sp500
צילום: טוויטר

בפעם הרביעית בהיסטוריה: וול סטריט בדרך לשנתיים רצופות של עליות של יותר מ-20%

מדד ה-S&P 500 צפוי לזנק ב-26% השנה אחרי עלייה של 24% ב-2023; בנק אוף אמריקה אופטימי למרות שבעבר תקופות דומות הסתיימו במשברים כמו השפל הגדול ובועת הדוט-קום

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה S&P S&P 500

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום שנה שנייה ברציפות של תשואות מרשימות, כשמדד ה-S&P 500 צפוי לרשום עלייה של כ-26% ב-2024, לאחר תשואה של 24% ב-2023. נתון זה מעורר עניין בוול-סטריט, במיוחד לאור העובדה שזוהי תופעה נדירה בהיסטוריה של השוק.

לפי מחקר של בנק אוף אמריקה, זו תהיה רק הפעם הרביעית במאה השנים האחרונות שהמדד מציג תשואות של מעל 20% בשנתיים רצופות. עובדה זו מעלה שאלות מהותיות לגבי הכיוון הצפוי בשנת 2025, כאשר ההיסטוריה מספקת תובנות מעורבות.

 

ההיסטוריה מציגה תמונה מורכבת

בחינת המקרים ההיסטוריים חושפת תמונה מורכבת. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, לאחר עליות חדות ב-1927 ו-1928, הגיע "יום שני השחור" ב-1929, שסימן את תחילת השפל הגדול. המפולת של 13% באותו יום היוותה את תחילתה של אחת התקופות הקשות בהיסטוריה הכלכלית האמריקאית.

סיפור דומה התרחש בשנות ה-30, כאשר לאחר שנתיים של תשואות גבוהות ב-1935 ו-1936, חווה השוק נסיגה משמעותית ב-1937. זאת למרות שתוכנית "הניו דיל" נראתה כמבשרת התאוששות כלכלית, אך בפועל המשק האמריקאי שקע במיתון עמוק שנמשך עד מלחמת העולם השנייה.

תקופה שלישית של תשואות כפולות התרחשה באמצע שנות ה-50, כאשר לאחר עליות משמעותיות ב-1954 ו-1955, הסתפק המדד בעלייה מתונה של 3% בלבד ב-1956. תקופה זו סימנה את סופו של שוק השוורים הארוך שהחל ביוני 1949. המקרה הרביעי והאחרון התרחש בשנות ה-90 המאוחרות, כאשר המדד המשיך במגמת העלייה גם בשנה השלישית והרביעית, עד שנת 2000. אז החלה תקופה של שלוש שנות ירידות רצופות, שסימנה את התפוצצות בועת הדוט-קום.

 

בנק אוף אמריקה עם תחזית אופטימית

בנק אוף אמריקה מציג תחזית אופטימית לגבי המשך הראלי הנוכחי, ומצביע על הירידה בתשואות האג"ח כגורם מפתח. הבנק משווה את המצב הנוכחי לתקופת אמצע שנות ה-90, וצופה המשך עליות משמעותיות במדד ב-2025. 

הפדרל ריזרב החל בהורדת ריבית בספטמבר האחרון, על רקע התקרבות האינפלציה ליעד של 2%. פרוטוקול הישיבה האחרונה של הבנק המרכזי רמז על המשך מגמת הורדת הריבית בהדרגה. עם זאת, קיימים גורמי סיכון משמעותיים. שתיים מתוך ארבע התקופות ההיסטוריות של תשואות כפולות התרחשו במהלך בועות שוק היסטוריות. גם בתקופת שנות ה-90, למרות העליות הנמשכות עד 1999, בסופו של דבר התרחשה התפוצצות בועת הדוט-קום.

קיראו עוד ב"גלובל"

רמות השווי הנוכחיות של השוק מעוררות דאגה. מדד S&P 500 נסחר כיום במכפיל רווח מתואם מחזורית של כ-38, נמוך אמנם משיא 1999 של מעל 43, אך גבוה מכל תקופה אחרת בהיסטוריה ודומה לרמות של סוף 1998.

חברות השקעות מובילות כמו גולדמן זאקס וונגארד כבר מזהירות את המשקיעים מפני תשואות נמוכות בשנים הקרובות. הערכות אלו מבוססות על רמות השווי הגבוהות הנוכחיות והדמיון לתקופות היסטוריות קודמות.

 

"אין סיבה למהר בהורדת הריבית"

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, העביר לאחרונה מסר ברור למשקיעים בנאומו בלשכת המסחר של דאלס: הכלכלה האמריקאית חזקה מדי מכדי להצדיק הורדת ריבית מהירה. "הכלכלה אינה משדרת סימנים שעלינו למהר להוריד את הריבית," הדגיש פאוול, בניגוד לציפיות השוק שמעריך בסבירות של יותר מ-63% הורדת ריבית בישיבת דצמבר הקרובה.

הנתונים הכלכליים תמכו בגישה הזהירה של הפד. הצמיחה בתמ"ג הריאלי הגיעה ל-3% בשנה החולפת, והתחזית ל-2024 עומדת על 2.5%. פאוול הדגיש כי אלו "הביצועים הטובים ביותר בקרב הכלכלות הגדולות בעולם", כשהצרכנים ממשיכים להוציא בקצב מוגבר, נתמכים בעליית שכר ומאזנים חזקים של משקי הבית.

למרות שהאינפלציה מתקרבת ליעד של 2%, פאוול הבהיר כי המלאכה טרם הושלמה. מדד המחירים לצרכן לאוקטובר אמנם הראה עלייה מתונה של 0.2% חודשית ו-2.6% שנתית, אך עלויות הדיור עדיין מהוות מקור לדאגה, כשהן אחראיות ליותר ממחצית מהעלייה במדד הכללי. "אנחנו מחויבים להשלים את המשימה," הצהיר פאוול.

מדד הליבה של ה-PCE, אשר מנטרל את השפעות מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש אוקטובר – בהתאם לציפיות השוק ולקריאה של חודש ספטמבר. ברמה השנתית, מדד זה עלה ב-2.8%, גם כן בהתאם לציפיות, אך מעט מעל העלייה השנתית של 2.7% שנרשמה בספטמבר. לעומת זאת, המדד הכללי של ה-PCE רשם עלייה שנתית של 2.3%, לעומת 2.1% בלבד בחודש הקודם.

שוק העבודה הציג סימני התמתנות מסוימים, עם שיעור אבטלה של 4.1% באוקטובר - עלייה מהשפל של 3.4% בשנה שעברה. עם זאת, הנתון עדיין נמוך מבחינה היסטורית, והיחס בין משרות פנויות למובטלים נותר מעל 1, מה שמעיד על שוק עבודה הדוק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכל טוב ויפה אבל נעשה מסוכן.גלגל חוזר בעולם (ל"ת)
    שלמה 02/12/2024 20:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעולה! הפעם זה אחרת! (ל"ת)
    סטנלי פישר 02/12/2024 19:59
    הגב לתגובה זו
  • בעל נסיון 02/12/2024 21:36
    הגב לתגובה זו
    2025 יגיע משבר משום מקום
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק ספייסXאילון מאסק ספייסX

האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?

מה עושה ספייסX של אילון מאסק, למה מעריכים שהיא תהיה ה-IPO הגדול בהיסטוריה, והאם היא תהיה גדולה מטסלה?

רן קידר |

עסקת מניות בה מכרו עובדים מניות לקרנות, מציבה את שוויה של ספייסX על 800 מיליארד דולר, זינוק של 100% לעומת 400 מיליארד דולר לפני כחצי שנה. המחיר למניה בעסקה עמד על 421 דולר, כפול ממחיר של 212 דולר בעסקאות קודמות. שווי זה ממקם את ספייסX מעל חברות פרטיות כמו OpenAI (שווי 500 מיליארד דולר) ובייטדאנס (שווי 200-250 מיליארד דולר), ומקרב אותה לענקיות ציבוריות כמו טסלה (שווי 1.5 טריליון דולר).

נראה שטסלה היא המודל לחיקו או הרף לפחות מבחינת השווי - אילון מאסק בעל השליטה והמנכ"ל של טסלה הוא גם המוביל של ספייסX ואנחנו כבר יודעים שהוא יודע להשביח חברות. מאסק יודע לקחת חלום ולהפוך אותו למציאות. החלומות האלו בינתיים לא בהכרח רווחיים מאוד, אבל וול סטריט מאוהבת. השווי של טסלה הוא לא קשור להיותה חברת רכבים, אלא חברת AI שעומדת בין המובילות בתחום עם תכנון להיות המובילה ברובוטקסי ורובוטים הומנואידים. השווי של ספייסX לא קשור לביצועים הנוכחיים שלה, אלא לפוטנציאל. 

ספייסX יכולה להיות חברה בשווי של טסלה ואפילו יותר. העלייה בשווי ל-800 מיליון דולר נובעת מצמיחה בהכנסות, בעיקר מסטארלינק החברה הבת (הרחבה בהמשך) ומשיגורים תכופים יותר לחלל, אך העסקה גם מבטאת התקרבות להנפקה לציבור שאמורה להיות בשנה הבאה לפי שווי של 1.2-1.5 מיליארד דולר. 

שווי של 1.5 מיליארד דולר, אם יהיה, משקף מכפיל של 100 על הכנסות 2025 המוערכות ב-15 מיליארד דולר, גבוה ממכפילי חברות טכנולוגיה ציבוריות כמו פלנטיר (70 על הכנסות 2026). השווי מבוסס על פוטנציאל עתידי - כמות המנויים שצפויה על פי מאסק לסטארלינק עד 2040 יכולה להגיע למאות רבות של מיליונים. ההכנסות בהתאם יעלו על 100 מיליארד דולר.  



סטארלינק: מעצמה גלובלית


סטארלינק, רשת האינטרנט הלווייני של ספייסX, הפכה למקור ההכנסה העיקרי, עם 8 מיליון מנויים, עלייה מ-5 מיליון בפברואר ומ-7 מיליון בספטמבר. הצפי להכנסות מסטארלינק עומד על 11.8 מיליארד דולר ב-2025, ו-15.9 מיליארד דולר ב-2026. שירות זה מהווה 70% מהכנסות ספייסX, לעומת 30% משיגורים מסחריים וממשלתיים.