תנודה חריפה הבוקר בבורסה בסין - הנפילות כמעט נמחקו, אך השוק עדיין 'דובי'

הבורסה בשנחאי שלא מפסיקה לספק לסוחרים בה דרמות, הגיבה בחדות להתערבות הממשלה הסינית
גיא ארז |
נושאים בכתבה סין

בוקר עצבני בבורסה בסין: מדד שנחאי שכבר נסחר בנפילה של מעל 4%, קיזז לקראת הסגירה את מרבית הירידות. הנפילה הגיעה בשל ספקות של המשקיעים בדבר יעילותן של פעולות הממשלה למנוע את המשך הנפילות בבורסה (שנפלה קרוב ל-30% מאז אמצע חודש יוני). בשיא הנפילות הבוקר, לפי סוכנות הידיעות הסינית Xinhua, החליטה הממשלה בסין  להגביל את המסחר היומי במדד CSI 500 הסיני, והירידות אכן נבלמו מעט. ההגבלה נכנסה לתוקף כבר מהיום, וכעת יוכל כל סוחר למכור או לקנות מקסימום 1,200 חוזים עתידיים על המדד. 

מחיקה של 3.2 טריליון דולר

נזכיר כי המדד הסיני, שזינק בפחות משנה ביותר מ-150%, נכנס לשוק דובי ונפל כ-30% מאז אמצע חודש יוני. ההתרסקות הזו הביאה למחיקת 3.2 טריליון דולר. כדי לקבל קצת פרופורציות, סכום זה גבוה פי 6 מהחוב של יוון, וכפול משווי הבורסה השכנה בבומביי, הודו. ביום שישי האחרון התרסקה שנחאי בכמעט 6%. הנפילה הגיעה כנראה בשל נתוני הצמיחה שהציגה הכלכלה הסינית, שצמחה ב־5.6% ברבעון הראשון של השנה, ואכזבו את המשקיעים. 

במדינה קומוניסטית כמו סין, הממשלה לא ששה לתת לבורסה לרדת, והחלה בצעדים אמורים להעלות את המדדים: הממשל נלחץ מעוצמת המימוש והבנק המרכזי הוריד את הריבית. בנוסף, עצר הממשל את האפשרות להנפקות חדשות בבורסה, כדי שכסף לא יעבור ממניות קיימות לחדשות, ויוריד את השוק. כתוצאה מכך, מעל 20 חברות שהיו אמורות להיות מונפקות בבורסה המקומית, הקפיאו את התהליך. יותר מכך, בשבועיים האחרונים עצר הממשל הסיני את האפשרות לקנות מניות במינוף. זאת ועוד, ברוקרים מובילים במדינה הצהירו בסוף השבוע האחרון כי יזרימו כ-20 מיליארד דולר לבורסה, והתחייבו לא למכור מניות עד שהמדד יגיע ל-4500 נק'. היום נסגר המדד בשער 3775. 

איך התחיל הראלי

נציין כי עד חודש נובמבר האחרון הבורסה בסין הייתה סגורה בפני משקיעים זרים. בנובמבר התבצעה רפורמה במדינה כך שמשקיעים זרים יוכלו לקנות מניות - והטירוף החל: המניות תומחרו בזול ביחס לשאר העולם, וזרימת כסף משמעותית החלה. הסוחרים שנכנסו מוקדם למדד נהנו מראלי אדיר של 150%. זאת ועוד, בועת נדל"ן בסין הסיטה את המשקיעים המקומיים לשוק ההון, דבר שתרם אף גם כן לעליות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.