אחוז השקעה חיסכון פנסיה דולר שוק ההון תשואות ריבית
צילום: Istock

הטריק של הבנקים - ככה הם מרוויחים למרות הריבית השלילית

הבנקים בשווייץ החליטו לגבות עמלה על פיקדונות גדולים של 0.75% - במקום לקבל ריבית משלמים עמלה - האם זה יקרה בישראל?
מערכת Bizportal | (7)
נושאים בכתבה פיקדון

תרחיש של ריבית שלילית בישראל הוא כבר לא דמיוני. בעולם זה קיים במספר מדינות, לרבות בגרמניה, שווייץ, דנמרק, יפן ועוד. מעבר לכך, יש הרבה מאוד מקומות שהריבית היא סביב האפס - כך גם בארה"ב. 

במצב של ריבית שלילית הבנקים לא נותנים לבעלי הפיקדונות תשואה על הפיקדונות, אלא גובים עליהם תשלום. אלא שזה לא כזה פשוט לגבות כסף על פיקדון - זה נגד "חוקי הטבע", ולכן במקרים רבים הגבייה היא אפס. כלומר לא משלמים ריבית, אבל גם לא גובים ריבית.

הבעיה הזו היא החרפה של מחסור באלטרנטיבות השקעה - כספים זורמים לאפיקים הסולידיים ומנפחים את המחירים עד כדי תשואה אפסית ואפילו שלילית - זה קורה גם באגרות החוב ובקרנות המתמחות באגרות החוב. אבל זו גם בעיה לבנקים - המרווח שלהם בעולם של ריבית אפסית או שלילית, נמוך במיוחד. אז מה עושים? לבנקים בשווייץ יש פתרון - עמלות על החזקת פיקדונות.

הבנקים בשווייץ יגבו תשלום מלקוחות עשירים - קרדיט סוויס ו-UBS יגבו תשלום על שמירת הכספים. מדובר בעצם בסוג של ריבית שלילית. בשלב הראשון הקנס הזה יחול על הפקדות גדולות בהיקף של 2 מיליון פרנקים שוויצרים - שזה סדר גודל של 2 מיליון דולר. 

 

 

העמלה (הקנס) יסתכם ב-0.75% על החשבונות האלו ואם הפיקדון יהיה בהיקף של 10 מיליון פרנקים ומעלה העמלה תעלה ל-0.85%. 

בשווייץ קיימת ריבית שלילית של 0.25%, אך רוב הבנקים לא גבו ריבית על החזקת פיקדונות, הצעד של הבנקים גדולים - קרדיט סוויס ו-UBS יהווה כנראה את יריית הפתיחה בנוגע לאותם עמלות/ קנסות/ ריביות על פיקדונות. 

השאלה מה יקרה במצב הזה - עמלה של 0.75% היא לא נמוכה, והיא עשויה להזיז את הסכומים בפיקדונות להשקעות אחרות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מיכאל 22/10/2019 08:01
    הגב לתגובה זו
    צריך פשוט פעם אחת למשוך את כל הכספים מהם ! ובנקים שלא יחזירו שישבו בכלא כל הבעלים !
  • 6.
    לרון 22/10/2019 07:37
    הגב לתגובה זו
    השקעתי בסוסייטה ג'נרל. לעת עתה הרווח ברוטו 7.7% ,כלומר המצב אינו כ"כ גרוע!!!! ,
  • 5.
    לל 22/10/2019 00:23
    הגב לתגובה זו
    למעשה כל אגרות החוב הממשלתיות מ 10 שנים ומטה החברות בתשואה ריאלית שלילית לפידיון לפי תחזית בנק ישראל 1%-3% יעד אינפלציה.
  • 4.
    דמי שמירה בקיצור. (ל"ת)
    Yaron 21/10/2019 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 21/10/2019 13:00
    הגב לתגובה זו
    https://zwei-wealth.ch/en/home
  • 2.
    לרון 21/10/2019 12:33
    הגב לתגובה זו
    בשוויץ משלמים תושבי חוץ המחזיקים בחשבונות בנק בריבית שלילית עמלות או מס ,אלה אותם אנשים שעושים זאת בגלל הסודיות הידועה של הבנקים בשוויץ מזה שנים!
  • 1.
    לרון 21/10/2019 11:57
    הגב לתגובה זו
    אתם מאכזבים,זה דבר חדש?שנים שהבנקים בשוויץ עושים "טובה" לבעלי הון ,בעלי ההון מפקידים בשוויץ כספים "שחורים" תמורת תשלום עמלה לבנק ש"מוכן" לקבלם וזה כמקלט מס ומעוד סיבות!
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.