ניו יורק
צילום: DEPOSITPHOTOS

מדרוג שוב פועלת באיחור - בוחנת כעת את דירוג מויניאן

מוניאן אמורה לפרוע השנה 418 מיליון שקל לבעלי האג"ח מתוך חוב כולל של 1.8 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח; החברה עומדת בשלב זה באמת מידה פיננסית בסדרה א'

ניצן כהן | (1)

חברת מדרוג מצטרפת (באיחור אופנתי) לבחינת החברות אותן היא מדרגת ומכניסה היום את חברת מויניאן האמריקאית שגייסה בישראל לבחינת דירוג עם השלכות שליליות. מויניאן עוסקת באופן רשמי בתחום הנדל"ן אך חלק מהותי מהכנסותיה מקורו ממימון פרויקטים נדל"ניים בארה"ב.

למויניאן יש כיום בשוק שתי סדרות אג"ח בהיקף של כ-1.8 מיליארד ע"נ. מדרוג מציינת כי על החברה לפרוע השנה 418 מיליון שקל בשתי סדרות האג"ח. "החמרה במצב השוק עשויה להקשות על קבלת תזרימים מהלוואות שניתנו למימון פרויקטי נדל"ן בעיתם".

עוד מציינים כלכלני מדרוג כי לאג"ח מסדרה א' של החברה יש אמת מידה פיננסית, על פיה יחס חוב פיננסי נטו מתואם ל-EBITDA מתואם של החברה לא יעלה על 17. "חריגה מיחס זה למשך שני רבעונים קלנדריים רצופים מהווה עילה לפירעון מיידי של אגרות החוב. בהתאם לדוחות הכספיים של החברה ליום 31.12.2019, היחס לאותו מועד הסתכם בכ-15.9. ככל שמידרוג תעריך כי היחס האמור יעלה על 17, הדבר עלול להשליך לשלילה על דירוג החברה".

היקף תשלומי אגרות החוב (סדרות א' ו-ב') של החברה לשנת 2020 מסתכם בכ-418 מיליון שקל (קרן וריבית). כשתנאי השוק, בשלב זה, אינם תומכים ביכולת שלה למחזר את החוב הזה בטווח הזמן המידי.

לפני כשבועיים הודיעה מויניאן כי בשל מגבלות התנועה והתפשטות וירוס הקורונה היא סוגרת את שני המלונות אותם היא מפעילה וזאת עד להודעה חדשה. במדרוג כותבים כי להערכתם "המשך התפשטות הנגיף עלולה להשפיע לרעה על תזרים המזומנים של החברה, כאשר הפגיעה העיקרית הצפויה בתזרים השוטף של החברה הינה ממלונות החברה שנסגרו וטרם ידוע מתי ובאיזה אופן ייפתחו מחדש.

"היקף הפגיעה יושפע בעיקר ממשך הזמן שיידרש עד להשתלטות המדינות על הנגיף, כך שככל שהמגבלות יוסרו בחודשים הקרובים והחזרה לשגרה תתרחש לפני חודשי הקיץ, השפעת ההתפרצות על סיכון האשראי תהיה מצומצמת".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פשוט לא מבין 06/04/2020 19:11
    הגב לתגובה זו
    מידרוג ציינו שהחברה עלולה שלא לעמוד בה בהמשך, אבל ב-2019 היא כן עמדה.
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.