה יכול להכפיל להם את ההכנסות בקלות. עצם ההגבלה של למלא טופס רק בתוך ארה"ב מוזרה מאוד. לשלוח כסף למישהו שימלא עבורי זה מסבך את העניין
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
