שוק בירושלים עסקים עסק שוק פירות ירקות צרכנות
צילום: Istock

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.4%

בחישוב שנתי, מדובר על קצב עליית מחירים של 0.3% בלבד, רחוק מיעדי בנק ישראל. מחירי הדירות עלו ב-3% במהלך 2019
עמית נעם טל | (8)

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.4% בחודש ינואר 2020, כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.3%, רחוק משמעותית מהיעדים של בנק ישראל.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה 6.4%-, תרבות ובידור 0.8%- ומזון 0.5%-. מנגד, עליית מחירים בולטת נרשמה בסעיף ירקות ופירות טריים 3.1%+.

 

השינוי במחירי שוק הדירות אינו חלק ממדד המחירים לצרכן:

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2019 – נובמבר 2019, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.2% ובכך השלימו עלייה של 3.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2018 – דצמבר 2018).

 

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת החודשים אוקטובר 2019 – נובמבר 2019, נמצאו ירידות מחירים במחוזות: צפון ומרכז 0.4%, כל אחד, ירושלים ותל אביב 0.2%, כל אחד; לעומתם מחוז הדרום נותר ללא שינוי ואילו במחוז חיפה נרשמה עלייה של 0.7%.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת נובמבר 2018 – דצמבר 2018, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות, כאשר הבולטות שבהן נרשמו במחוזות: תל אביב 5.7%, צפון 3.8% וחיפה 1.8%.

 

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא, כי מחיריהן עלו בחודשים נובמבר 2019 – דצמבר 2019 לעומת אוקטובר 2019 – נובמבר 2019 ב-0.5%, ובכך השלימו ירידה של 3.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2018 – דצמבר 2018). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 44.5% בהשוואה ל-47.8% בתקופה הקודמת (אוקטובר 2019 – נובמבר 2019).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מקס פיין 15/02/2020 11:07
    הגב לתגובה זו
    נתניהו הוא המנהיג הגדול ביותר שקם לעם ישראל בעת החדשה.
  • 6.
    לרכוש דולרים לא מזיק ליום רע שיגיע (ל"ת)
    לילי 15/02/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • אפשר גם להשאר עם השקל (ל"ת)
    אפשר גם ל 18/02/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קרית חיים מערבית (ל"ת)
    מיכל 14/02/2020 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 14/02/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
    חמס מעוות את נתוני הדד החודשי
  • 3.
    נגיד בזיון 14/02/2020 16:21
    הגב לתגובה זו
    חייב !!
  • 2.
    משה 14/02/2020 16:14
    הגב לתגובה זו
    מעניין עד מתי נמשיך לשקר לעצמנו ולאחרים כי כל ענף שמתייקר יוצא מהמדד
  • 1.
    דן 14/02/2020 14:58
    הגב לתגובה זו
    אסור לאפשר ירידה בדולר.
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.