שוק בירושלים עסקים עסק שוק פירות ירקות צרכנות
צילום: Istock

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.4%

בחישוב שנתי, מדובר על קצב עליית מחירים של 0.3% בלבד, רחוק מיעדי בנק ישראל. מחירי הדירות עלו ב-3% במהלך 2019
עמית נעם טל | (8)

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.4% בחודש ינואר 2020, כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.3%, רחוק משמעותית מהיעדים של בנק ישראל.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה 6.4%-, תרבות ובידור 0.8%- ומזון 0.5%-. מנגד, עליית מחירים בולטת נרשמה בסעיף ירקות ופירות טריים 3.1%+.

 

השינוי במחירי שוק הדירות אינו חלק ממדד המחירים לצרכן:

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2019 – נובמבר 2019, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.2% ובכך השלימו עלייה של 3.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2018 – דצמבר 2018).

 

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת החודשים אוקטובר 2019 – נובמבר 2019, נמצאו ירידות מחירים במחוזות: צפון ומרכז 0.4%, כל אחד, ירושלים ותל אביב 0.2%, כל אחד; לעומתם מחוז הדרום נותר ללא שינוי ואילו במחוז חיפה נרשמה עלייה של 0.7%.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת נובמבר 2018 – דצמבר 2018, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות, כאשר הבולטות שבהן נרשמו במחוזות: תל אביב 5.7%, צפון 3.8% וחיפה 1.8%.

 

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא, כי מחיריהן עלו בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת אוקטובר 2019 – נובמבר 2019 ב-0.5%, ובכך השלימו ירידה של 3.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2018 – דצמבר 2018). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 44.5% בהשוואה ל-47.8% בתקופה הקודמת (אוקטובר 2019 – נובמבר 2019).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מקס פיין 15/02/2020 11:07
    הגב לתגובה זו
    נתניהו הוא המנהיג הגדול ביותר שקם לעם ישראל בעת החדשה.
  • 6.
    לרכוש דולרים לא מזיק ליום רע שיגיע (ל"ת)
    לילי 15/02/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • אפשר גם להשאר עם השקל (ל"ת)
    אפשר גם ל 18/02/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קרית חיים מערבית (ל"ת)
    מיכל 14/02/2020 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 14/02/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
    חמס מעוות את נתוני הדד החודשי
  • 3.
    נגיד בזיון 14/02/2020 16:21
    הגב לתגובה זו
    חייב !!
  • 2.
    משה 14/02/2020 16:14
    הגב לתגובה זו
    מעניין עד מתי נמשיך לשקר לעצמנו ולאחרים כי כל ענף שמתייקר יוצא מהמדד
  • 1.
    דן 14/02/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
    אסור לאפשר ירידה בדולר.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.