סוחר
צילום: istock

"אתם חייבים להיות מסוגלים לעקוב אחר תנועת הכסף בשביל להבין את השווקים הפיננסיים"

הפד' הרג את הקפיטליזם בארה"ב? אילו סקטורים נראים אטקרטיביים? מה הדבר הכי חשוב למשקיעים כרגע? בוב פרינס, מנהל ההשקעות הראשי של קרן הגידור ברידג'ווטר, ערך אמש את אחד מראיונות המאקרו המעניינים של התקופה האחרונה
עמית נעם טל | (3)

לכל המשקיעים בעולם ברור שהשווקים הפיננסים משתנים מאוד בחודשים האחרונים - יותר מעורבות של ממשלות ויותר מעורבות של בנקים מרכזיים. האם ניתן לנתח היום מניה ספציפית בשווקים מבלי להתייחס למדיניות של הבנק המרכזי באותה מדינה? כמובן שלא. אמש ערך בוב פרינס, מנהל ההשקעות הראשי בקרן הגידור ברידג'ווטר, את אחד מראיונות המאקרו המעניינים של התקופה האחרונה לרשת החדשות בלומברג. פרינס נגע כמעט בכל הנושאים בנמצאים במוקד: מה המשמעות של צעדי הפד'? האם הקפיטליזם בארה"ב נעלם? עבור המשקיעים מדובר בראיון שניתן ללמוד ממנו לא מעט. הראיון מתחיל בהתייחסות לראיון הקודם שערך פרינס, לפני כ-6 חודשים במהלך הכנס השנתי בדאבוס. בזמנו טען פרינס היא לדעתו ה"הסייקל הכלכלי, כפי שאנחנו מכירים אותו נגמר". אם זה נשמע מוכר, נזכיר כי הסברנו השבוע בביזפורטל שכל מי שמעורב במערכת הבנקאית בארה"ב הכין את עצמו למיתון ב-2020, אם או בלי הקורונה (לכתבה המלאה).  "אני חושב שאף אחד מאיתנו לא חשב על הווירוס" טוען פרינס אך הוסיף כי בזמנו הוא העריך כי שינוי שלב במדיניות המוניטרית צריך להתרחש, אכן נכנסנו לשינוי. 

פרינס הוסיף כי: "יש לנו קריסה ברווחים בעולם בגלל המגיפה, כאשר במקביל הריבית היא 0. זהו מצב שונה מאוד מסייקל כלכלי רגיל בגלל שבסייקל כלכלי רגיל אנחנו רואים התכווצות של האשראי שנובעת ממדיניות מוניטרית הדוקה מצד הבנק המרכזי. כאשר זה קורה, הפתרון הוא הורדת ריבית והרחבה מוניטרית שגורמת מאוחר יותר להתרחבות כלכלית. מה שקורה כרגע הוא שאנחנו רואים קריסה ברווחי בגלל שאנשים דואגים לבריאות  שלהם, הפרטים נשארים בביתהם ומייצרים פחות, מה שגורם לירידה נוספת ברווחים.  למעשה, מה שאנחנו רואים כרגע הוא שבניגוד לסייקל כלכלי רגיל, שבו ההכנסות והרווחים נופלים אחרונים, היום הם הראשונים לקרוס".  "בעוד שבסייקל כלכלי רגיל ניתן להוריד את הריבית, כרגע הריבית היא אפס, נתון שמקשה לעורר את הכלכלה. הפיתרון לכל הבעיה הזו היא "מעבר למדיניות מוניטרית שלב 3". השלב הראשון הוא של המדיניות המוניטרית היה שימוש בכלי הריבית, שנגמר ברגע שהגענו לריבית אפסית. השלב השני הוא השימוש בתוכניות הרכישה (QE) - התקופה שלאחר 2008 עד כה. השלב השלישי שאנחנו נכנסים אליו הוא שילוב של מדיניות מוניטרית ומדיניות פיסקלית. המאפיין העיקרי שלה הוא התמריצים הפיסקליים, כאשר אתה יכול לשלוט על הזרקת ההון לחלקים בכלכלה, כאשר במקביל המדיניות המוניטרית תומכת במדיניות זו ע"י רכישת אג"חים".  השאלה הגדולה ביותר כרגע לטענתו של פרינס היא האיזון בין הירידה בהכנסות וברווחים בעקבות נגיף הקורונה לבין ההתרחבות המוניטרית שמתבצעת ע"י הבנק. כרגע, הצעדים שננקטו ע"י הבנקים המרכזיים מספיקים לתקופה של 3-4 חודשים מאפריל. במקביל, נראה כי הווירוס צפוי ללוות אותה בתקופה של יותר משנה - נתונים שמאותתים על פער, שצריך למלא אותו בכל תקופה (זו הסיבה שטראמפ מתחיל לדבר על תוכנית תמריצים חדשה בחודש הבא?).  עוד טוען פרינס כי מצבה של ארה"ב הוא טוב יותר מרוב מדינות העולם, בגלל העובדה כי הדולר הוא מטבע רזרבה. השווקים המתעוררים לדוגמה, לא יכולים "למלא את הפער" בכל פעם מחדש.  פרינס טוען כי צריך להתמקד כעת בנכסים שיגנו מפני אינפלציה (REFLATION) - זהב, אג"ח צמוד מדד וכו'. פרינס מסביר גם מדוע אחזקה במזומנים היא לא כל כך השקעה חכמה בתקופה הנוכחית.  בנוגע לשאלה האם גם לאחר האירועים בחודשים האחרונים, האם הכלכלה האמריקנית עדיין נחשבת כ"קפיטליזם" וכ"שוק חופשי", לפרינס יש תשובה מעניינת:  "השלב ה-3 של המדיניות המוניטרית דוחף את הממשלה להיות במרכז של השליטה על תנועות ההון בכלכלה. בקפיטליזם כמו שאנחנו מכירים עד כה, הממשלה לוקחת צעד אחורה והחוסכים מבצעים השקעות בהתאם לסיכונים ולרצונות שלהם, וכך הם שולטים על חלוקת ההון. זו מערכת טובה, אך היא יוצרת לא מעט בעיות. כעת אנחנו רואים את הממשלות מעורבות משמעותית בהחלטות לאן הכסף יזרום ואנחנו יכולים לקרוא לזה "State capitalism"'. זה לא אומר שהקפיטליזם לא קיים". נשמע מוזר? לא רק לכם.  ומה ההצעה שלו למשקיעים?

"אתם חייבים להיות מסוגלים לעקוב לאן הכסף הולך. העולם של ריביות, כאשר מנסים להעריך את רמת הרגישות של חלקים בכלכלה לריבית - נעלם. כרגע, יותר חשוב להבין מאיפה הכסף הגיע ולאן הוא הולך. כמה כסף נשאר בתוך המדינה, כמה יוצא לחו"ל. איזה סקטורים וחברות מקבלות את ההון ואיזה חברות לא".  הראיון המלא שערך אמש בוב פרינס לרשת החדשות בלומברג - הקשבה חובה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קפיטליזם וכסף חינם (ריבית 0) הם 2 עולמות הפוכים (ל"ת)
    נשיא ונצואלה 26/06/2020 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אין ולא יהיה 26/06/2020 10:19
    הגב לתגובה זו
    ולעולם
  • 1.
    סוסו 26/06/2020 00:34
    הגב לתגובה זו
    אתה לא פוגע אפילו בטעות...
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,

וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי.  אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 15.28%  ואיון-קיו IonQ 5.39%    זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.

השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.

ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד

נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.

החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.

המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.

החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.


איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל


ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.