מטוס בואינג דרימליינר
צילום: טוויטר

היכונו להמראה - למה מניית בואינג מעניינת כרגע?

חברת המטוסים נהנית מגידול בצבר ההזמנות, ועכשיו גם מקבלת המלצת קניה מדויטשה בנק; החברה הכבדה ממדד הדאו אולי לקראת המראה
רוי שיינמן | (1)

חברת המטוסים הענקית בואינג  BOEING היא מה שנקרא חברה "במשקל כבד" - היקף הפעילות שלה הוא עצום אבל הגודל הזה גם הופך את המניה שלה לכבדה, כלומר פחות תנודתית, וההמחשה הטובה ביותר לכך היא העובדה שהמניה של בואינג עלתה עד כה השנה ב-10%, בעוד מדד ה-S&P 500 עלה כבר ב-18%, ומדד הדאו ג'ונס, שבואינג היא חלק ממנו, עלה השנה ב-6%.

מסירות המטוסים

אבל בזמן האחרון בואינג מושכת תשומת לב - החברה מוסרת יותר ויותר מטוסים, כך לדוגמא היא מסרה ב-2022 כ-480 מטוסים והשנה היא צפויה למסור 520 מטוסים, כאשר הצפי לשלוש שנים הבאות הוא מסירות של 700, 800 ו-820 מטוסים בהתאמה, ויותר מסירות מתורגמות ישירות ליותר הכנסות. אבל מאיפה מגיעות כל ההזמנות האלה?

מקום אחד הוא סין - ממשל סין הודיע בשבוע שעבר שהוא שוקל להסיר את ההגבלות על ייבוא מטוסי מקס 737 של החברה, אחרי שבשנת 2018 הדגם התרסק פעמיים במדינה, מה שהביא לאיסור הייבוא שלו. בנוסף, החברה קיבלה הזמנות משמעותיות מחברות כמו SunExpress והענקית Emirates להזמנות של 90 מטוסים (לכל חברה) כשאלה פועלות להרחבת הצי שלהן.

המלצת הקנייה 

ההזמנות האלה צפויות לעזור לבואינג לעבור את שיא המסירות שלה שעומד על 806 מטוסים שמסרה בשנת 2018 - לפני מגפת הקורונה והתאונות בסין. האנליסטים בדויטשה בנק רואים את מספר ההזמנות ההולך וגדל, והוציאו המלצת קניה עם העלאת מחיר היעד של המניה.

דויטשה בנק העלו את ההמלצה שלהם מ"החזקה" ל"קניה" עם העלאת מחיר היעד ל-270 דולר - אפסייד מכובד של 30% למניה שנסחרת היום במחיר של 208 דולר. ההמלצה הזו לבדה שלחה את המניה של בואינג 4% למעלה, אבל מחיר היעד של דויטשה בנק אופטימי יחסית לשוק, כאשר מחיר היעד הממוצע עומד על 243 דולר - אפסייד של 17%.

ההמלצה של דויטשה בנק מאותתת על השינוי בהלך הרוח בשוק לגבי בואינג שהשתנה לטובה. בספטמבר, 59% מהאנליסטים המליצו על מניית בואינג כ"קנייה", בעוד היום השיעור הזה עומד כבר על 76%, ולפני שלוש שנים, סמוך לתאונות בסין, רק 43% מהאנליסטים המליצו על מניית בואינג כ"קנייה".

לאחרונה דווח כי ספיריט איירליינס, ספקית החלקים של בואינג, חתמה על עסקה עם החברה. בואינג תעזור לספיריט בבעיות בהן נתקלה כשעל פי הדיווחים, העסקה כוללת סיוע כספי רב כשבין היתר צפויות עליות מחירים לחלקים למטוסי 787 אותם מוכרת ספיריט לבואינג. ירידות מחירים צפויות רק החל משנת 2026. "הצוותים שלנו יתמקדו ביצירת ביצועים וחוסן לשרשרת האספקה", אמר מנכ"ל ספיריט, פטריק מ. שנהאן. "המאמץ המאוחד לסנכרון מערכות הייצור יאפשר תגובה מהירה יותר והבטחת המשלוחים". 

קיראו עוד ב"גלובל"

הורדת המחירים בשנת 2026 צפויה להגיע הם נפחים גבוהים יותר, כאשר בואינג מצפה לייצר יותר מטוסים מדגם 737 בהמשך. ספיריט מעריכה כי הכנסותיה יגדלו ב-60 מיליון דולר ב-2023, ב-395 מיליון דולר יותר בין השנים 2024 ו-2025 ולאחר מכן תחל ירידה של 25 מיליון דולר בין 2026 ו-2028 ו-240 מיליון דולר פחות בין 2029 ו-2033. בסך הכל העלייה במכירות צופה להסתכם ב-190 מיליון דולר בעשור הבא, כשההטבות מגיעות עכשיו. 

 

הדוחות האחרונים

בדוחותיה לרבעון השלישי רשמה בואינג הפסד למניה של 3.26 דולר והכנסות של 18.1 מיליארד דולר, לעומת הצפי בוול סטריט להפסד למניה של 3.18 דולר והכנסות של 18.1 מיליארד דולר. החברה השאירה את התחזית שלה בצד המזומנים על בין 3-5 מיליארד דולר בשנת 2023.

צפי המסירות של מטוס ה-737 מקס הורד מ-425 ל-375-400 מטוסים, אבל המשקיעים כבר ידעו על הבעיות שמכבידות על המסירות של בואינג. החברה מסרה 136 מטוסים מסחריים ברבעון השלישי, כשהצפי היה למסירות של 112 מטוסים. 60 מטוסים נמסרו בחודש יוני, 50 במאי ו-26 באפריל. בואינג מתקשה כבר תקופה ארוכה לעמוד בציפיות האנליסטים ופספסה ב-15 מתוך 17 הרבעונים האחרונים. לשם השוואה איירבוס פספסה רק ב-3 רבעונים מתוך 17 רבעונים. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יצא בזמן 20/11/2023 23:09
    הגב לתגובה זו
    במהלך הקורונה חברות רבות שלחו לפנסיה מוקדמת מטוסים רבים,בעיקר גדולים. נוצר מחסור בשוק למטוסים ,בעיקר לקטנים וחסכוניים ובמקביל ל787 שיחליפו את הגמבו והאיירבס 380. מישהו יצטרך למלא החסר וזה בואינג
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.