תנודה חריפה הבוקר בבורסה בסין - הנפילות כמעט נמחקו, אך השוק עדיין 'דובי'

הבורסה בשנחאי שלא מפסיקה לספק לסוחרים בה דרמות, הגיבה בחדות להתערבות הממשלה הסינית
גיא ארז |
נושאים בכתבה סין

בוקר עצבני בבורסה בסין: מדד שנחאי שכבר נסחר בנפילה של מעל 4%, קיזז לקראת הסגירה את מרבית הירידות. הנפילה הגיעה בשל ספקות של המשקיעים בדבר יעילותן של פעולות הממשלה למנוע את המשך הנפילות בבורסה (שנפלה קרוב ל-30% מאז אמצע חודש יוני). בשיא הנפילות הבוקר, לפי סוכנות הידיעות הסינית Xinhua, החליטה הממשלה בסין  להגביל את המסחר היומי במדד CSI 500 הסיני, והירידות אכן נבלמו מעט. ההגבלה נכנסה לתוקף כבר מהיום, וכעת יוכל כל סוחר למכור או לקנות מקסימום 1,200 חוזים עתידיים על המדד. 

מחיקה של 3.2 טריליון דולר

נזכיר כי המדד הסיני, שזינק בפחות משנה ביותר מ-150%, נכנס לשוק דובי ונפל כ-30% מאז אמצע חודש יוני. ההתרסקות הזו הביאה למחיקת 3.2 טריליון דולר. כדי לקבל קצת פרופורציות, סכום זה גבוה פי 6 מהחוב של יוון, וכפול משווי הבורסה השכנה בבומביי, הודו. ביום שישי האחרון התרסקה שנחאי בכמעט 6%. הנפילה הגיעה כנראה בשל נתוני הצמיחה שהציגה הכלכלה הסינית, שצמחה ב־5.6% ברבעון הראשון של השנה, ואכזבו את המשקיעים. 

במדינה קומוניסטית כמו סין, הממשלה לא ששה לתת לבורסה לרדת, והחלה בצעדים אמורים להעלות את המדדים: הממשל נלחץ מעוצמת המימוש והבנק המרכזי הוריד את הריבית. בנוסף, עצר הממשל את האפשרות להנפקות חדשות בבורסה, כדי שכסף לא יעבור ממניות קיימות לחדשות, ויוריד את השוק. כתוצאה מכך, מעל 20 חברות שהיו אמורות להיות מונפקות בבורסה המקומית, הקפיאו את התהליך. יותר מכך, בשבועיים האחרונים עצר הממשל הסיני את האפשרות לקנות מניות במינוף. זאת ועוד, ברוקרים מובילים במדינה הצהירו בסוף השבוע האחרון כי יזרימו כ-20 מיליארד דולר לבורסה, והתחייבו לא למכור מניות עד שהמדד יגיע ל-4500 נק'. היום נסגר המדד בשער 3775. 

איך התחיל הראלי

נציין כי עד חודש נובמבר האחרון הבורסה בסין הייתה סגורה בפני משקיעים זרים. בנובמבר התבצעה רפורמה במדינה כך שמשקיעים זרים יוכלו לקנות מניות - והטירוף החל: המניות תומחרו בזול ביחס לשאר העולם, וזרימת כסף משמעותית החלה. הסוחרים שנכנסו מוקדם למדד נהנו מראלי אדיר של 150%. זאת ועוד, בועת נדל"ן בסין הסיטה את המשקיעים המקומיים לשוק ההון, דבר שתרם אף גם כן לעליות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

מה ההון של אמריקאי ממוצע ובכמה הוא גדול מישראלי ממוצע?

האם מיליון דולר זה באמת עשיר, מה ההון של תושב האיטי, והאם עושר קשור לאושר?
נושאים בכתבה אושר עושר
לאחרונה התפרסם על ידי הגוף שמספק סקירות וניתוחים סטטיסטיים בארה"ב (המקביל ללמ"ס הישראלי) סקר המשפחות. הסקר מודד את ההכנסות, ההוצאות וההון העצמי של המשפחות בארה"ב. מסתבר כי לראשונה משפחה אמריקאית (House hold)  ממוצעת הנה "מיליונרית" עם הון  של כמיליון דולר. פעם מיליון דולר היה הון של מיליונרים "אמיתיים", היום זה הממוצע בארה"ב. הנתון הזה מנופח במעט, שכן הוא כולל את הערך העתידי של פנסיות למיניהן לרבות את מכשירי ה-IRA שכוללים פנסיה וחסכונות לטווח ארוך נוספים בניהול אישי ומהווים חלק משמעותי מההון הכולל של משפחה.
על פי הנתונים ערך הפנסיות עולה על ערך הנדל"ן של משפחה ממוצעת. כשחושבים על זה לעומק, מבינים שזה במקומות מסוימים גם המצב בארץ. אנשים רבים חוסכים (במיוחד בפנסיות התקציביות) סכומי עתק בחסכונות הפנסיונים, שבמקרים רבים עולים על ערך הדירה או הדירות שלהם. בבנק UBS התייחסו לנתונים האלו והעריכו כי הונו של האמריקאי הבוגר (לא כולל ילדים עד גיל 21)  הנו 551 אלפי דולר, שני רק לשוויץ, שבה הונו של אדם ממוצע הינו 685 אלפי דולר.  לעומתם, הונו הממוצע של בוגר ממוצע בהאיטי, מדינה למודת אסונות טבע ופשע הסמוכה לארה"ב  על סמך מידע שפורסם על ידי  הבנק העולמי, הנו 626 דולר בלבד. קצת קשה להשוות בין כל מקורות המידע, אך בכל מקרה הפער ניכר. לפי בנק UBS, הונו הממוצע של בוגר ישראלי הינו  235 אלפי דולר. שימו לב, מדובר על סך  הונו של אדם בוגר ולא על הכנסותיו, כשהאחרון הנו נתון שפורסם לאחרונה בסקר של הלמ"ס בישראל. שאלת השאלות: האם האמריקאי הממוצע, שהוא עשיר פי אלף מאדם בוגר בהאיטי, הוא גם מאושר יותר? מדד האושר או מדד שביעות הרצון הנו נושא נדוש בלתי ניתן להכרעה, שכן הוא כולל מרכיבים סובייקטיביים  במשקלות שרירותיים. ננסה כאן לבודד מרכיב אחד: מה יכולה להיות השפעת העושר על מדד האושר. תוך כדי כך,  נפריך מיתוס ידוע האומר כי  אושרו של אדם הנו ביחס ישר להכנסתו. טענה זו  לא הוכחה כמובהקת. סביר להניח שאושרו של אדם, בגין הרכיב הכלכלי הוא יחסי, כלומר ,נובע ממעמדו הכלכלי היחסי לאנשים אחרים בסביבתו. לשם דיוק, היכולת לצרוך מוצרים ושירותים ביחס לאחרים. מדובר על יכולת צריכה ולא על צריכה בפועל שכן הוכח, למשל שצרכנים כפייתיים  אינם מאושרים יותר בלשון המעטה. כלכלן ידוע בעבר, מילטון פרידמן, טען כי יכולתו של אדם לצרוך נובעת בעקרו ממרכיב פרמננטי בעושרו, דהיינו הונו  ולא מהכנסות  שוטפות ומזדמנות. אמנם קיים קשר בין רמת ההכנסה והונו של אדם, אך נראה כי המרכיב הדומיננטי בהשפעה על רמת האושר הנו הונו היחסי של אדם ביחס להונם של אנשים בסביבתו. כיצד אם כך נמדוד טענה זו לגבי עושר יחסי?   לצורך זה   נבחן מספר נתונים  ממקורות שונים: