אדם סינגולדה. טאבולה
צילום: טאבולה

רגע לפני שתגיע לוול סטריט: טאבולה משפרת תחזיות לתוצאות הרבעון

החברה צופה כי ההכנסות ex-TAC (אלה שמגיעות לחברה עצמה ולא ללקוחותיה) יעמדו על עד 107 מ' ד' לעומת 97 מ' בתחזית הקודמת. הרווח הגולמי צפוי להסתכם בעד 90 מ' מול 78 מ' בפרסום הקודם. טאבולה תמוזג עם חברת ספאק לפי שווי של 2.6 מיליארד ד'
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה טאבולה תוצאות

חברת המלצות התוכן טאבולה מפרסמת תוצאות מקדמיות לרבעון הראשון של 2021, ערב הפיכתה לציבורית באמצעות מיזוג לחברת SPAC. ההכנסות צפויות להיות בין 300-303 מיליון דולר, לעומת 286 מיליון דולר בתחזית הקודמת. הרווח הגולמי יסתכם בכ-87-90 מיליון דולר, מול 78 מיליון דולר בפרסום הקודם, ואילו ההכנסת ex-TAC, סעיף המנטרל את ההוצאות על רכישת טראפיק שהולכות ללקוחות לחברה ומותיר את ההכנסות שהולכות לחברה עצמה, יעמדו על 104-107 מיליון דולר, גבוה מהצפי הקודם שהיה 97 מיליון דולר.

טאבולה עתידה להתמזג עם השלד ION Aqcuisation Corp (סימול: IACA) הנסחר בבורסת ניו יורק, לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר. במסגרת המיזוג תגייס 545 מיליון דולר, כ-260 מיליון מחברת השלד והיתרת דרך גיוס PIPE בו יקחו חלק בלקרוק, בארון, קרן פידליטי וכן חברת הביטוח הישראלית הפניקס.

מאחורי הספאק עומדים יונתן קולבר וגלעד שני, הראשון שותף בקרן ההשקעות ויולה ובעברו מנכ"ל כור, והאחרון מנהל את קרן ION על שמה קרוי הספאק, שמקדמת סטארט-אפים בשלבים מתקדמים לעבר הנפקה.

טאבולה, בניהולו של אדם סינגולדה, היא חברת פרסום, שמבצעת שיווק באמצעות מאמרים וכתבות מקוונים הנמצאים באתרים רבים. מדובר בפעילות מקבילה לגוגל אדסנס של גוגל, המאפשרת ללקוחות - אתרים - ליהנות מהכנסות פרסום נוספות וכן ליהנות מיכולות של ניהול וניתוח תוכן האתר. עד לעסקת המיזוג גייסה טאבולה 160 מיליון דולר בשנות פעילותה, וב-2020 הציגה הכנסות בסך 1.2 מיליארד דולר והכנסות ex-TAC של 375 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.