טסלה
צילום: צ'ארלי דיטס, unsplash

האם צפוי מחסור בסוללות לרכבים חשמליים?

במחקר של בנק אוף אמריקה נטען כי עד 2025, הביקושים הגבוהים לרכבים חשמליים ייצרו מחסור שיימשך שנים. הם באמת חוששים או מנסים להריץ מניות של יצרניות הסוללות וכורות הליתיום?
ארז ליבנה | (3)
נושאים בכתבה גלובל רכב חשמלי

האם שוק הסוללות לרכבים חשמליים (EV) בדרך לעומס יתר, שיביא למחסור חמור בסקטור, שעלול להביא לעלייה במחירים והשבתה של פסי ייצור – בדיוק כמו שהעולם חווה כעת בשל המחסור בשבבים ומוליכים למחצה? כך טוענים בחטיבת המחקר של בנק אוף אמריקה BANK OF AMERICA CORPORATION (P (BAC), שאומרים כי הביקושים הגבוהים ל-EV יצרו מצב שכל הסוללות יימכרו מראש.

 

"המודל המעודכן שלנו להיצע מול ביקוש בשוק הסוללות ל-EV, מעיד שההיצע הגלובלי של סוללות יגיע למצב 'סולד אאוט' בין 2025-26, כשמצב קצב התפעול הגלובלי יגיע ל-85% תפוקה", כתבו BAC.

 

כל שכן, ב-BOA אומרים עוד כי המשבר רק יחריף לאחר מכן, בין 2026 ל-2030, בשל האצת חדירת הרכבים החשמליים לשווקים, מה שמעניק תחזית "שורית חזקה" לתעשיית ה-EV. הבנק מעלה גם את התחזיות לכניסה של הרכבים החשמליים וההיברידיים (PHEV), שיגיעו ב-2025 ל-23% מכלל השוק וב-2030 וב-2040 המספרים יעמדו על 40% ו-67% בהתאמה.

 

בבנק גם אומרים כי חלק מהאצת התהליכים ינבעו מרגולציות קשוחות יותר נגד רכבים בעלי מנועי בעירה פנימיים ופליטות פחמניות באופן כללי. "אנחנו צופים שהיקפי התפעול העולמיים של סוללות ל-EV יעלו ב-121% עד 2030, בהתבסס על היקפים שדווחו עד כה, שמעיד על סייקל קאפקס משמעותי נוסף שיחל בשנתיים שלוש הקרובות", כתבו.

 

הסיבה המרכזית למחסור היא ארה"ב, שצפויה להערכת הבנק יכולה במקרה הטוב להגיע לחדירה של 25% ב-2025. זה תלוי כמובן בכמות הסובסידיות שיעניק הממשל לתשובים ולחברות. בהערכה השורית, התמריץ של הממשל יכול להסתכם ב-450 מיליארד דולר, שהם תמריץ של 10,000 דולר פר רכב.

 

האם יש סיבה לחשוש?

המחסור העולמי בשבבים שהעולם הטכנולוגי חווה בחצי השנה האחרונה, אולי היטיב עם מניות היצרניות, כמו TAIWAN SEMICOND MNFCG CO TSM (TSMC), אנבידיה  NVIDIA COR (NVID) ואינטל INTEL CORPORATION (INTC), אבל הוא לא עזר לכל היתר. לא פחות מ-170 סאב סקטורים התלויים בשבבים, כולל תעשיית הרכב, נפגעו. כל שכן ענקיות רכב נאלצו לסגור מפעלים או פסי ייצור בשל כך. זה לא צחוק.

 

עכשיו BAC מזהירים אותנו לקראת 2025. קודם כל נתחיל מהעובדה שלבנק ענק כמו בנק אוף אמריקה – שווי שוק של 327 מיליארד דולר – סביר להניח שיש לא מעט פוזיציות בשוק הזה. בין אם במימון כורות ליתיום, או השקעות בחברות המייצרות סוללות, או אפילו בחברות הרכב עצמן.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

עם זאת, מן הראוי לציין שברגע שהשוק מודע למשהו שלילי שעשוי להתרחש, הסבירות להתרחשות יורדת, כי השחקנים נערכים מראש. במקרה הזה יגבירו את הכרייה ואת פסי הייצור כדי לא להגיע למצב של עומס יתר.

 

אבל קשה מאוד לא להיות שוריים על התחום. רק אתמול פולקסווגן VOLKSWAGEN A G ORD (VWAGY) דיווחה שבמחצית הראשונה של השנה היא כמעט ושילשה את הרכבים מבוססי סוללות כשמסרה לא פחות מ-171 אלף רכבים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בקצב הזה, תוך 3 שנים היא גם יכולה להגיע ללמעלה ממיליון רכבים חשמליים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מני 22/07/2021 15:48
    הגב לתגובה זו
    עד שלא ימצאו שיטה למחזר סוללות ולא סתם לשרוף למוסס או לקבור באדמה סוללות ליתיום שמזהמות מי תהום וקרקע, אסור לייצר אותם עוד. כמה שנים נבכה על הילדים שלנו שלא יוכלו לחיות יותר כי התקשורת הפחידה אותנו מפחמן שגם ככה צמחים צריכים אותו לנשום
  • 2.
    איך PLL ? (ל"ת)
    doronbeer 22/07/2021 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה מועתקת. קראתי אותה לפני מס' ימים (ל"ת)
    משה מיציע א 22/07/2021 09:39
    הגב לתגובה זו
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -10.41%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

סיילספורס עולה 5.3%, פראמאונט נופלת 9.2%; המדדים עולים עד 0.3%

המדד המועדף על הפד נותר יציב בספטמבר, עם ירידה קלה בקצב השנתי ל-2.8%, בעוד הצריכה הריאלית נחלשה; בנוסף, התפרסם מדד אמון הצרכנים של דצמבר, שעלה ל-53.3 נקודות; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והזהב חוזר לעלות; מה קורה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

העליות במדדי הדגל של וול סטריט מתחזקות, לאחר פרסום מדד ה-PCE, כשה-S&P500 עולה עד 0.2%, הדאו גם הוא עולה 0.3% ואילו הנאסד"ק עולה 0.2%.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות


מאקרו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.