1.22 מיליארד דולר בהגרלת "מגה מיליונס": החלום שיכול לשנות חיים או פנטזיה יקרה מדי?

השאלות המוסריות על הגרלות, לאן הולך הכסף של המגרילים ולמה כלכלית לא שווה להשתתף בהגרלה?
עמית בר | (3)

נתחיל בכך שהגרלות הן מצב שהמגריל מקבל סכום מסוים ואחרי שהוא גוזר קופון הוא מחלק אותו לזוכים. כלומר, המשתתפים מקבלים פחות ממה שהם נתנו - התוחלת היא להפסד. זה ברור וידוע וכשלוקחים בחשבון שהסיכוי לזכות בפרס גדול הוא אפסי, אין באמת רציונל להשתתף ועדיין בהגרלות משתתפים המונים וזה רק הולך וגדל. הסיבה - זה מייצר תקווה.

הגרלת "מגה מיליונס" האמריקאית שוברת שיאים עם פרס עצום של 1.22 מיליארד דולר – אחד מהפרסים הגדולים בהיסטוריה. אך מה באמת עומד מאחורי המספרים האלה? איך הגרלות הפכו לכלי משמעותי בכלכלה האמריקאית, ומה הסיכויים האמיתיים שלכם להפוך למיליונרים ברגע?

 

הפרסים שמתקרבים לשמיים: איך זה עובד?

הגרלת "מגה מיליונס" לא התחילה עם המספרים הענקיים שאנחנו מכירים היום. כשהושקה ב-1996, הפרס הגדול עמד על חמישה מיליון דולר בלבד. אבל ככל שהשנים חלפו, המודל הכלכלי של ההגרלה הפך למשוכלל יותר.

כרטיסים נמכרים ב-45 מדינות, ובאפריל הקרוב יעלה המחיר מ-2 דולר ל-5 דולר – עלייה של 150%. השינוי הזה נועד להגדיל את הפרסים ולשפר מעט את סיכויי הזכייה. הפרסים האלה ממומנים בעיקר ממכירת הכרטיסים, כאשר חלק מהכסף הולך למדינות המשתתפות בפרויקט.

עם זאת, הסיכוי לזכות בפרס הגדול הוא קלוש במיוחד – אחד ל-292 מיליון. למרות זאת, מיליוני אנשים ממשיכים להשתתף בכל הגרלה, כי לכל כרטיס יש ערך אחד שאין לו מחיר: הוא מספק חלום.

 

היסטוריה של הגרלות: רומא העתיקה ועד לארה"ב של היום

הגרלות קיימות עוד מתקופת רומא העתיקה, אז קיסרים השתמשו בהן כדי לארגן אירועים חברתיים. בארה"ב, הן הפכו לכלי מרכזי במימון פרויקטים ציבוריים עוד בתקופת המהפכה האמריקאית. תומס ג'פרסון אפילו כינה אותן "מס המוטל רק על המעוניינים", בגלל שהן מבוססות על בחירה ולא על כפייה.

הגרלות כמו "מגה מיליונס" ו"פאוורבול" לוקחות את הרעיון הזה ומנגישות אותו לעידן המודרני. הן מספקות פרסים עצומים שמדליקים את הדמיון של מיליונים, אבל גם מכניסות מיליארדים לקופות המדינות. הכנסות אלו משמשות למימון חינוך, בריאות ופרויקטים ציבוריים, והופכות את ההגרלות למעין "מס חלומות" שמועיל לשני הצדדים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מה באמת עושים עם סכומים כאלה?

1.22 מיליארד דולר הוא סכום שקשה לתפוס. כדי לסבר את האוזן, מדובר בסכום שיכול לקנות קבוצת ספורט מקצועית או לרכוש מאות דירות יוקרה, או לממן למאות אלפי אנשים כרטיסים לסיבוב הופעות של כוכב עולמי כמו טיילור סוויפט.

אבל יש גם ביקורת על הפרסים העצומים. חוקרים טוענים שאנחנו מתקרבים למצב שבו סכומים כאלה יהפכו לשגרה. ג'ונתן ד. כהן, מחבר הספר "For a Dollar and a Dream", אומר: "השאלה הגדולה היא – האם אנשים ימשיכו להתרגש מפרסים כאלה, או שההתלהבות תדעך?" ומעבר לכך - קבלת סכום כסף גדול במקרים רבים "הורסת את החיים". מה שהיה הוא לא מה שיהיה וכשחוזרים אל אותם זוכים מתברר שהם היו מעדיפים במקרים רבים שלא לזכות.

 

מי מרוויח יותר – הזוכה או המדינה?

למרות שכל הפרסים הגדולים מגיעים לכותרות, החלק הארי של ההכנסות מגיע למדינות. הרווחים ממכירת הכרטיסים מממנים חינוך, תשתיות ופרויקטים חברתיים, ולמעשה מאפשרים לממשלות להימנע מהעלאת מיסים. גם בארץ זה כך - המדינה מפעילה ושולטת במפעל הפיס שהוא זה שאחראי על ההגרלות במדינה והוא משלם סכום ממשעותי לזוכים, אבל סכום של מאות מיליונים בשנה למדינה או לפעולות קהילתיות.

הבעיה בהגרלות היא שהן פונות בעיקר לאנשים במצב כלכלי קשה, שמבזבזים את מעט הכסף שיש להם כדי להשתתף בחלום. "הגרלות הן כמו מס על התקווה", אומרים המבקרים, "אבל מי שבאמת מרוויח מהן זה המדינה."

 

שאלות ותשובות על הגרלות

מה הסיכוי האמיתי לזכות בפרס הגדול?

הסיכוי לזכות בפרס הגדול עומד על אחד ל-292 מיליון. זה בערך כמו לנסות למצוא מחט בערמת שחת ענקית, אבל לאנשים רבים, הסיכוי הקלוש הזה מספיק כדי לנסות.

למה מחיר הכרטיסים עולה?

העלאת המחיר נועדה להגדיל את הקופה וליצור פרסים גדולים יותר. בנוסף, המדינות המשתתפות מרוויחות יותר מהמכירות.

מה קורה אם זוכים בפרס?

זוכים יכולים לבחור בין תשלום חד-פעמי לבין תשלומים שנתיים. חשוב לזכור שיש מס על סכום הזכייה.

האם הגרלות מוסריות?

יש דעות חלוקות. מצד אחד, הן מספקות הכנסות משמעותיות למדינות ומשמשות למטרות חיוביות. מצד שני, הן עשויות לנצל את התקווה של אנשים במצב כלכלי קשה.

מה היה הפרס הגדול ביותר בהיסטוריה?

ב-2016, "פאוורבול" הציעה פרס של 1.586 מיליארד דולר – הפרס הגדול ביותר אי פעם. הוא חולק בין שלושה זוכים.

איך ההגרלות משפיעות על החברה?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 28/12/2024 12:22
    הגב לתגובה זו
    ללא המלצה בחברת מלון CZR,גם שם זו לא בוננזה,שלא לדבר על MGM Iכיו"ב
  • 2.
    לרון 28/12/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
    כל חודש בתוכנית המנויים של מפעל הפיס 60ש"ח,מקבל מידי פעם 50ש"ח אריאלה עוד לא צלצלה וגם לא תצלצל!שמישהו יתנדב לספר בעילום שם אפילו שהיא אריאלה צלצלה אליו!!!!
  • 1.
    מאוד לא אמריקאי 28/12/2024 10:39
    הגב לתגובה זו
    מאד מוזר הרי האינטרס האמריקאי הבסיסי זה ליצור הכנסות. זה יכול להכפיל להם את ההכנסות בקלות. עצם ההגבלה של למלא טופס רק בתוך ארה"ב מוזרה מאוד. לשלוח כסף למישהו שימלא עבורי זה מסבך את העניין
אנליסטים בורסה AIאנליסטים בורסה AI

הריבית תרד אבל זה לא אומר שוול סטריט תעלה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר

שיעור האבטלה בארה"ב בשיא שלא ראינו מאז הקורונה, האינפלציה צמודה ליעד והורדת הריבית עומדת על סבירות של 98% - אבל לא בטוח שזה יספיק בשביל החולשה בשוק העבודה; לפנינו - ביום חמישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן, ורק אם לא יפתיע ללמעלה הדרך להקלה מוניטרית פתוחה לגמרי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנליסטים

שוק העבודה האמריקאי שולח רמזים כבר כמה חודשים שהמגמה בו משתנית, אבל הנתונים שקיבלנו בשבוע האחרון מדוח ה-NFP הפכו את הרמזים השקטים האלה לצרחה מחרישת אוזניים. דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט, שפורסם ביום שישי האחרון, הראה לנו שוק עבודה במשבר: תוספת של 22 אלף משרות בלבד כשרוב האנליסטים מכל בתי ההשקעות נקבו במשפרים שנעו בין 90 אלף בתרחישים האופטימיים לאיזורי ה-40 אלף. הנתון שקיבלנו היה הרבה מתחת לציפיות של השוק אבל בנוסף אליו היו גם תיקונים רטרואקטיבים דרמטים כלפי מטה לנתוני החודשים הקודמים, הם בעצם הפכו את חודש יוני לחודש הראשון מאז הקורונה שבו נרשמה ירידה במספר המשרות הכולל.

בתוך כך, גם שיעור האבטלה טיפס ל-4.3%, והיחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפנויות ירד לראשונה זה יותר משנתיים אל מתחת ל-1. מה שזה אומר זה ששוק העבודה שעד לא מזמן לא הצליח למצוא עובדים, עבר עכשיו למצב של יותר דורשי עבודה ממקומות פנויים. גם קצב עליית השכר, שהיה עד כה אחד הגורמים המרכזיים לחששות אינפלציוניים, התמתן לרמה שנתית של 3.7%. שזה גם מראה לנו שיש התמתנות בלחצים של השכר במשק וזה יכול גם לשכנע את הפד' להוריד ריבית.

אבל המספרים הגולמיים מספרים רק חלק מהסיפור. אם מוציאים מהחישוב את המשרות שנוספו בענפי הבריאות והרווחה שזה תחומים עם שכר נמוך יותר וגם יש בהם תנודות עונתיות מתברר שביתר הסקטורים במשק דווקא נרשמה ירידה של כ-25 אלף משרות. מאז חודש מאי נוספו בממוצע רק 26 אלף משרות בחודש, לעומת מעל 120 אלף משרות בחודש בתחילת השנה. התמונה הזאת אולי מקפיצה את הסבירות שהבנק המרכזי יוריד ריבית אבל היא משקפת תמונה מדאיגה מאוד של שוק עבודה מול שוקת שבורה. כזה לא בטוח עם 25 נקודות בסיס ואפילו כפול מזה יצליחו לתמוך בצמיחה שלו.

שלוש הורדות ריבית בסבירות של כ-65% עד סוף השנה

כצפוי, השוק מיהר לעכל את הנתונים. החוזים העתידיים על ריבית הפד מתמחרים סבירות של כמעט 100% להורדת ריבית בישיבה הקרובה בעוד עשרה ימים. יתרה מזאת, ההסתברות לשלוש הורדות ריבית עד סוף השנה עומדת כבר על כ-65% זינוק חד לעומת ההערכות לפני שבוע בלבד.

אבל למרות שציפיות הריבית כבר כמעט בוודאות מוחלטת והשווקים מגלמים כמעט ודאות להורדה קרובה, שוק המניות לא הגיב בהתלהבות. מדד S&P 500 הסתפק בעלייה שבועית של 0.3%, וסגר את יום שישי בירידה של כ-0.3%. הדאו ג'ונס רשם ירידה שבועית של 0.3% וירד ביום שישי בכ-0.5%, והנאסד"ק, שנהנה מתמיכה מסוימת מצד מניות הטכנולוגיה, אמנם עלה ב-1.1% במהלך השבוע אבל גם הוא סיים את יום המסחר האחרון בירידה קלה של 0.1%. אם ציפינו לאופוריה מנתוני שוק התעסוקה, אז קיבלנו תגובה מהוססת שאומרת שהמשקיעים שואלים את עצמם עכשיו האם הורדת ריבית או כמה כאלה באמת יספיקו כדי להפוך את המגמה בשוק העבודה?