ריי דליו
צילום: Getty

"כדי להרוויח בשוק בסין, צריך פורטפוליו לכל מזג אוויר"

ריי דליו, המייסד של חברת ברידג'ווטר ואחד מהמשקיעים הבולטים בוול סטריט, אומר כי כדאי להיכנס לשוק הסיני ומניח את האסטרטגיה שלו איך נכון לעשות זאת
ארז ליבנה | (5)

הפער בין היחסים בין מדינות, לבין היחסים בין המשקיעים לבין כלכלות של מדינות, טומן בחובו הבדלים גדולים. דוגמה מובהקת לכך היא העובדה שגם בשיא מלחמת העולם השניה, בעוד ארצות הברית ובעלות בריתה נלחמות בנאצים על אדמת אירופה, IBM (סימול: IBM) המשיכה לנהל את מערכות המחשוב של הנאצים, וקוקה קולה (KO) המשיכה לייצר ולשלוח לשם משקאות, בעיקר את הפאנטה שהמציאה במיוחד לשוק הגרמני באותה התקופה.

 

גם היום, למרות המתיחויות, קורה, פחות או יותר, אותו הדבר. אמנם בעוד ארצות הברית וסין נלחמות על ההגמוניה העולמית בשווקים הטכנולוגיים והפיננסיים, החשיפה של מרבית המשקיעים הגדולים ירדה בשוק הסיני מאז התפרצות הקורונה. אך בזמן האחרון ישנו שינוי מגמה בקרב המשקיעים האמריקאים שדווקא חוזרים לשווקים הסיניים, מאחר והם מזהים הזדמנויות רבות בכלכלה הסינית הצומחת והיחידה שמראה סימני יציבות בתקופתנו.

 

המשקיע והמיליארדר, ריי דליו, אומר שכרגע רבים עדיין נמצאים בחשיפת חסר לשווקים הסיניים והסביר מה האסטרטגיה שהוא פועל על פיה. "הדרך לשחק בשווקים הסיניים, הוא לבנות פורטפוליו מגוון, שמצריך איזון מסוים", אמר דליו בראיון ל-CNBC.

 

"לגישתנו לשוק הסיני אנחנו קוראים גישה 'בכל מזג אוויר', שבה מגיעים לאיזון בפורטפוליו מבלי להוריד את ההחזר המצופה. משם כדאי לבצע מהלכים טקטיים – הקשורים לתמחור נכסים ולדירוג שלהם", המשיך.

 

דליו גם צופה שהשימוש ביואן יגבר בזמן הקרוב, בשל חולשת כלכלות אירופה וארה"ב, שנפגעו בעצמה ממגפת הקורונה, בעוד סין הצליחה לייצב את המדינה ובדרך להציג צמיחה שנתית של 2%. "אנחנו נהיה עדים לתהליך של בינאום של היואן, מאחר ולמטבעות רבים יש קשיים וייווצר איזשהו ואקום בזירה הזו", הוסיף.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נועם 11/10/2020 06:20
    הגב לתגובה זו
    מדובר בזכיין הגרמני המקומי של קוקה קולה שניסה להמשיך לייצר קוקה קולה בתוך גרמניה, וכשלא הצליח לייבא את המרכיבים לקולה , הוא המציא את פאנטה מרכיבים מקומיים בתור תחליף.נא לבדוק עובדות לפני שמפרסמים. אתם עיתון של כלכלה ושוק ההון. עובדון הן הכל
  • מה אתה מצפה זה ביזפורטל (ל"ת)
    12/10/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ליזי 07/10/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
    בסין - אינטרנט / קומוניקציה /ומיכשור רפואי דרך בורסת שנזן.
  • ARTICK19 08/10/2020 07:53
    הגב לתגובה זו
    אני למשל מחזיק בTENCENTS ו XIN
  • 1.
    ג'סי 07/10/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר להשקיע בלי שקיפות? איך אפשר להשקיע בלי רגולציה שתומכת במשקיע הקטן שלא יצא לבתי משפט על עושק כספו?
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.