זהב
צילום: ISTOCK

באפט רוכש לראשונה מניות של כורי זהב - המניה מזנקת בכ-11%

ברקשייר התאוויי, חברת האחזקות של המיליארדר וורן באפט, קנתה במהלך הרבעון השני החזקות בחברת הכרייה באריק גולד בשווי כולל של 563 מיליון דולר ; המניה בשיא של 7 שנים
צחי אפרתי | (3)
נושאים בכתבה וורן באפט זהב

ברקשייר התאוויי, חברת ההחזקות של המיליארדר האגדי וורן באפט, קנתה במהלך הרבעון השני החזקות בחברת הכרייה באריק גולד (סימול: GOLD) בשווי כולל של 563 מיליון  דולר ומכרה מניות של בנקים וחברות תעופה, כך עולה מדוח (F13) שהגישה החברה לרשות ניירות ערך בארה"ב.

ביום שישי נחשף כי ברקשייר רכשה 20.9 מיליון מניות של באריק גולד - בשווי של 563 מיליון דולר במהלך שלושת החודשים האחרונים של הרבעון השני. ולראשונה אי פעם - מנהלי הקרנות של באפט עברו להשקיע במניות של חברת כריית זהב כאשר בעבר לעג באפט להשקעה בזהב. מניית החברה מזנקת ב-11% עם פתיחת שבוע המסחר לרמה של 30 דולר למניה.

"אני מעדיף לסמוך על הערך המהותי של עסקים משובחים באמת שמנוהלים על ידי מנהלים טובים שמוכרים מוצרים שאנשים אוהבים לקנות במשך זמן רב, ואז מחליפים את המאמץ העתידי שלהם בתמורה לכסף שמגיע מהמשכורת עבור ממתקי SEE'S או קוקה קולה. מאשר לקחת איזה פיסת מתכת שאנשים חופרים מהאדמה בדרום אפריקה ואז להחזיר לאדמה בפורט נוקס, אתה יודע, אחרי שהובילו אותה וביטחו אותה" כך אמר וורן באפט בישיבה השנתית של שנת 2000. בהקשר לכך נוסיף שמתכת הזהב טיפסה כמעט פי 7 מאז תחילת שנות ה-2000.

המהלך של ברקשייר מעורר הד גדול בין משקיעי המתכות בזהב וגם אלו המשקיעים בוול סטריט – וורן באפט ידוע בכך שהשקעותיו מהווים עניין גדול בשוק וגם מאותתים על שינוי בהשקפת האורקל מאומהה.

בהקשר לכך נכתב בבלוג הפופולרי Zero Hedge, "נראה כעת שוורן באפט מהמר בשקט נגד ארצות הברית מכיוון שהמשקיע המפורסם ידוע בהתנגדותו לזהב ואילו כעת נוטש את הבנקים - עמוד השדרה של הכלכלה מונעת האשראי של אמריקה - לטובת כורה זהב."

אך עם כל ההתעניינות הגבוהה סביב הרכישה הנוכחית, ברקשייר עדיין נמצאת בכל זאת עמוק בהשקעות בבנקים, כולל בנק אוף אמריקה (BAC) שם הוא שפך את כספו במהלך החודש האחרון, שם היקף השקעותיו מוערכים בכ-25 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שוב באפט מוכיח שפיספס את הרכבת (ל"ת)
    דוד הגנן 18/08/2020 07:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    באפט לא רואה שהשקעה בזהב מעניית, המדדים עשו הרבה י 18/08/2020 04:53
    הגב לתגובה זו
    באפט לא רואה שהשקעה בזהב מעניית, המדדים עשו הרבה יותר מהזהב לאורך ההסטוריה, הכלכלה צומחת ללא הרף והזהב נשאר רק קוביית מתכת בעלת ערך משתנה אבל עם ביקוש , כרגע הוא השקיע בחברת כרייה, זה משהו אחר, גם זה לא מתאים ל באפט אבל מי אנחנו שנדבר
  • 1.
    רואה ירידות באופק (ל"ת)
    רוני 17/08/2020 20:11
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.