Zillow נפלה באפטר 10%, אחר כך חזרה לירוק - וסיימה בנפילה. זה מה שקרה
דוח לא טוב של ZILLOW GROUP (סימול: Z) גרם לה לרדת 12.5% במסחר המאוחר. מדהים לראות שבמהלך האפטר המניה ירדה 10% ולאחר מכן עלתה ואף עברה לירוק וכחצי שעה לאחר מכן ירדה שוב.
מה גרם לכל התנודות החריגות הללו? הדוחות הכספיים שלה. החברה הודיעה כי היא מבטלת לחלוטין את תוכנית קניית הבתים שלה בטענה שהעלויות היו גבוהות מידי והיכולת להעריך את מחירו של בית ממוצע התבררה כקשה. המתחרה הגדולה OPEN עלתה בעקבות ההודעה 4% באפטר
לקריאה נוספת:
>>> 3 מניות לסופש: העיוות בשווקים דרך העיניים של שלוש חברות
>>> החברה שבדרך להפוך למעצמה: מי את Zillow?
ההכנסות של ZILLOW ברבעון עמדו על 1.7 מיליארד כשהציפייה בשוק הייתה ל- 2 מיליארד דולר. החברה גם דיווחה על הפסד גדול יותר מהציפייה שלה, וגם הורידה את התחזית לרבעון הבא להפסד של 150 מיליון דולר מול הערכה קודמת לרווח של 100 מיליון דולר.
הסיבה לירידה בהכנסות נובעת מכך שהחברה מכרה פחות בתים ממה שציפתה מכיוון שלא עמדה בעומס שנוצר לה ולכן אותם בתים יימכרו ברבעון הבא.
החברה דיווחה על הפסד גולמי של 245 מיליון דולר. הפעולה שהחברה עשתה היא להכיר בהפסד של 304 מיליון דולר בגין מלאי דירות קיימות. מדובר בפעולה חשבונאית עקב שינוי במחיר שוק של מלאי. במקרה הזה בעקבות כך שהחברה קנתה בתים במחיר גבוה מידי.
באופן כללי כשמסתכלים על הבתים שנמכרו ברבעון, החסרה רשמה רווח תפעולי. שימו לב לטבלה המצורפת:
סך ההכנסות ממכירת 3,032 בתים: 1.17 מיליארד. מנגד הוצאות של 1.14 מיליארד על הבתים הלאה, כאשר מתוך זה 1.074 מיליארד הם על הקנייה בלבד, כך שהרווח על הנייר על הבתים שנמכרו הוא 9%. אחרי הוצאות ריבית הרווח הוא 21 מיליון דולר או 7,000 דולר לבית.
בכל מקרה הפעילות הזאת נסגרת.
הפלטפורמה של החברה IMT, הכניסה 480 מיליון דולר בתוך טווח התחזית. הרווח לפני מס עמד על 130 מיליון דולר (ירידה של 7% מול רבעון 3 בשנה שעברה), והרווח התפעולי תזרימי (EBITDA) עמד על 207 מיליון דולר, מעל התחזית שעמדה על 182 מיליון.
בסך הכול מתחילת השנה עומד הסקטור על 1.8 מיליארד הכנסות, וביחד עם כמעט 500 מיליון ברבעון האחרון סך ההכנסות בשנה יעמדו על 2.3 מיליארד דולר. מדובר בעליה של 60% משנה שעברה והכפלה של ההכנסות מאז 2018.
ה-EBITDA עמד על 836 מיליון דולר מתחילת השנה ועם 200 נוספים של רבעון 4, יעמוד על מיליארד דולר לכל השנה, עלייה של 80% ביחס לשנה שעברה ופי 4 משנת 2018. בסופו של דבר מדובר בפעילות מאוד רווחית וכפי שכתבתי בעבר, ההכנסות שלה לא מתואמות עם השוק.
בפתיחה מחיר המניה אמור לעמוד על 76 דולרים, הנתונים לה שווי שוק של כ-18.5 מיליארד דולר
אין באמור המלצה.
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
.jpg)