דלק
צילום: גיא אבטליון

אכזבה מתוכניות הסיוע של סין: מחירי הנפט יורדים ב-2%

חוסר הוודאות מכך שסין לא סיפקה הבהרות לגבי כוונותיה, גרמו לשוק להגיב באכזבה וללחץ על מחירי הנפט, כשבמקביל פרסמה אופ"ק את תחזיתה המעודכנת לביקוש העולמי לנפט.
גיא אבטליון |

היום, יום שני, חוו מחירי הנפט ירידה של 2%, לאחר שתכניות התמריצים שהציגה סין לא הצליחו לרגש את הסוחרים, ואופ"ק צמצמה את תחזית הביקוש העולמית לנפט. הירידה במחירים הגיעה לאחר נאום מצופה מאוד של שר האוצר הסיני בסוף השבוע, שבו היו ציפיות להכרזות מפורטות יותר לגבי גודלם של תמריצים כלכליים, שיכולים להגביר את הביקוש לנפט מצד היבואן הגדול בעולם – סין.

תחזית הביקוש של אופ"ק מצטמצמת

אופ"ק (הארגון המדינות המייצאות נפט) עדכנה שוב את תחזית הביקוש העולמי, והפעם צמצמה את התחזית בפעם השלישית ברציפות. כעת, אופ"ק צופה עלייה של 1.9 מיליון חביות ליום בלבד השנה, ירידה מ-2 מיליון חביות בתחזית הקודמת שלה. הארגון מעריך שבשנת 2025 הביקוש יגדל ב-1.6 מיליון חביות ביום, לעומת תחזית קודמת של 1.7 מיליון חביות.

נתונים אלה ממשיכים לעורר דאגה בשוק, שכן הם משקפים האטה בצמיחה בביקוש העולמי לנפט, ומוסיפים לחץ על המחירים.

 

המתיחות במזרח התיכון משפיעה על שוק הנפט

השפעה נוספת על מחירי הנפט הגיעה מההסלמה במתיחות במזרח התיכון, אשר מהווה גורם חשוב בשוק הנפט העולמי. החודש, עלו מחירי הנפט הגולמי ב-8% בשל חששות לגבי עימות פוטנציאלי בין ישראל לאיראן, יצרנית נפט מרכזית. השוק חושש מהשפעות על הפקת הנפט האיראנית, המייצרת כ-3 מיליון חביות נפט ביום, וכן על שינוע הנפט דרך מצר הורמוז, מעבר אסטרטגי של נפט גולמי מהאזור.

העלייה במחירים הגיעה לאחר שאיראן, כידוע, שיגרה מאות טילים לעבר ישראל, והתגובה הפוטנציאלית של ישראל הגבירה את החששות בשוק מפני הפרעה לאספקת הנפט. ברקע המתיחות, מחירי הברנט עלו על 80 דולר לחבית בתחילת החודש – רמתם הגבוהה ביותר מאז אוגוסט השנה.

עם זאת, לאחר שארצות הברית אותתה על רצונה להימנע מתקיפה ישירה על שדות הנפט האיראניים, חלה ירידה במחירים.

 

המבט קדימה: האם שוק הנפט ימשיך להתנדנד?

העתיד הקרוב של שוק הנפט נשאר לא ברור, כאשר חוסר הוודאות בנוגע לכלכלה הסינית והסיכונים הגיאופוליטיים במזרח התיכון משפיעים על תחזיות הביקוש. ירידה בתמריצים הכלכליים בסין עלולה להכביד על הביקוש הגלובלי, אך מאידך, כל הסלמה נוספת במזרח התיכון יכולה לשנות שוב את התמונה ולהזניק את המחירים מעלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?

מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית

רן קידר |
נושאים בכתבה ארה"ב ונצואלה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.

לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.

המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.

בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.

מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.