"מאנדיי לא מכוונת לרווח; כשהצמיחה מדהימה חבל לא להשקיע במכירות"
"נצמח השנה מעל 85%. אלה מספרים שאין להם אח ורע - ותסתכל לשם ההשוואה על החברות שדיווחו אתמול. מבחינת אחוזים, זה מורכב לשמור על שיעורי צמיחה של 95% ככל שהסייקל נהיה גבוה, אבל זה לא אומר שהחברה מאטה. לא מסתכלים רק על אחוזי צמיחה אלא גם על KPI (Key Performance Indicators – א.פ), מדדי עלות פיננסית, ובהם היעילות. כלומר, על כל דולר שאתה מוציא - כמה אתה מכניס? בזה אנחנו בין הטובים ביותר בשוק". לפי אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של חברת התכנה מאנדיי , החברה כן יכולה להתבשם בתחזית הצמיחה שלה להמשך ובו בעת הוא מפנה את המבט למדדים אחרים בתקווה שינחמו את מי שבכל זאת התאכזב. כך הוא אומר בראיון לביזפורטל, לצד רועי מן, המשמש כמנכ"ל משותף עם ערן זינמן.
הדברים הללו נאמרים אחרי שמאנדיי עקפה את תחזיות האנליסטים לרבעון השלישי של השנה, אך הציגה צפי לצמיחה בשיעור נמוך יותר ברבעון הנוכחי, מה שישפיע על הצמיחה השנתית כולה. המניה נפלה אתמול בכ-21% בוול סטריט – בין אם בגלל התחזית, בין אם בגלל שווי השוק הגבוה עוד קודם לכן (20 מיליארד דולר), ובין אם לקראת הסרת החסימה היום על מניות שניתנו לעובדים (ועוד על כך בהמשך).
לפני השאלות, למספרים: ההכנסות צמחו ב-95% ל-83 מיליון דולר. האנליסטים ציפו ל-74.4 מיליון. ההפסד למניה על בסיס Non-GAAP נחתך מ-0.8 דולר למניה ל-0.26 דולר. פה ההערכות בשוק דיברו על 0.6 דולר למניה. תזרים מזומנים נטו ששימש לפעילות שוטפת עמד על 3.8 מיליון דולר, עם תזרים מזומנים חופשי מתואם של 2.9 מיליון דולר, לעומת תזרים מזומנים שלילי בסך 7.2 מיליון דולר ששימש לפעילות שוטפת ותזרים מזומנים חופשי מתואם שלילי בסך 7.8 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2020.
ברבעון הרביעי מאנדיי מצפה לצמיחה של 74-75% לרמת הכנסות של 87-88 מיליון דולר והפסד תפעולי Non-GAAP של 22-23 מיליון דולר. לשנת 2021 כולה מאנדיי צופה כעת צמיחה של 86-87% להכנסות של 300-301 מיליון דולר, הפסד תפעולי Non-GAAP של 64-65 מיליון דולר (21-22% מההכנסות).
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחזית שלכם לרבעון הנוכחי היא לצמיחה איטית יותר. אין עונתיות עבורכם, וניתן היה לדמיין שעם מוצרים חדשים יהיה קל עוד יותר לגייס לקוחות. אז למה ההאטה?
גלזר: "אנחנו לוקחים בחשבון את הניסיון שלנו וחשבון לנהל את מערך הציפיות נכון. כמובן שהיינו שמחים לעמוד בתחזיות האלה. מבחינת אחוזים, זה מורכב לשמור על שיעורי צמיחה של 95% ככל שהסקייל נהיה גבוה, אבל זה לא אומר שהחברה מאטה. לא מסתכלים רק על אחוזי צמיחה אלא גם על KPI (Key Performance Indicators – א.פ), מדדי עלות פיננסית, ובהם היעילות. כלומר, על כל דולר שאתה מוציא - כמה אתה מכניס? בזה אנחנו בין הטובים ביותר בשוק.
"יש מה שנקרא Rule of 40% - שיעור הצמיחה פחות שיעור שריפת המזומנים כדי להשיג את הצמיחה הזאת. לצורך הדוגמא, אם צמחת ב-50%, וקצב שריפת המזומנים עלה ב-20%, יוצא בנטו 30%. מי שעוברת את ה-40% נחשבת ל'בסט אין קלאס'. מעל 60% זה כמו ליגת הקיסוס של האוניברסיטאות האמריקאיות – רק של עולם המניות.
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
"הבהרנו למשקיעים שלא שרפנו מזומנים אלא ייצרנו 3 מיליון דולר של תזרים חופשי, ובמבחן הזה היינו מעל 86%. ועדיין, אנחנו לא מכוונים להיות בתזרים מזומנים חיובי או להגיע לרווחיות בשלב כזה או אחר. יש לנו שוק אדיר של 50 מיליארד דולר ואנחנו צומחים בשיעורים מדהימים. מבחינתנו לא להשקיע בעוד אנשי מכירות ובקמפיינים זה חבל.
מן: "הודות ליעילות הזאת יש כאלה שמסתכלים עלינו ואומרים שנוכל לצמוח עוד יותר מהר גם אם היא תפחת".
סיפרתם על כך שההכנסות מלקוחות עם יותר מ-10 משתמשים הוכפלו ויותר (Retention Rate). זו מדרגה מאד כללית, למה אין עוד כמה באמצע, שתלמד אותנו איך נראה המשך ההתקשרות עם עסקים של 50 איש, 200 איש, 1,000 איש וכו'?
גלזר: "הבנצ'מרק שלנו הוא חברות דומות כמו אסאנה, סמארטשיט, Attlasian – וגם אצלן זה מקובל.
מן: "הלקוחות הגדולים, שההכנסות השנתיות מהם הם 50 אלף דולר ומעלה, הם אלה שצומחים יותר, זה מקרה קלאסי. העובדה שיכולנו לקחת את הסעיף הזה ללקוחות הקטנים, אלה עם עשרה עובדים ויותר, והראנו שגם הם מתנהגים יפה מאד, זה הישג.
אבל בנתון שפרסמתם כולם בסל אחד. אי אפשר לשפוט מבחוץ אם באמת הקטנים יותר צומחים או שהם מושפעים מאלה הגדולים, שתיארתם כטובים יותר.
"מטרת האנליסטים והמשקיעים היא לבנות איזשהו מודל ולחזות איפה נהיה בעתיד. ככל שאנחנו מכסים להם חלק גדול יותר של הלקוחות (בכוונה לקטגוריה רחבה יותר – א.פ) ואומרים 'זה יתנהג ככה' זה עוזר לגבש מודל כזה.
ומה באמת לגבי הלקוחות הגדולים, אמרתם שמספרם שולש ויותר ל-613 – אבל מה לגבי ה-Retention שלהם? אם הם באמת הצומחים ביותר, זה גם מדד מעניין ששווה לבודד.
גלזר: "כאמור, הוא יותר גבוה מזה של הקטגוריה כולה של לקוחות עם עשרה עובדים ומעלה – את המספר המדויק לא פרסמנו. חשוב להבין שכשיוצאים להנפקה קובעים מה מספרים למשקיעים מדי רבעון ומה מספרים בסוף שנה. הנפקנו עם 127 אלף לקוחות. הצמיחה נובעת מלקוחות חדשים כל רבעון והרחבת ההכנסות מהלקוחות הקיימים. אנחנו חייבים להיות דבקים במה שאמרנו כשהנפקנו. האם נשנה בעתיד את הדיווח רבעוני? בהחלט יכול להיות".
"תסתכל לשם ההשוואה על החברות שדיווחו אתמול". אלירן גלזר' סמנכ"ל הכספים של מאנדיי (צילום: נתנאל טוביאס)
השקתם גרסא חינמית, כמה בינתיים הורידו אותה ומה ההנחות שלכם לגבי שיעור ההמרה של משתמשים ממנה לגרסה המלאה בתשלום?
מן: "הגרסה החינמית הייתה הצלחה, ואנחנו מתכוונים לכך ששלמרות שהבאנו מוצר חינמי, זה לא פגע בכלל בביצועים ובהמרה ללקוחות משלמים. מה הרווחנו בזה? בסיס נוסף של לקוחות שיש פוטנציאל שישלמו לנו בעתיד – וגם נגייס בעזרתם לקוחות אחרים דרך המלצות שלהם עלינו. בהפוך על הפוך, דווקא הגרסא החינמית מאפשרת לתאגידים גדולים לנסות אותנו תחילה, כי אם היו צריכה לשלם על השירותים לפעמים מדובר בבירוקרטיה כדי לאשר התקשרות כזאת על מוצר שטרם הוכחת את התרומה שלו לארגון".
היום מסתיימת חסימה נוספת של מניות שנתתם לעובדים. אולי זו סיבה נוספת שבשוק מיהרו לממש אתמול. יש לכם הערכות לגבי מה יעשו העובדים? אתם יכולים לומר "אם המניה תוסיף לרדת היום, זה לא יהיה בגלל מימושים של העובדים"?
"זה לא המקום שלנו להגיד ואנחנו לא יודעים".
אתם לא יודעים אם הסנטימנט של העובדים אצלכם הוא כזה שאופטימי לגבי עתיד החברה ויגרום להם להמשיך להחזיק במניה כי הם צופים עליית ערך?
מן: "ספקולציה היא לא התפקיד שלנו".
גלזר: "כבר היו שתי הסרת חסימות בחצי השנה האחרונה. העובדים עשו כסף והם מאד מרוצים".
דיברתם על 40 אלף לקוחות שאימצו את פיצ'ר ה-WorkDocs שלכם ו-300 אלף מסמכים שפתחו בעזרתה. מה אנחנו למדים מזה? זאת הצלחה עבורכם?
מן: "זאת הצלחה ענקית. עשינו לא השקה שקטה ולא ניסינו לדחוף אותו, זאת עדיין בטא. השקנו את זה כאבן בניין חדשה במערכת, שהיא גדולה ובסיסת – והמערכת הזו אכן תפסה ככזו אצל הלקוחות. זה לא טריוויאלי.
צריך להסביר שוב שזה לא יישום לעיבוד תמלילים בלבד, אלא מערכת שמאפשרת בניית אפליקציה על גבי מסמכים – וראינו שזה באמת מה שעושים הלקוחות עם המוצר הזה. אם עד היום השתמשו במוצר שלנו רק אחרי שכבר הלקוח ידע מה התכנון שלו הלאה ואיך יראה הביצוע, בעזרת הוורק-דוקס הם מגבשים את התכנון, עושים את סיעור המוחות וכו'. ממש משתמשים במאנדיי כמסמך. זה מאד משמעותי מבחינתנו כי זה הוסיף עוד חלק שלם של עבודה".
איך אתם מחליטים איזה מוצרים חדשים לפתח ועל מה "לבזבז" את תקציבי המחקר והפיתוח? אתם "יורים באפלה" בישיבות שלכם ומנסים לנחש מה הצרכים? שואלים את הלקוחות קודם?
"התחום שלנו מדהים במובן הזה שיש עכשיו טרנספורמציה ענקית וכל הארגונים מתמחשבים. מלוח קיר, ספרדשיטס, פגישות פנים אל פנים – כולם עוברים למחשב. הכיוון שלנו תמיד יהיה איך לתרום לליבת העסקים של הלקוח. אנחנו לא עוסקים בניהול פרויקטים אלא בניהול אופרציה כלל ארגונית, ולכן ממפים את כל מה שמאפשר לדבר הזה לקרות. בוורק-דוקס - אני לא יודע עד כמה הלקוחות היו יודעים לבקש מוצר כזה בעצמם. על תחום המסמכים הלכנו בידיעה שהרבה תהליכים מתחילים שם, בכל ארגון".
נשמע שלחוש את השטח זה לא מה שמוביל את ההחלטות בהקשר הזה. איך יודעים שהשקעות עתידיות שלכם לא תהיינה לחינם? שתפתחו מוצר שלא עונה על צורך אמיתי והלקוחות לא יאמצו?
"ברור שאנחנו מדברים גם עם הלקוחות, אבל לשאלתך בגדול הגישה היא לנסות דברים בצורה מהירה, להוציא אותם לשוק ולראות את המענה. גם להכשל זה בסדר. אנחנו לא מנסים להמנע מטעויות".
אנחנו מדברים בזמנים שבהם תקיפות הסייבר הולכות ומתרבות. עד כמה המוצרים שלכם מוגנים, או שזו בכלל אחריות של לקוחות הקצה והאבטחה על הסביבה הארגונית שלהם?
"התחום הזה מאד חשוב לנו ואנחנו משקיעים בו המון אנרגיה. לראיה, יש לנו דף שלם של סרטיפיקטים שהמוצרים שלנו עומדים בכל אחד מהם. הלקוחות הגדולים בלי הדברים האלה לא מתחילים אפילו. זה קריטי לכל ארגון שאנחנו פונים אליו".
וממש ברמה הטכנית, אפשר להגדיר את המוצר כך שכל פעם שעובד בתוך הארגון מנסה לגשת למוצר שלכם ולשתף דרכו מידע, להוסיף עדכון, הוא יצטרך לעבור "חומה" של הזדהות? כלומר, לא רק כשהוא מתחבר למחשב, או לענן של מקום העבודה – אלא בכל צעד?
"זה תלוי בלקוח. במוצר שלנו כן קיימת האפשרות לשים איזו רמת אבטחה שתרצה - הצפנות, הרבה מערכות הגנה וכו'. אצלנו זה כבר נמצא ואנחנו מפתחים בבית. מה מהאפשרויות הלקוח יפעיל? זה תלוי בו. בגרסה החינמית יש פחות מקום לתמרון בהיבט הזה".
היו מקרים בהם מערכת של מאנדיי נפרצה אצל לקוח, ודלף מידע על כל האופרציה שלו – תכנית עתידית, מקום על מפת היעדים למשל?
- 10.מואיז 15/11/2021 09:58הגב לתגובה זווהראיה שהחברה מחקה 4 מליארד דולר מהשווי תוך יום.
- 9.אנונימי 15/11/2021 05:11הגב לתגובה זווהיא תתפוצץ להם בפנים
- 8.דוגמא לתקופת הבועות שתתפוצץ ב2022 שהבנקים יצאו מהמ 12/11/2021 16:20הגב לתגובה זודוגמא לתקופת הבועות שתתפוצץ ב2022 שהבנקים יצאו מהמשחק אוי אוי והקשקושים של המנכל היהיר הזה
- 7.דורון שטייף 12/11/2021 14:53הגב לתגובה זולא ייתכן בעולם נורמלי שחברה שמפסידה כסף תהיה שווה סכומים של 20 מיליארד דולר. רק במצב של תיאבון לסיכונים וכסף זול. המטרה של חברה מסחרית היא להרוויח והשווי שלה צריך לשקף פוטנציאל רווח. מדיי זו חברה שלא ידוע מתי וכמה תרוויח.
- עידו 12/11/2021 16:59הגב לתגובה זוהמטרה של חברה הוא לצמוח. משקיעים שמים כסף כדי לקבל עבורם החזר טוב. מאנדיי הייתה יכולה להיות רווחית ברגע, אם הם היו מחליטים. לראיה ה CRR שלהם הוא 130%. אבל הם מעדיפים לגדול ולצמוח והלשתט על השוק ראשונים. אני בתור משקיע, מעדיף חברה כזאת מאשר חברה שמרנית שצומחת ב 5% בשנה. כמובן שיש גם שרלטנים בשוק וחברות ששורפות כסף על פרסום כדי לגדול על הנייר, כאן זה לא המקרה. משקיע טוב יודע לזהות את זה מהדו״חות של החברה. לא עצה.
- 6.החסימה נפתחת והחגיגה מתחילה… 12/11/2021 12:51הגב לתגובה זוהחסימה נפתחת והחגיגה מתחילה…
- 5.נילס 12/11/2021 00:23הגב לתגובה זוהפרימיום כאן מאד בסיסי הגרסא החינמית אחרי תקופת הנסיון, היא לא יותר מאשר קובץ אקסל בצבעים, רק עם פחות יכולות מאשר אקסל. הרעיון הכי משמעותי בעיני זה האוטומציות כלומר, אוטומציה של היום יום שלך וזה לא נמצא בחינמי, ואין גם פניה ללקוחות הפרטיים, רק לעסקיים.
- 4.כתבתם בבוקר שהמניה מנופחת, גם המנהל מנופח (ל"ת)שמעון 11/11/2021 22:16הגב לתגובה זו
- 3.הפסד ענק (ל"ת)רון 11/11/2021 19:30הגב לתגובה זו
- 2.דוקא ניסיתי את הגרסא החינמית ולא אהבתי (ל"ת)אלן 11/11/2021 16:47הגב לתגובה זו
- 1.מתעניין 11/11/2021 16:13הגב לתגובה זוכל הכבוד על ההשקעה האדירה בשיווק והבנת החשיבות. מעניין מדוע טסלה לא משקיעה בכלל בפרסום ושיווק.......
- אבי 13/11/2021 09:38הגב לתגובה זוממליץ בחום

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.