לפני לא מעט שנים, איש הייטק אתגר אותי בשאלה "מהי ההשקעה הבטוחה ביותר שבנמצא?". הוא ביקש לבנות לעצמו תיק השקעות שיהיה עמיד בפני כל הסתבכות מקומית או גלובלית. הבקשה שלו היתה הרבה יותר קשה מכפי שנדמה במבט ראשון.

אצל רבים מאלו ההופכים לעשירים מאד, נעשה יותר חשוב לשמור על הקיים ולהשיג תשואה סבירה, מאשר להמשיך ולהשקיע ברמות סיכון גבוהות. צורת חשיבה זו שונה מאד מצורת החשיבה בה הם עצמם נהגו כאשר היו כמעט חסרי כל והיו מוכנים לקחת סיכונים גדולים על כספם המועט. הקונספט מאד לוגי: לקבל תשואה ממוצעת סולידית של 5% לשנה על 10 מיליון דולר, משמע חצי מיליון דולר בשנה, זה בהחלט סכום נאה עד מאד. לקבל 5% לשנה על 100 אלף דולר, זה נחמד אך אינו סכום שמשנה את חייו של אף אחד. לכן מי שיש לו רק 100 אלף דולר להשקעה, יטה להסתכן הרבה יותר עם כספו מאשר מי שיש לו פי 100 מכך. שלא יובן לא נכון, גם העשירים מאד משקיעים חלקים מסוימים מכספם בהשקעות מסוכנות, אפילו מסוכנות מאד. אך באופן יחסי מדובר בפרופורציות הרבה יותר נמוכות.

רמת הסיכונים הגיאופוליטיים והמקומיים היא כיום הגבוהה מאז מלחמת העולם השנייה. כבודנו במקומו מונח אך אין מדובר רק בישראל. הסיכונים הגדולים באמת הם מלחמת רוסיה אוקראינה המייצרת פוטנציאל נפיץ ביותר למדינות אירופה. המתיחות הגרעינית בין צפון לדרום קוריאה, המערבת גם את ארה"ב ויפן. מלחמת השבבים הסינית - אמריקאית שמתבררת כבעיה קשה ביותר. שינויי האקלים שגורמים לבצורות במקומות מפתיעים כמו דרום ומרכז אירופה. חששות מווירוס חדש דוגמת הקורונה שיגרום שוב לכאוס גלובלי. המגמה הדמוגרפית של הזדקנות האוכלוסיה בעולם המערבי והצרות שהיא נושאת בחובה. על כל אלו נוספו הקפיצה האינפלציונית ועליית הריביות. מדובר בעננות כבדה השורה מעל הבורסות בעולם ש"חוגגות" כעת (וטוב שכך) והיא לא עומדת לפוג.

השקעות בנדל"ן? לא אם אתם רוצים להיות נזילים

נניח שלאור מה שקורה בארץ ובעולם אתם רוצים להיות סופר שמרנים בהשקעות שלכם. מה כדאי לעשות? רבים יאמרו שההשקעה הבטוחה ביותר היא נכסי נדל"ן, כי הם מושפעים מעט מאד מהנעשה בבורסות. אך האם נכס נדל"ן הוא השקעה בטוחה כאשר משקיע רוצה להיות גם נזיל? ונכס נדל"ן באיזו מדינה? פעם, למשל, אמרו לישראלים שכדאי להשקיע בברלין. זה היה נראה בזמנו כרעיון סביר בהחלט בכל הנוגע לפיזור סיכונים, ודאי לאלו מביננו שלא למדו על השואה בבית ספר. אך לאלו שהשקיעו שם יש כעת בעיה – מלחמת רוסיה אוקראינה פתאום שמה את גרמניה בחזית והאיומים של פוטין מגובים בארסנל הנשק הגרעיני הגדול בעולם. שלא לדבר על ההזדקנות המואצת (המדינה בעלת האוכלוסיה השנייה הכי זקנה בעולם) - ככל שאוכלוסייה מזדקנת כך יש פחות קונים ויותר מוכרים של דירות. בעיניים שלנו, גם עליית האנטישמיות באירופה אינה עניין של מה בכך. כל הטוב האירופאי הזה נראה פתאום כהשקעה לא משהו. בכל מקרה זה חוטא למטרה של להיות נזילים ולו רק כדי להיות מוכנים לכל תרחיש.

• "יש לי מיליון שקל בפיקדון. כדאי לקנות בכסף דירה להשקעה?"
• תשואה של 5.4% בהשקעה סולידית ומגוונת - הכירו את מדד תל בונד שקלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התשובה של הבינה המלאכותית

אך למה להתאמץ ולחשוב כאשר יש מישהו שכבר יודע את התשובה ברגע. שאלתי בינה מלאכותית מהי ההשקעה הכי נזילה ובטוחה בעולם וקיבלתי את התשובה הבאה: "אג"ח של משרד האוצר האמריקאי – הטרז'ריס, נחשבת להשקעה הבטוחה ביותר בעולם. זאת בגלל שהן מגובות לחלוטין ע"י ממשלת ארה"ב והנזילות של השוק היא הגבוהה ביותר". אך האם זה באמת כך? האם התשובה הזו נכונה בכל תרחיש?

איש ההייטק שלא רצה להפסיד כסף אפילו במקרה של מלחמה גרעינית

עד כמה אתם מוכנים ללכת רחוק כדי להשקיע באופן הכי שמרני? האם כספכם בהכרח מוגן מפני כל תרחיש? לפני כ-20 שנה נתקלתי במקרה קיצוני. פנה אליי איש הייטק, ששמו מוכר למעטים, שהיה מהמייסדים של אחת מחברות ההייטק הגדולות והמפורסמות בישראל, שמכר את חלקו וקיבל סכומים אסטרונומיים. הוא ביקש לקבל ממני תשובה איך הוא יוכל לשמור על כספו ברמת הביטחון המירבית וגם להיות מאד נזיל (ולכן השקעות בנדל"ן לא עניינו אותו). בהתחלה בניתי לו תיק השקעות מפוזר היטב, הן מבחינה ענפית והן מבחינה גיאוגרפית, כאשר חלק מסוים מהכספים מצויים ליתר ביטחון בפקדונות בנקאיים, בבנקים בעלי דירוגים מהגבוהים בעולם. לא היו בתיק זה נכסים לא סחירים. ואז הוא שאל אותי מה יקרה אם כל שוקי ההון בעולם יפלו?

הצעתי לו לוותר על השקעה במניות ובאג"ח קונצרניות ולהתמקד רק באג"ח ממשלתיות של מדינות חזקות מאד כלכלית, שהיסטורית הן מקומות מפלט במצבי שוק קשים וכן בפיקדונות בנקאיים, בעיקר דולריים (היסטורית בתרחישי מפולות הדולר מתחזק), בפיזור גיאוגרפי חוצה יבשות. זה יבטיח לו שאפילו אם שוקי ההון בעולם יפלו ושוקי אג"ח יפגעו בגלל עליית פרמיית הסיכון, הוא עדיין יחזיק אג"ח ממשלתיות שכולם רצים אליהן ופיקדונות בנקאיים שלא אמורים להיות מוטרדים מהתרחיש הזה. יתירה מזו, גם אם מערכת בנקאות באחת המדינות תיפגע כתוצאה מהמפולות עדיין יהיה לו מספיק כסף במערכות בנקאות במדינות אחרות.

• מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
• איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

הצעתי לו גם שחלק מהכסף יושקע בטרז'ריס – הנכס שנחשב, אז לפחות, ולפי הבינה המלאכותית גם כיום, להכי בטוח בעולם. במצבי שוק בהם הכל קורס, ברוב המקרים הטרז'ריס דווקא מתחזקים – כי כולם בורחים אל חוף המבטחים של הדוד סם. אולי לא פחות חשוב מכך ומי שלא יודע כדאי שידע: גם אם הבנק שלכם קורס ופושט רגל, ניירות ערך על שמכם, המצויים באותו בנק, ממשיכים להיות מוחזקים עבורכם בגוף נאמנות שאינו קשור לבנק וניתנים להעברה לבנק אחר, זאת גם אם אינכם יכולים לקבל גישה לפקדונות הכספיים שלכם בבנק שנמצא בפשיטת רגל.

"ומה יקרה אם גם שוק הטרז'ריס יקרוס?" שאל אותי. "איך אתה חושב שתרחיש קיצוני כזה יכול לקרות?" שאלתי בחזרה. "נניח ותהיה מלחמה גרעינית בין ארה"ב לרוסיה" הוא ענה לי. אני חייב לציין שבאותה נקודה השאלות שלו הזכירו לי את הבדיחה על הצוער בקורס חובלים ששואלים אותו מה הוא עושה אם באה סערה גדולה ותשובתו היתה שהוא זורק עוגן. ואם באה עוד סערה גדולה נוספת? אני זורק עוד עוגן. ואם באה סערה גדולה שלישית במקביל? זורק עוד עוגן! מאיפה אתה מביא את כל העוגנים האלו? שאלו אותו הבוחנים. מאיפה שאתם מביאים את כל הסערות, הוא ענה.

מה עושים בעולם פוסט אפוקליפטי?

אך איש ההייטק התעקש. הוא אף ביקש להרחיב את האפוקליפסה גם לפעימות אלקטרו-מגנטיות באטמוספירה, כאלו שעלולות למחוק את כל הרישומים הדיגיטליים הנוגעים לפקדונות, לניירות הערך (ובימינו גם מטבעות דיגיטליים).

מעניין שתרחיש למלחמה גרעינית בין שתי המעצמות נמצא כיום שוב על השולחן. איך ששר ההיסטוריה מהתל בנו... בכל מקרה, כשחושבים על זה לעומק, איש ההייטק אכן העלה שאלה מאד קשה. כי בתרחיש הקיצוני ביותר עליו הוא דיבר, גם כל מערכת הבנקאות העולמית יכולה לקרוס ואיתם גם כל הנכסים הפיננסיים של כולנו...

נקדים ונאמר שבתרחיש כזה ברור שהשרידות הפיזית והבריאות שלנו ושל יקירנו תהיינה לנו יותר חשובות מכספנו. אך ללא ספק יהיה לנו יתרון הישרדותי ברור, על פני יתר תושבי השכונה או העיר, אם נישאר עם הון פיננסי גם במצב עולם פוסט אפוקליפטי. כמו שאמר איינשטיין - במלחמת העולם הרביעית האנושות תחזור להילחם רק עם מקלות ואבנים. בהחלט יתכן שנחזור לכלכלת ברטר (עסקאות החלף) ואז לחקלאים ולרועי הצאן מביננו יהיה יתרון מובנה. אך איזה נכס פיננסי יכול להיות יעיל עבורנו בעולם בו ערך כל הכסף קרס או נעלם? כנראה שכמו באותם מצבי קיצון שהיו בעת מלחמות העולם - תכשיטים, זהב ויהלומים ששומרים ליום פקודה, הם בהחלט פתרון.

ברור שהשאלה האחרונה שלו כבר היתה על גבול הביזארי (אם כי לעולם אין לדעת...) ולכן הפתרון שנתתי לו לבסוף, שהיה כבר חצי בצחוק חצי ברצינות, היה שאם הוא מתכונן לסוף העולם, אז כדאי לפתוח מספר כספות בבנקים שונים בניו זילנד, בהן יפקיד מטילי זהב ויהלומים. עדיף שגם יעבור לגור שם, בתקווה שניו זילנד כ"כ רחוקה ולא חשובה, שפצצות גרעיניות לא יגיעו אליה. כנראה שהוא החליט שזה כבר מוגזם, כי הוא ממשיך לחיות ברמת השרון. אבל אולי יש לו יהלומים בניו זילנד.

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"