טכנולוגיית ענן
צילום: ביגסטוק

פסטלי צונחת 26%; צופה עצירה בצמיחה והגדלת ההפסד

וול סטריט מוכיחה שוב כמה הצמיחה היא עניין חשוב - פסטלי  צופה לראשונה עצירה בצמיחה והגדלת ההפסד, זאת למרות רכישה של חברת סייבר שהייתה אמורה להגדיל את ההכנסות; מכה לא קטנה לחברה שמרבית השווי שלה מיוחס לצמיחה עתידית
גלעד מנדל | (1)
נושאים בכתבה אג"ח להמרה סייבר

חברת פסטלי, העוסקת במתן פתרונות אחסון בענן פרסמה את דוחותיה לרבעון הראשון של שנת 2021 והציגה הכנסות של 84.8 מיליון דולר – גידול של 34.6% בהשוואה להכנסות של 63 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ובהתאם להערכות האנליסטים. בנטרול הוצאות חד פעמיות ותגמול מבוסס מניות לעובדים, החברה הפסידה 12 סנט למניה – הפסד גבוה יותר במקצת מהערכות האנליסטים להפסד של 11 סנט למניה.

 

אך מניית החברה צונחת כעת ב-26%, לא בגלל התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של השנה, אלא בגלל הצפי. החברה מעריכה כי לראשונה, הצמיחה בהכנסות שלה צפויה להיעצר וההכנסות ברבעון השני של 2021 צפויות להסתכם בין 84 מיליון דולר ל-87 מיליון דולר. כאשר מדובר בחברה צמיחה כזו – שנסחרת בשווי שוק של 5 מיליארד דולר (לאחר הירידה) והשווי שלה מבוסס כולו על הצמיחה העתידית, התמתנות בצמיחה היא מכה גדולה פי כמה וכמה מאשר בחברה רגילה. כמו כן, החברה צופה התרחבות בהפסד לבין 16 ל-19 סנט למניה.

 

כמו כן, אם לא מספיקה העצירה בצמיחה – החברה הודיעה על פיטוריו של סמנכ"ל הכספים שלה, ללא הסבר לסיבת הפיטורים מבוצעים. דבר שעורר חששות בשוק. שאט הנפש הזה לא חדש למשקיעים, המניה כבר ירדה יותר מ-60% מהשיא לפני שישה חודשים לאחר שהיא דיווחה גם על דוחות שנתיים לא כל כך טובים – זאת אף על פי שביצעה רכישה של חברה בתחום אבטחת הסייבר בשם סיגנל בהיקף של 725 מיליון דולר. הרכישה הייתה אמורה לגרום לצמיחה מואצת בהכנסות החברה – אך כפי שאנחנו רואים עכשיו, לא כך הדבר. לאחר שהמניה ירדה ב-40% ולפני שירדה עוד 35% ממחיר המניה בעת הגיוס -הנהלת החברה החליטה לנצל את שווי השוק הגבוה של החברה וגייסה 825 מיליון דולר באג"ח להמרה בריבית של 0% שצפוי להיפרע בשנת 2026. מחיר המניה של החברה צריך לעלות ביותר מ-100% מהמחיר הנוכחי על מנת שיהיה כדאי למחזיקים להמיר אותו.

 

כלומר החברה הצליחה לגייס חוב בריבית ריאלית שלילית, אך אצל חברות טכנולוגיה בימים אלו של ריבית שלילית וצפי לאינפלציה על פי חלק מהמומחים – זה כבר לא מחזה נדיר. חברת נייס ביצעה את זה לפני קצת פחות משנה.

 

חברת פסטלי הייתה ככל הנראה, אחד הגופים שהכי סבלו מהמלחמה של טראמפ בסין, כאשר הוא הכריז על טיקטוק כבעלת "פוטנציאל לאיום על הביטחון הלאומי של ארה"ב". טיקטוק הייתה הלקוחה הגדולה ביותר של החברה, ובתור נקמה היא החליטה להפסיק לעבוד עם פסטלי שהיא חברה אמריקאית ולהעביר את שירותי הענן שהיא שוכרת מפסטלי לחברות סיניות אחרות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי א. 07/05/2021 00:05
    הגב לתגובה זו
    חברה זבל.רווח גולמי 55% ההפסד הקי מגיע לשיעור של 85% מההכנסות.תגיע ל 10$
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.