ניו יורק
צילום: DEPOSITPHOTOS

מדרוג שוב פועלת באיחור - בוחנת כעת את דירוג מויניאן

מוניאן אמורה לפרוע השנה 418 מיליון שקל לבעלי האג"ח מתוך חוב כולל של 1.8 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח; החברה עומדת בשלב זה באמת מידה פיננסית בסדרה א'

ניצן כהן | (1)

חברת מדרוג מצטרפת (באיחור אופנתי) לבחינת החברות אותן היא מדרגת ומכניסה היום את חברת מויניאן האמריקאית שגייסה בישראל לבחינת דירוג עם השלכות שליליות. מויניאן עוסקת באופן רשמי בתחום הנדל"ן אך חלק מהותי מהכנסותיה מקורו ממימון פרויקטים נדל"ניים בארה"ב.

למויניאן יש כיום בשוק שתי סדרות אג"ח בהיקף של כ-1.8 מיליארד ע"נ. מדרוג מציינת כי על החברה לפרוע השנה 418 מיליון שקל בשתי סדרות האג"ח. "החמרה במצב השוק עשויה להקשות על קבלת תזרימים מהלוואות שניתנו למימון פרויקטי נדל"ן בעיתם".

עוד מציינים כלכלני מדרוג כי לאג"ח מסדרה א' של החברה יש אמת מידה פיננסית, על פיה יחס חוב פיננסי נטו מתואם ל-EBITDA מתואם של החברה לא יעלה על 17. "חריגה מיחס זה למשך שני רבעונים קלנדריים רצופים מהווה עילה לפירעון מיידי של אגרות החוב. בהתאם לדוחות הכספיים של החברה ליום 31.12.2019, היחס לאותו מועד הסתכם בכ-15.9. ככל שמידרוג תעריך כי היחס האמור יעלה על 17, הדבר עלול להשליך לשלילה על דירוג החברה".

היקף תשלומי אגרות החוב (סדרות א' ו-ב') של החברה לשנת 2020 מסתכם בכ-418 מיליון שקל (קרן וריבית). כשתנאי השוק, בשלב זה, אינם תומכים ביכולת שלה למחזר את החוב הזה בטווח הזמן המידי.

לפני כשבועיים הודיעה מויניאן כי בשל מגבלות התנועה והתפשטות וירוס הקורונה היא סוגרת את שני המלונות אותם היא מפעילה וזאת עד להודעה חדשה. במדרוג כותבים כי להערכתם "המשך התפשטות הנגיף עלולה להשפיע לרעה על תזרים המזומנים של החברה, כאשר הפגיעה העיקרית הצפויה בתזרים השוטף של החברה הינה ממלונות החברה שנסגרו וטרם ידוע מתי ובאיזה אופן ייפתחו מחדש.

"היקף הפגיעה יושפע בעיקר ממשך הזמן שיידרש עד להשתלטות המדינות על הנגיף, כך שככל שהמגבלות יוסרו בחודשים הקרובים והחזרה לשגרה תתרחש לפני חודשי הקיץ, השפעת ההתפרצות על סיכון האשראי תהיה מצומצמת".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פשוט לא מבין 06/04/2020 19:11
    הגב לתגובה זו
    מידרוג ציינו שהחברה עלולה שלא לעמוד בה בהמשך, אבל ב-2019 היא כן עמדה.
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נגזרים

התקלה הטכנית בבורסת הנגזרים של שיקגו (CME Group) במהלך יום שישי השחור (Black Friday), לא הייתה אירוע מבודד או שגרתי. היא נגרמה מכשל במערכת קירור במרכז נתונים של חברת CyrusOne באילינוי, מה שהוביל להפסקת מסחר בחוזים עתידיים ואופציות על מגוון נכסים, כולל מדדי מניות, סחורות, מטבעות חוץ (מט"ח) ואגרות חוב (אג"ח). ההפסקה נמשכה כ-10–11 שעות, החל מהלילה של יום חמישי (חג ההודיה בארה"ב) ועד שעות הבוקר של יום שישי, והשפיעה על פלטפורמות כמו EBS למט"ח ו-Globex למסחר אלקטרוני. אף שהשוק היה שקט יחסית בגלל החג, האירוע חשף תלות עמוקה בתשתית יחידה, עם השלכות פוטנציאליות על יציבות הכלכלה הגלובלית.

תלות גדולה בתשתית יחידה

ל-CME Group יש נתח שוק דומיננטי בשוק הנגזרים העולמי, עם פעילות ביותר מ-150 מדינות ומסחר יומי ממוצע של מיליארדי דולרים בחוזים על נכסים כמו נפט WTI, מדד S&P 500 ומטבעות מרכזיים. כשהמערכת נפסקת, אין אלטרנטיבות מיידיות שיכולות לספוג את הנפח המלא. האירוע הדגיש ריכוזיות קיצונית: שוק הנגזרים, ששוויו העולמי עולה על 1,000 טריליון דולר, תלוי בגוף אחד עם תשתית מרכזית. מאמר ב-Financial Times תיאר זאת כתזכורת לכשלים פוטנציאליים במערכות פיננסיות, בדומה לתקלות קודמות כמו זו ב-2014, שבה נפסק מסחר בחוזים חקלאיים.

התקלה מדגימה תופעה מוכרת בעולם התשתיות - מה שמכונה Single Point of Failure (SPOF), נקודת תורפה אחת שכישלונה משבית מערכת שלמה ללא גיבוי. במקרה של שוק פיננסי, כשל פיזי כמו בעיית קירור אינו רק בעיה טכנית, אלא סיכון מערכתי. דיווחים מציינים כי מרכז הנתונים בשיקגו, שמארח את שרתי CME, הפך ל-SPOF קריטי, והכשל גרם להפסקה רחבה במסחר על סחורות, מט"ח ומדדים. זאת בניגוד לשווקים אחרים, כמו בורסת ניו יורק, שבה תקלה ביוני 2024 השפיעה רק על 40 מניות ספציפיות.

לא רק כסף - קושי לאמוד סיכונים וחוסר אפשרות לגידור

חוזים עתידיים ואופציות משמשים גופים רבים - קרנות גידור, חברות תעשייתיות ומשקיעים פרטיים, כדי לגדר סיכונים, כמו תנודות במחירי סחורות, שער ריבית או מטבעות. כשהמסחר מוקפא, אין אפשרות לבצע פעולות כאלה, מה שמגביר חשיפה לתנודתיות פתאומית. למשל, סוחרי נפט או מט"ח שמחזיקים פוזיציות פתוחות עלולים לספוג הפסדים אם מחירים משתנים ללא יכולת התאמה. האירוע גרם לתסכול בקרב סוחרים גלובליים, שדיווחו על בלבול וחוסר יכולת להגיב לשינויים בשוק. בעבר, תקלות דומות הובילו להפסדים ישירים, אך כאן, בגלל השעה השקטה, ההשפעה הייתה מוגבלת יותר.

האירוע מזכיר שהכלכלה המודרנית אינה וירטואלית לחלוטין; היא תלויה בתשתיות פיזיות כמו שרתים, מערכות קירור, חשמל וגיבויים. CME, שמשתמשת בפלטפורמה אלקטרונית מאז 1992, עברה לשירותי ענן עם גוגל ב-2021, אך עדיין סובלת מנקודות תורפה פיזיות. כשמרכז נתונים מרכזי נופל, שוק גלובלי עלול להקפא, עם השפעה על שווקים מקושרים כמו אסיה ואירופה. דוגמאות מראות כיצד התקלה השפיעה על חוזים עתידיים בוול סטריט, עם עליות קלות לאחר החזרה.