מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.4%

בחישוב שנתי, מדובר על קצב עליית מחירים של 0.3% בלבד, רחוק מיעדי בנק ישראל. מחירי הדירות עלו ב-3% במהלך 2019
עמית נעם טל | (8)

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.4% בחודש ינואר 2020, כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.3%, רחוק משמעותית מהיעדים של בנק ישראל.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה 6.4%-, תרבות ובידור 0.8%- ומזון 0.5%-. מנגד, עליית מחירים בולטת נרשמה בסעיף ירקות ופירות טריים 3.1%+.

 

השינוי במחירי שוק הדירות אינו חלק ממדד המחירים לצרכן:

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2019 – נובמבר 2019, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.2% ובכך השלימו עלייה של 3.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2018 – דצמבר 2018).

 

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת החודשים אוקטובר 2019 – נובמבר 2019, נמצאו ירידות מחירים במחוזות: צפון ומרכז 0.4%, כל אחד, ירושלים ותל אביב 0.2%, כל אחד; לעומתם מחוז הדרום נותר ללא שינוי ואילו במחוז חיפה נרשמה עלייה של 0.7%.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת נובמבר 2018 – דצמבר 2018, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות, כאשר הבולטות שבהן נרשמו במחוזות: תל אביב 5.7%, צפון 3.8% וחיפה 1.8%.

 

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא, כי מחיריהן עלו בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת אוקטובר 2019 – נובמבר 2019 ב-0.5%, ובכך השלימו ירידה של 3.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2018 – דצמבר 2018). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 44.5% בהשוואה ל-47.8% בתקופה הקודמת (אוקטובר 2019 – נובמבר 2019).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מקס פיין 15/02/2020 11:07
    הגב לתגובה זו
    נתניהו הוא המנהיג הגדול ביותר שקם לעם ישראל בעת החדשה.
  • 6.
    לרכוש דולרים לא מזיק ליום רע שיגיע (ל"ת)
    לילי 15/02/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • אפשר גם להשאר עם השקל (ל"ת)
    אפשר גם ל 18/02/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קרית חיים מערבית (ל"ת)
    מיכל 14/02/2020 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 14/02/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
    חמס מעוות את נתוני הדד החודשי
  • 3.
    נגיד בזיון 14/02/2020 16:21
    הגב לתגובה זו
    חייב !!
  • 2.
    משה 14/02/2020 16:14
    הגב לתגובה זו
    מעניין עד מתי נמשיך לשקר לעצמנו ולאחרים כי כל ענף שמתייקר יוצא מהמדד
  • 1.
    דן 14/02/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
    אסור לאפשר ירידה בדולר.
מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"

פרמיה של 50% למניית הקוונטים 

רן קידר |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי IonQ

שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.

המלצת קנייה עם אפסייד של 50%

האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.

ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה -  "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".

בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.


הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד

המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".


הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.


מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.


טראמפ מחפש סיבה 

קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.


בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.