"אם הנתונים הטובים יימשכו ברננקי יצמצם את הרכישות עד סוף השנה"

האסטרטג הראשי של בית ההשקעות IBI, איל קליין, טוען ש'הפור כבר נפל' והשאלה היחידה היא התזמון , יניב פגוט, "זה לא יתרחש לפני 2014"
מירון ארונוביץ |

בארה"ב עדיין מנסים לעכל את נתוני התעסוקה האחרונים שהצביעו על תוספת של 175 אלף משרות לעומת צפי ל-160 אלף משרות בלבד. הסנטימנט החיובי חזר ביום שישי האחרון לשווקים כשהמדדים המובילים בוול סטריט עלו בכ-1.3%. יחד עם זאת, ברור שמצב הרוח תלוי מאוד בהחלטת הפדרל ריזרב להמשיך או להפסיק את תוכנית רכישת האג"ח.

האסטרטג הראשי של בית ההשקעות IBI, איל קליין, התייחס בשיחה עם Bizportal לאפשרויות העומדות בפני נגיד הבנק המרכזי, "בן ברננקי צריך לסגת מתוכנית ההרחבה, השאלה היחידה היא רק העיתוי. הרבה מאוד משקיעים חוששים בצדק אולי שדו"ח התעסוקה ישפיע, אבל בשביל שברננקי יקבל החלטה חותכת צריך רצף של נתונים שיצור מגמה ברורה."

"ברור שהפור כבר נפל ונשאר רק לריב על מתי התוכנית תופסק - בקיץ, בנובמבר, דצמבר, יש מי שאומרים שהיא תמשך אפילו לתוך 2014, אף אחד לא ממש יודע. מה שיודעים הוא שנתוני התעסוקה בארה"ב משתפרים. 175 אלף משרות זה יפה, אבל זה לא מספיק כדי להוריד את שיעורי אבטלה. אפילו אם היה מתפרסם נתון באמת יוצא דופן של 250 אלף משרות פנויות, ברננקי לא היה מפסיק את התוכנית ברגע, אלא בהדרגה. הנתון האחרון היה טוב, אבל אין פה קפיצת מדרגה."

קליין מתייחס למצב המוזר בו מצוי השוק עכב נתוני המאקרו האחרונים, "הנתון האחרון של מספר המשרות יצא מן מספר מזל שכולם מרוצים ממנו - לא גבוה או נמוך מדי. מובן שזה אבסורד ענק שמתקבלים נתונים טובים והם נתפסים כ'רעים'. כולם יודעים שחלק מהעליות בשוק נובעות מהעדר אלטרנטיבות השקעה."

להערכת קליין הכיוון הוא חיובי בהחלט, "בסופו של דבר אם החולה הולך ומבריא לא צריך להמשיך לתת לו הנשמה, ולא לפחד מההסרה שלה. נכון לעכשיו צריך להודות שהכיוון הוא כלכלה בריאה יותר ויהיה צריך להוריד את ההנשמה. ברננקי לא ייצא לגמרי מתוכנית התמריצים לפני שהוא יראה שהשוק מספיק חזק כדי להמשיך להתקדם בלעדיה. יחד עם זאת הייתי מצפה שהוא יתחיל בצמצומה של התוכנית באזור החגים. המאזן של הבנק המרכזי מתחיל להיות כבר מאוד גדול ויתקרב לארבעה טריליון דולר. אם הנתונים הטובים יימשכו התוכנית תופסק או לכל הפחות תתמתן משמעותית".

מנגד יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, התייחס אף הוא לאפשרות של הקטנת רכישות האג"ח של הפדרל ריזרב ואמר כי "התפישה לפיה הפסקת ההרחבות הכמותיות בארה"ב מצויה מעבר לפינה התחזקה לאחרונה, וגוררת דפיקות לב מואצות בקרב המכורים לתמריצים בשוקי ההון הגלובליים בכלל ובשוק האג"ח הממשלתי האמריקני בפרט. הרקע לדיון הגובר במימוש מיידי של אסטרטגיית יציאה על ידי הפד הינו סדרת נתונים כלכליים משופרים בארה"ב הכוללת נתוני אמון צרכנים, נתונים דיור ונתוני ייצור משופרים. אנשים מתוך ומחוץ לבנק המרכזי טוענים מזה זמן שהמשך ההרחבה הכמותית מייצר איום אינפלציוני גובר ותורם להיווצרות בועות נכסים מסוכנות במשק האמריקני, כפועל יוצא מהקצאת נכסים מעוותת על רקע ריביות השפל".

בשורה התחתונה אומר פגוט כי, "נראה שטרם בשלו התנאים על מנת לבצע את אותה הקטנה של תמריצים באופן מיידי והדבר לא יתרחש לפני שנת 2014".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.

במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים. 

החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור

חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.

הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.

חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.