שוק בירושלים עסקים עסק שוק פירות ירקות צרכנות
צילום: Istock

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.4%

בחישוב שנתי, מדובר על קצב עליית מחירים של 0.3% בלבד, רחוק מיעדי בנק ישראל. מחירי הדירות עלו ב-3% במהלך 2019
עמית נעם טל | (8)

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.4% בחודש ינואר 2020, כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.3%, רחוק משמעותית מהיעדים של בנק ישראל.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה 6.4%-, תרבות ובידור 0.8%- ומזון 0.5%-. מנגד, עליית מחירים בולטת נרשמה בסעיף ירקות ופירות טריים 3.1%+.

 

השינוי במחירי שוק הדירות אינו חלק ממדד המחירים לצרכן:

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2019 – נובמבר 2019, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.2% ובכך השלימו עלייה של 3.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2018 – דצמבר 2018).

 

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת החודשים אוקטובר 2019 – נובמבר 2019, נמצאו ירידות מחירים במחוזות: צפון ומרכז 0.4%, כל אחד, ירושלים ותל אביב 0.2%, כל אחד; לעומתם מחוז הדרום נותר ללא שינוי ואילו במחוז חיפה נרשמה עלייה של 0.7%.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת נובמבר 2018 – דצמבר 2018, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות, כאשר הבולטות שבהן נרשמו במחוזות: תל אביב 5.7%, צפון 3.8% וחיפה 1.8%.

 

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא, כי מחיריהן עלו בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת אוקטובר 2019 – נובמבר 2019 ב-0.5%, ובכך השלימו ירידה של 3.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2018 – דצמבר 2018). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 44.5% בהשוואה ל-47.8% בתקופה הקודמת (אוקטובר 2019 – נובמבר 2019).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מקס פיין 15/02/2020 11:07
    הגב לתגובה זו
    נתניהו הוא המנהיג הגדול ביותר שקם לעם ישראל בעת החדשה.
  • 6.
    לרכוש דולרים לא מזיק ליום רע שיגיע (ל"ת)
    לילי 15/02/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • אפשר גם להשאר עם השקל (ל"ת)
    אפשר גם ל 18/02/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קרית חיים מערבית (ל"ת)
    מיכל 14/02/2020 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 14/02/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
    חמס מעוות את נתוני הדד החודשי
  • 3.
    נגיד בזיון 14/02/2020 16:21
    הגב לתגובה זו
    חייב !!
  • 2.
    משה 14/02/2020 16:14
    הגב לתגובה זו
    מעניין עד מתי נמשיך לשקר לעצמנו ולאחרים כי כל ענף שמתייקר יוצא מהמדד
  • 1.
    דן 14/02/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
    אסור לאפשר ירידה בדולר.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.