אכזבה מתוכניות הסיוע של סין: מחירי הנפט יורדים ב-2%
היום, יום שני, חוו מחירי הנפט ירידה של 2%, לאחר שתכניות התמריצים שהציגה סין לא הצליחו לרגש את הסוחרים, ואופ"ק צמצמה את תחזית הביקוש העולמית לנפט. הירידה במחירים הגיעה לאחר נאום מצופה מאוד של שר האוצר הסיני בסוף השבוע, שבו היו ציפיות להכרזות מפורטות יותר לגבי גודלם של תמריצים כלכליים, שיכולים להגביר את הביקוש לנפט מצד היבואן הגדול בעולם – סין.
תחזית הביקוש של אופ"ק מצטמצמת
אופ"ק (הארגון המדינות המייצאות נפט) עדכנה שוב את תחזית הביקוש העולמי, והפעם צמצמה את התחזית בפעם השלישית ברציפות. כעת, אופ"ק צופה עלייה של 1.9 מיליון חביות ליום בלבד השנה, ירידה מ-2 מיליון חביות בתחזית הקודמת שלה. הארגון מעריך שבשנת 2025 הביקוש יגדל ב-1.6 מיליון חביות ביום, לעומת תחזית קודמת של 1.7 מיליון חביות.
נתונים אלה ממשיכים לעורר דאגה בשוק, שכן הם משקפים האטה בצמיחה בביקוש העולמי לנפט, ומוסיפים לחץ על המחירים.
המתיחות במזרח התיכון משפיעה על שוק הנפט
השפעה נוספת על מחירי הנפט הגיעה מההסלמה במתיחות במזרח התיכון, אשר מהווה גורם חשוב בשוק הנפט העולמי. החודש, עלו מחירי הנפט הגולמי ב-8% בשל חששות לגבי עימות פוטנציאלי בין ישראל לאיראן, יצרנית נפט מרכזית. השוק חושש מהשפעות על הפקת הנפט האיראנית, המייצרת כ-3 מיליון חביות נפט ביום, וכן על שינוע הנפט דרך מצר הורמוז, מעבר אסטרטגי של נפט גולמי מהאזור.
- מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
- אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלייה במחירים הגיעה לאחר שאיראן, כידוע, שיגרה מאות טילים לעבר ישראל, והתגובה הפוטנציאלית של ישראל הגבירה את החששות בשוק מפני הפרעה לאספקת הנפט. ברקע המתיחות, מחירי הברנט עלו על 80 דולר לחבית בתחילת החודש – רמתם הגבוהה ביותר מאז אוגוסט השנה.
עם זאת, לאחר שארצות הברית אותתה על רצונה להימנע מתקיפה ישירה על שדות הנפט האיראניים, חלה ירידה במחירים.
המבט קדימה: האם שוק הנפט ימשיך להתנדנד?
העתיד הקרוב של שוק הנפט נשאר לא ברור, כאשר חוסר הוודאות בנוגע לכלכלה הסינית והסיכונים הגיאופוליטיים במזרח התיכון משפיעים על תחזיות הביקוש. ירידה בתמריצים הכלכליים בסין עלולה להכביד על הביקוש הגלובלי, אך מאידך, כל הסלמה נוספת במזרח התיכון יכולה לשנות שוב את התמונה ולהזניק את המחירים מעלה.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן
אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים
הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.
ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".
אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.
הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.
