דלק מבקשת לצמוח בשוק שהולך אחורה, ההימור יכול להצליח?
לאחר ששנת 2019 הייתה חלשה לבעלי המניות של דלק קבוצה 1.29% , שנת 2020 נפתחה בסערה כאשר השלמת עסקת מכירת מניות השליטה בהפניקס תמורת 1.57 מיליארד שקל והתחלת הזרמת הכסף ממאגר לוויתן גרמו למניית החברה לזינוק של 28% בתוך מספר ימים. מאז, האופטימיות של תחילת השנה התפוגגה במהירות, כאשר מניית החברה משלימה צניחה של יותר מ-32% מהשיא.
בכנס המשקיעים הבוקר (לכתבה המלאה), הציגה החברה אופטימיות רבה בנוגע לפעילותיה. דובר שם על הרווחיות של החברה ובעיקר על הצמיחה ורצון לפתח עוד את מאגר לוויתן. רק פרט אחד היה חסר בכנס הבוקר – התייחסות לשינויים הדרמטיים שמתחוללים כעת בשוקי הנפט והגז בעולם ומשפיעים על החברה.
נזכיר כי דלק קבוצה עברה בשנים האחרונות להתמקד בעיקר בתחום הגז והנפט. זרוע אחת של החברה היא פעילות בישראל דרך דלק קידוחים. הזרוע השנייה היא הפעילות בים הצפוני, באמצעות איתקה ונכסי שברון, והשלישית היא פעילות אקספלורציה בצפון אמריקה. במקביל, לדלק נותרו כמה נכסים מחוץ לעולם הנפט והגז.
המהפכה המשמעותית ביותר בעשור האחרון בתחום האנרגיה היא פצלי השמן, טכנולוגיות קידוח חדשנית שפתח שהורידה את עלויות ההפקה ופתחה גישה למשאבים חדשים. בזכות מהפכה זו, ארה"ב הפכה במהלך 2019 ליצואנית הנפט הגדולה בעולם.
- למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי
- קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהפכה זו מומנה ברוב העשור האחרון ע"י המערכת הבנקאית בארה"ב, ובפרט הבנקים הקטנים (האזוריים). הסיבה לכך הייתה די ברורה: הכסף היה זול והנפט והגז נחשבו סקטורים יציבים (כאשר במקרה הגרוע ניתן לקחת את הביטחונות).
האשראי שהוענק לסקטור נעצר בפעם הראשונה ב-2014-2015, כאשר הכניסה לתוקף של תקנות באזל 3 העלו משמעותית לבנקים את העלויות עבור הלוואות אלו. הפעם השניה היא החודשים האחרונים של 2019. נתוני הפד' האחרונים בנוגע להלוואות של הבנקים לתעשייה (בעיקר הנפט), הצביעו על ירידה חדה במהלך החודשים האחרונים של 2019.
השינוי השנתי בכמות ההלוואת של הבנקים בארה"ב לתעשייה: ב-2015 זה הוביל לבעיה משמעותית בסקטור האנרגיה
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
זה לא נגמר – הרוב המוחלט של הבנקים האזוריים הודיעו כי הם צפויים להוריד עוד יותר את החשיפה לסקטור הנפט והגז, בעיקר כי הם מעריכים כי מדובר בסופו של הסייקל וכי מספר פשיטות הרגל בתחום צפוי להיות גדול בתחום זה (לדוגמא: הדו"חות של הנטיגנטון בנקשייר).
בעולם שבנוי על חוב, אשראי מבנקים הוא כמו "אוויר לנשימה" וכאשר הבנקים מהדקים דרישות לסקטור מסויים, הסיטואציה עבור החברות בסקטור הופכת למאתגרת במיוחד כאשר עלויות המימון גדלות. ע"פ הנתונים האחרונים של משרד עורכי הדין Haynes and Boone, מספר הבקשות לפשיטות רגל בתחום זינק ב-2019 ל-65 חברות, עלייה של 51% ביחס ל-2018. החוב הכולל של החברות שהגישו בקשה לפשיטת רגל הסתכם ב-35 מיליארד דולר.
אחד האפקטים שיש לגידול בבקשות לפשיטות רגל, לפחות בשלב הראשוני, הוא גידול בהיצע הנפט, שכן לעיתים קרובות הנפט שמפיקה החברה משמש כביטחונות. אם נוסיף לכך את האירועים האחרונים שמתרחשים בסין סביב נגיף הקורונה והחשש מהאטה כלכלית, התנודתיות במחיר הנפט עשויה להיות רק בתחילתה.
ונחזור לדלק קבוצה
כנס המשקיעים הציג בהחלט מספר רב של נתונים טובים, אך גורר גם כמה סימני שאלה. הראשון, חלק מהאסטרטגיה של החברה הוא לבצע הנפקה של חברת אתיקה בבורסה בלונדון. לנוכח ההתרחקות של הבנקים מהסקטור בחודשים האחרונים והאירועים האחרונים בסין, קשה לראות איך החברה מצליחה להנפיק את החברה בהצלחה (מבלי להתפשר משמעותית על המחיר).
בנוסף, הקבוצה מצפה לא רק לשרת את חובותיה אלא גם להקטין את החוב בצורה משמעותית בשנים הקרובות דרך פירעונות מוקדמים בזכות התזרימים מאיתקה (150-200 מיליון דולר). הצפי האחרון (לאחר שעבר שינוי בעקבות דרישת הרשות) של החברה בנוגע לתזרים המזומנים מהמגרים שרכשה החברה משברון, מבוסס על ההנחה כי מחיר הנפט מסוג ברנט יעמוד ב-2020 על 68.3 דולר לחבית ויעלה בהדרגה עד לרמה של 90 דולר לחבית בשנת 2030. בחברה מציינים כי הם גידרו את רוב תפוקת הנפט ל-2020, אך מה יקרה בשנים הבאות?
עוד סוגיה שעולה היא הרצון להמשיך ולבצע השקעות גדולות במאגר לוויתן. כפי שכבר תואר, הסביבה הנוכחית בסקטור היא לא האידאלית למהלכים מסוג זה (מהלך שכרוך בגידול נוסף בחוב). ובמילים פשוטות: דלק קבוצה רוצה להרחיב את השקעותיה בסקטור בזמן ששאר השחקנים בשוק בוחרים להתרחק ממנו. האם ההימור יצליח?
השוק מתייחס לסימני שאלה אלו, כאשר מניית החברה נסחרת במקביל לתנודות בסקטור בחודש האחרון. נציין כי במקביל עלויות ההון של החברה כבר עלו בחודשים האחרונים, כאשר התשואות של חלק מהאג"חים עלו כבר לרמה של 7.2%.
גרף דלק קבוצה מול תעודת הסל XOP, העוקבת אחר הסקטור בארה"ב. לא ניתן לנתק את דלק מהמתרחש בסקטור
- 7.דירה=קורת גג 15/04/2020 06:40הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 6.מכור 04/02/2020 08:28הגב לתגובה זוסורט זה כל הסיפור, בסוף האמת תנצח ואת זה נראה בקרוב במאזן הקרוב, מי שמוכר בפניקה יוכל את הראש
- 5.נפילה גדולה 04/02/2020 02:25הגב לתגובה זוהסינים וההודים יצרכו יותר ממה שמפיקים.
- 4.סוחר 03/02/2020 23:31הגב לתגובה זולדעתי הוא גם צודק והמניות האלה יעלו חזק מאוד מתי לא יודע.אבל במוקדם או מאוחר הכסף מהדוחות ידבר ושכסף מלוויתן יכנס המניות האלה יטוסו.בנתיים אני בטוח שתשובה אוסף בפאניקה וכך גם מקורביו.תמיד הציבור מוכר בפאניקה ובטוח שזה צולל לנצח.ימים יגידו מי צודק השורטיסטים או לוויתן ותשובה.
- 3.נפט בעגלה 03/02/2020 22:38הגב לתגובה זוהמטוסים טסים על דלק נוזלי האוניות גם המשאיות גם הרכבות בחלקם גם והרכב החשמלי בחיתולו לכן צריכת הנפט בעולם לא תיקטן.
- 2.אלון 03/02/2020 20:23הגב לתגובה זוללוויתן ותמר יש חוזים בשווי עשרות מליארדי דולרים וזה לפני שכל המפעלים בארץ יוסבו לגז. הסיבה לנפילות במניות אינה כלכלית אלא מניפולציה שגובלת בפשע. אחרת, איך אפשר להסביר שלא פעם ולא פעמיים, אותן מניות גז עולות באחוזים ניכרים רוב שעות המסחר ולקראת סגירה פתאום הן צוללות ומסיימות באפס?? וזה בימים בהם היו חדשות טובות. איך אפשר שלא להבחין בפשע שמתנהל במסחר זה??
- נופל בסוף המסחר בגלל ארהב (ל"ת)שם יורד פה מפרקים 03/02/2020 22:08הגב לתגובה זו
- 1.החופר 03/02/2020 20:17הגב לתגובה זונופל בבור....יתומים אלמנות גימלאים לא ישכחו לעולם איך עשקו אותם באגח דלק נדלן
- אבישלום 04/02/2020 06:40הגב לתגובה זותמיד אני נהנה לראות איך רק יתומים, אלמנות וגימלאים משקיעים בארץ, סימן שמצבם טוב.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.
במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים.
החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור
חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.
הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.
- בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.
