שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע עליות השערים בשבוע החולף, לאחר פרסום החלטת הריבית של הפד'. האנליסטים מנסים להעריך את המשמעויות של החלת הבנק הפדרלי, כמו גם את הצעדים הבאים שלו על רקע העלייה המתמדת בסביבת האינפלציה. אינפלציה גבוהה מסוכנת יותר מריבית ריאלית גבוהה לכלכלה ולשווקים על רקע החלטת הפד', אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מסביר מדוע אינפלציה גבוהה מסוכנת יותר מריבית ריאלית גבוהה לכלכלה ולשווקים. לדבריו, ההודעה "הנצית" של הפד' העצימה דיון עד כמה הבנק המרכזי יוכל להעלות ריבית מבלי לגרום להאטה חריפה במשק. אולם, הניסיון מראה שהמשקיעים צריכים לחשוש יותר מהאינפלציה מאשר מעליית ריבית. "הקשר בין גובה הריבית הריאלית (ריבית הפד' בניכוי אינפלציה) לבין קצב הצמיחה כעבור שנה, בין השנים 1948-2019, מראה שככל שהריבית הריאלית הייתה גבוהה יותר, קצב הצמיחה היה גבוה יותר. נציין שהצמיחה הכי נמוכה הייתה אחרי שהריבית הריאלית הייתה שלילית. לעומת זאת, ככל שהאינפלציה הייתה גבוהה יותר, קצב הצמיחה כעבור שנה היה נמוך יותר". מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז' לכך, מצטרפת שאלה נוספת, האם המשקיעים בשוק המניות צריכים לחשוש מעלייה בריבית הריאלית? גם כאן, לדבריו "בניגוד לתפיסה הרווחת, הממצאים ההיסטוריים לא תומכים בטענה שריבית ריאלית גבוהה רעה לשוק המניות: מדד S&P 500 השיג תשואה די דומה ללא קשר לגובה הריבית הריאלית שהייתה לפני שנה. לעומת זאת, קצב האינפלציה מעל 3% הוביל לביצועים חלשים יותר של S&P 500 מאשר בתקופות בהן האינפלציה הייתה נמוכה מ-3%. ניתוח הנתונים ההיסטוריים מוביל למסקנה שאינפלציה גבוהה מסוכנת יותר לכלכלה ולשווקים מאשר ריבית ריאלית גבוהה.  דיכוי האינפלציה, גם במחיר של ריבית גבוהה יותר, עשוי להביא לצמיחה חזקה יותר ולביצועי שוק המניות טובים יותר. מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז' הפד' מושך זמן בהמשך לכך, אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, סבור שבפד מרחיקים כרגע את הכדור ומנסים להעביר את הזמן ככל שניתן תוך כדי שהם מקווים שהאינפלציה תתכנס לבדה לרמה נוחה יותר מבלי שיאלצו ליישם מדיניות מוניטארית מגבילה מדי שתוביל את המשק למיתון. מדובר בשיטת פעולה הגיונית ולגיטימית אך במצב העולם הנוכחי גם בכזו שמייצרת עבור הפד סיכון גבוה באופן יחסי. שיהיה לכולנו בהצלחה.   "אם נביט במחזורי העלאות הריבית הקודמים נראה שבד"כ הפד נאלץ לעצור את העלאות הריבית כחודש-חודשיים לאחר שעקום התשואות מתהפך. למה לפד צריך להיות אכפת כל כך מעקום התשואות? מכיוון שעקום התשואות הוא לא רק סיגנל שמאפשר לנו לראות כיצד השווקים מתמחרים את הסביבה הכלכלית העתידית אלא בעיקר מכיוון שהוא מהווה בעצמו גורם שמשפיע על אותה הסביבה. השתטחות של עקום התשואות מלמדת מצד אחד על כך שהמשקיעים מעריכים שהמשק בדרך להאטה ושהריבית לא צפויה לעלות אך גם תורמת לאותה ההאטה מהצד השני דרך הפגיעה בשוק האשראי. במילים אחרות, זה לא רק שהשוק אומר לפד "די, הגזמת"  אלא שעצם העובדה שהשוק מרגיש כך עלולה להביא להאטה והנבואה מגשימה את עצמה. כיום, מבנה העקום הוא כזה שמתמחר אמנם העלאות ריבית מהירות וחדות בשנה וחצי הקרובות אך גם עצירה בתוואי העלאות הריבית ברמה נמוכה יותר מכפי שתחזיות הפד מרמזות ואפילו הפחתת ריבית בעוד שנתיים. אם נניח שהפד אכן יעמוד בתחזית ויעלה את הריבית עד לרמה של כ-2% בסוף השנה הרי שכל העלאה נוספת במהלך 2023 תגרום לעקום להיות בשיפוע שלילי, לפגיעה בשוק האשראי ותוביל את הפד לעצור את התהליך באיבו".   אז מה צריך הפד לעשות? "תיאורטית, הפד צריך לייצר ציפיות להמשך העלאות הריבית גם בעתיד הרחוק יותר מ-2022 כדי לגרום לתשואות בטווחים הבינוניים ארוכים לעלות מעט. מצד שני, עליית תשואות בחלקים אלו תשפיע לרעה, דרך שוק האשראי, על הכלכלה הריאלית אם תהיה מהירה מדי, כך שמדובר על תהליך קשה יותר לביצוע. בשישי האחרון התראיין חבר הוועדה המוניטארית של הפד, כריסטופר וולר, ב-CNBC ואמר שהוא חושב שהפד צריך להיות הרבה יותר ניצי בטווח הקצר ושהוא מאמין שהריבית תעלה ב-50 נ"ב באחת או יותר מהפגישות הבאות. בסך הכל יש היגיון בדבריו של וולר שכן אמירות מסוג זה עשויות להביא לעלייה מסוימת בתשואות לאורך העקום ולקנות לפד מרווח נשימה ארוך יותר אבל יש בהן גם סיכון גדול שכן אם השוק לא קונה את זה (כמו שקרה בסופ"ש) אז התשואות הקצרות יעלו יותר מהר, העקום ישתטח מוקדם יותר והפד ימצא את עצמו במבוי סתום הרבה לפני שתכנן". אל תספידו את הצרכן האמריקאי יונתן כ"ץ וכלכני לידר שוקי הון, קוראים לא להספיד את הצרכן האמריקאי, כשהמשך התרחבות (מתונה אומנם) בצריכה תתמוך בפעילות ותמנע כניסה למיתון, ולכן הפד צפוי להמשיך להעלות את הריבית לפחות עד ל-2.8% בסוף 2023. לדבריהם, רבים צופים ירידה בצריכה הפרטית (הריאלית) במהלך השנה, זאת על רקע הזינוק באינפלציה אשר שוחק את כוח הקנייה של הציבור. גם מדד האמון הצרכני נמצא בשפל (למרות המצב התעסוקתי המאוד חיובי). "פסימיות צרכנית לא אמורה לתמוך בצריכה הפרטית. גם הירידה בערכם של הנכסים הפיננסיים פוגעת בעושר הפיננסי של משקי הבית. בפועל, הצריכה הפרטית מתמתנת אך עדיין התרחבה בחודש פברואר. המסחר הקמעונאי עלה ב-0.3% (הצפי היה ל-0.4%) אך הנתון של ינואר עודכן ל-4.9% (מ-3.8%). בסך הכול, ברבעון א' הצריכה הפרטית הריאלית ממשיכה להתרחב. סביר להניח שברבעון א' הצריכה הפרטית (הריאלית) תתרחב ב-2.5-3% ותתרום לצמיחה ברבעון זה. ציינו בעבר, שלחצי השכר (ועליות השכר) מתרחשים בענפים בעלי שכר נמוך כמו אירוח ופנאי, מסחר, ותחבורה. תוספות שכר בענפים הללו (עם רמות שכר נמוכות) נוטות להגיע יותר לצריכה הפרטית ופחות לחיסכון של משקי הבית".