הטריק של הבנקים - ככה הם מרוויחים למרות הריבית השלילית
פיקדון תרחיש של ריבית שלילית בישראל הוא כבר לא דמיוני. בעולם זה קיים במספר מדינות, לרבות בגרמניה, שווייץ, דנמרק, יפן ועוד. מעבר לכך, יש הרבה מאוד מקומות שהריבית היא סביב האפס - כך גם בארה"ב.
במצב של ריבית שלילית הבנקים לא נותנים לבעלי הפיקדונות תשואה על הפיקדונות, אלא גובים עליהם תשלום. אלא שזה לא כזה פשוט לגבות כסף על פיקדון - זה נגד "חוקי הטבע", ולכן במקרים רבים הגבייה היא אפס. כלומר לא משלמים ריבית, אבל גם לא גובים ריבית.
הבעיה הזו היא החרפה של מחסור באלטרנטיבות השקעה - כספים זורמים לאפיקים הסולידיים ומנפחים את המחירים עד כדי תשואה אפסית ואפילו שלילית - זה קורה גם באגרות החוב ובקרנות המתמחות באגרות החוב. אבל זו גם בעיה לבנקים - המרווח שלהם בעולם של ריבית אפסית או שלילית, נמוך במיוחד. אז מה עושים? לבנקים בשווייץ יש פתרון - עמלות על החזקת פיקדונות.
הבנקים בשווייץ יגבו תשלום מלקוחות עשירים - קרדיט סוויס ו-UBS יגבו תשלום על שמירת הכספים. מדובר בעצם בסוג של ריבית שלילית. בשלב הראשון הקנס הזה יחול על הפקדות גדולות בהיקף של 2 מיליון פרנקים שוויצרים - שזה סדר גודל של 2 מיליון דולר.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העמלה (הקנס) יסתכם ב-0.75% על החשבונות האלו ואם הפיקדון יהיה בהיקף של 10 מיליון פרנקים ומעלה העמלה תעלה ל-0.85%.
בשווייץ קיימת ריבית שלילית של 0.25%, אך רוב הבנקים לא גבו ריבית על החזקת פיקדונות, הצעד של הבנקים גדולים - קרדיט סוויס ו-UBS יהווה כנראה את יריית הפתיחה בנוגע לאותם עמלות/ קנסות/ ריביות על פיקדונות.
השאלה מה יקרה במצב הזה - עמלה של 0.75% היא לא נמוכה, והיא עשויה להזיז את הסכומים בפיקדונות להשקעות אחרות.
- 7.מיכאל 22/10/2019 08:01הגב לתגובה זוצריך פשוט פעם אחת למשוך את כל הכספים מהם ! ובנקים שלא יחזירו שישבו בכלא כל הבעלים !
- 6.לרון 22/10/2019 07:37הגב לתגובה זוהשקעתי בסוסייטה ג'נרל. לעת עתה הרווח ברוטו 7.7% ,כלומר המצב אינו כ"כ גרוע!!!! ,
- 5.לל 22/10/2019 00:23הגב לתגובה זולמעשה כל אגרות החוב הממשלתיות מ 10 שנים ומטה החברות בתשואה ריאלית שלילית לפידיון לפי תחזית בנק ישראל 1%-3% יעד אינפלציה.
- 4.דמי שמירה בקיצור. (ל"ת)Yaron 21/10/2019 15:24הגב לתגובה זו
- 3.משה 21/10/2019 13:00הגב לתגובה זוhttps://zwei-wealth.ch/en/home
- 2.לרון 21/10/2019 12:33הגב לתגובה זובשוויץ משלמים תושבי חוץ המחזיקים בחשבונות בנק בריבית שלילית עמלות או מס ,אלה אותם אנשים שעושים זאת בגלל הסודיות הידועה של הבנקים בשוויץ מזה שנים!
- 1.לרון 21/10/2019 11:57הגב לתגובה זואתם מאכזבים,זה דבר חדש?שנים שהבנקים בשוויץ עושים "טובה" לבעלי הון ,בעלי ההון מפקידים בשוויץ כספים "שחורים" תמורת תשלום עמלה לבנק ש"מוכן" לקבלם וזה כמקלט מס ומעוד סיבות!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
