רפי מוסרי סלינה
צילום: ירון קרנר
ראיון

מ-1.2 מיליארד דולר ל-20 מיליון דולר - מייסד ומנכ"ל סלינה עדיין אופטימי

רפי מוסרי, מייסד ומנכ"ל החברה מדבר על הירידה בהפסדים והמעבר בתוך שנה לתזרים מזומנים חיובי. האם מניית סלינה אטרקטיבית?
רוי שיינמן | (12)
נושאים בכתבה סלינה רפי מוסרי

רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי הכירו בטיול בדרום אמריקה. בין העיירות והכפרים ביבשת, השניים הבחינו כי יש לא מעט מקומות יפים, עם חופים ופעילות ערה בכפרים, אבל משום מה התיירים לא מגיעים אליהם. הם זיהו את הפוטנציאל הגלום בפנינות הנסתרות ברחבי היבשת, ועם פתיחת המלון הראשון שלהם בוונאו שבפנמה ב-2014, נולדה סלינה סלינה. 

רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי, מייסדי סלינה; קרדיט: טארינה רודריגז

רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי, מייסדי סלינה; קרדיט: טארינה רודריגז

השניים פנו לקהל צעיר יותר, שהוא גם הקהל שמרבה יותר לטייל, ועם עיצוב עדכני של המלונות ומתן מעין חבילה שלמה עם חוויות, מסיבות וריטריטים שמוצעים במלון עצמו, הרשת החלה להתרחב, וכיום יש לה מלונות ב-25 מדינות. המודל העסקי של סלינה פשוט יחסית - למצוא מבנה קיים, רצוי מלון או מבנה ששימש מלון בעבר, להשכיר אותו בחוזה ארוך טווח בשכירות נמוכה, לשפץ אותו ולצאת לדרך. השיטה הזו אפשרה לסלינה להתרחב מהר מאוד, כשלרוב מרגע החתימה על החוזה ועד לפתיחת המלון חולפים בערך 90 יום.

החברה צמחה מהר מאוד, ובסוף 2022 היא הונפקה בנאסד"ק דרך מיזוג ל-SPAC, לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, אלא שמאז המניה איבדה כמעט את כל ערכה. כיום היא נסחרת במחיר של בערך 8 סנטים ולפי שווי של 23 מיליון דולר. על הדרך היא שרפה לקבוצת חג'ג'  חג'ג' נדלן 0.14% 90 מיליון שקל במיזם המשותף של השתיים.

מנית סלינה מאז ההנפקה

מנית סלינה מאז ההנפקה

בשנים האחרונות מציגה החברה תזרים שלילי לצד חוב, שנכון להיום הוא בערך 88 מיליון דולר. מצמיחה מהירה ופתיחה של מלונות בקצב מסחרר, החברה נאלצה לשנות כיוון ודווקא לסגור מלונות עם שכירות גבוהה. כעת החברה מתכננת להמשיך את תהליך ההבראה, כשהיא צופה להגיע לתזרים חיובי ב-2025, ולצד צמצום החוב, ההשקעות של Osprey והחזון למעבר של מודל זכיינות - רפי מוסריהמייסד השותף והמנכ"ל, נשמע אופטימי. שוחחנו עם מוסרי על המצב המורכב של החברה.

איך היתה 2023?

"מהרגע שהחברה יצאה להיות ציבורית, השוק התהפך מריבית אפס לריבית גבוהה. השינוי הזה הביא הרבה חברות לתעדף רווחיות על פני צמיחה. ב-2023 החברה לא פתחה מלונות אלא סגרה וב-2024 המגמה הזו ממשיכה. השנה היתה שנה של ארגון מחדש, המרנו הרבה חוב למניות, קרוב ל-60-80 מיליון דולר, חתכנו את המטה של החברה בכמעט מחצית, סגרנו מלונות מפסידים, וכתוצאה מהפעולות האלה החברה שרפה פחות מזומן בשנה הזו מאשר ב-2022, וב-2024 המגמה נמשכת - חתכנו את המטה בצורה משמעותית, החברה חסכה 40 מיליון דולר בשנה בהוצאות, זה מגיע מעלות המטה, עלות המימון וסגירת מלונות. בעבר רצו לראות כמה שיותר צמיחה, ועכשיו זה התהפך ורוצים לראות רווחיות, ועשינו את השינוי בצורה מאוד מהירה".

קיראו עוד ב"גלובל"

על כמה עומד החוב כרגע?

"החוב המרכזי שישב בחברה האם היה 147 מיליון דולר וירד בכמעט 40%. הפכנו את ההפרש למניות לפי שווי של 200 מיליון דולר".

המודל שלכם מבוסס על השכרה של הנכסים נכון?

"75% מהנכסים של סלינה הם בשכירויות זולות מאוד מה שהופך את הנכס לרווחי מהר מאוד. 25% מהמלונות היו בשכירות גבוהה, ואז בסיטואציה כמו הקורונה מפסידים הרבה כסף. עכשיו החברה סוגרת את המלונות בשכירויות גבוהות, סגרנו כבר כמעט 13 מלונות כאלה, ובהסתכלות קדימה כל שכירות שניכנס אליה תהיה רק שכירות זולה. ברגע שנגיע לרווחיות מודל הצמיחה החדש יהיה מתן זכיונות. סלינה הקימה את אייפיקו והם בונים עכשיו את מודל הזכיינות. זה יאפשר לנו לקבל אחוז מהמחזור לא משנה באיזה מצב השוק".

לא יהיה עדיף בעתיד לעבור למודל של בעלות על הנכסים?

"יכול להיות שכן, אבל זה אופי פעילות אחר. 90% מהמלונות בעולם מנוהלים על ידי המותגים הגדולים ואף אחד מהם הוא לא הבעלים של הנכסים, הכל עובד במודל של זכיונות וסלינה הולכת לכיוון הזה. כרגע אין לנו תכנית להקים קרן נדל"ן שתרכוש את הנכסים, ההפך. סלינה לוקחת מלונות קיימים והיא מייצרת בממוצע פי 2.5 יותר הכנסה על אותו מלון מאשר הפעילות הקודמת שלו".

מאיפה מגיעות ההכנסות האלה?

"אנחנו מוסיפים את כל תחום הלייפסטייל, טיולים וחוויות, ומזון ומשקאות, וכתוצאה מאלה אנחנו גם מעלים את המחיר לחדר. אנחנו יודעים לקחת מלון ולהכפיל את ההכנסה בגלל המודל העסקי שיודע להכניס הרבה תוכן וגם מקורות הכנסה חדשים".

בערים הגדולות זה לא משתלם לשלם את המחיר היותר גבוה כי אפשר למצוא גם את הלינה וגם את החוויות במחירים זולים יותר

"סלינה פתחה באוסטרליה 5 בתי מלון בשנתיים האחרונות, ואנחנו בתפוסה הגבוהה ביותר במדינה, לצד זאת שאנחנו במחיר הכי יקר לחדרים משותפים. זאת הוכחה פשוטה לכך שהמודל עובד ויש ביקושים. צריך לזכור שאנחנו חברה צעירה וכבר הספקנו לחטוף משבר גדול שהוא מגפת הקורונה וגם את העלאות הריבית. אם מסתכלים על המדינות החדשות שסלינה עובדת בהם, רואים שכל הלקחים שהפקנו במדינות הותיקות יושמו. אוסטרליה היא המדינה הכי צעירה, הגיל הממוצע של המלונות שם הוא 4 שנים, והיא הרשת עם התפוסה הגבוהה ביותר במחיר הגבוה ביותר מה שמראה שיישמנו את הלקחים".

אבל מטיילים באוסטרליה הם לא בהכרח המטיילים במקומות אחרים

"אתה מדבר על מטיילים ישראלים, מטיילים ישראלים מהווים רק 8% מסך התנועה שלנו. עובדתית היום המלונות בדרום אמריקה למשל יותר רווחיים ממלונות אחרים באזור. אני לפעמים מעדיף 60% תפוסה ולגבות 26 דולר למיטה מאשר 75% ולגבות למיטה 12 דולר. במלונאות יש דבר שנקרא ניהול תשואה, כך שאני יכול למכור את אותה מיטה באותו חדר במחיר שונה בין יום ליום ואפילו באותו יום".

איך ייראו השנים הקרובות מבחינת פעילות?

"אין הרבה חברות שחסכו הוצאות של 40 מיליון דולר בתקופה כל כך קצרה. הפכנו את המטה מ-36 מיליון דולר ל-17 עד 20 מיליון דולר. 120 המלונות של סלינה ירדו לכיוון ה-100, וגם הורדנו בחצי את עלות המימון על ידי הפיכה של חלק גדול מהחוב למניות. המהלכים האלה מביאים את החברה קרוב מאוד לרווחיות. סלינה היא המותג הכי גדול בעולם לצעירים, במהלך 5 השנים האחרונות פנו מאות פעמים לחברה בבקשות לזכיונות, המדינות רואות את החוזקה של המותג.

ברגע שעוברים משכירויות לזכיונות מונעים את החשיפה לסיכונים ומבטיחים הכנסות לא משנה מה. ברגע שהמותג חזק הדרך למנף אותו זה להוסיף עוד מוטות צמיחה, אם מוטת הצמיחה היחידה היא שכירות אתה מוגבל, ולכן המסקנה שלנו ברורה. ב-5 שנים הקרובות קודם כל יראו את החברה עוברת לרווחיות, וככל שהחברה תהיה יותר מבוססת יראו יותר צמיחה באפיקים האלה שהיא צמיחה הרבה פחות מסוכנת".

יש לכם קבוצות שונות של הטבות לבעלי מניות לפי מספר מניות בהחזקה, האם הזכאות להטבות ייפגעו במקרה של פיצול הפוך במניה?

"במקרה של פיצול הפוך נעשה את ההתאמות בשביל לא לפגוע בהטבות להן זכאים מחזיקי המניות".

אז מחיר המניה לא משקף את מצב החברה?

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ירון 22/07/2024 09:26
    הגב לתגובה זו
    פראיירים לא מתים רק מתחלפים לפי הגיל בד"כ
  • 9.
    קישקוש מקושקש. אין מודל , אין תזרים . כלום. פוגזי. (ל"ת)
    עבדאללה 16/04/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ווי וורק בגרסת המלונאות. אויר. (ל"ת)
    מוטי 12/04/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    תחזיר לי את הכסף! (ל"ת)
    חג׳ג׳ 12/04/2024 07:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מהתחלה נראה הזיה, כמו WE WORK (ל"ת)
    מושיקו 11/04/2024 20:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    החיים 11/04/2024 19:44
    הגב לתגובה זו
    זה קל להיות אופטימי קצת יותר רשה לייצר חברה בעלת ערך
  • 4.
    אוסף הוסטלים מוזנחים מלאים בקרחניסטים (ל"ת)
    1.2 מיליארד? חחח 11/04/2024 19:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שירקן 11/04/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    נקווה שנצליח להרוויח משהו ולגייס את החרדים הפרזיטים לצבא
  • בן 12/04/2024 01:31
    הגב לתגובה זו
    אכול שנאה מסכן. הלוואי תפסיד את כל ההשקעה שלך תמשיך לקוות והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד .... אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו........והקב"ה מצילנו מידם
  • שי 11/04/2024 17:05
    הגב לתגובה זו
    אבל בקשר לצבא דוקא מעדיף שהחרדים לא ישתטפו וישתלטו על הצבא. אז כנראה שאין קשר ביןסלינה לגיוס חרדים. קטע
  • 2.
    אמיר 11/04/2024 14:30
    הגב לתגובה זו
    המלונות באמת נראים 'מגניבים' לכל מיני היפסטרים שמרגישים מיוחדים ולא מוכנים כמו כולם להתפשר על Airbnb, מלון, או guest house של פעם. זה לא מודל עסקי, עם כל הכבוד למאות המיליונים שנשפכים שם. נשמע כמו Wework
  • 1.
    kt nxh 11/04/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
    מעניין לדעת כמה החברה האלה מושכים משכורת מהחלום הזה ואיך חגג יחזיר לעצמו את 90 מיליון
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.