לקראת עונת הדוחות שתחשוף את המחיר האמיתי של מלחמת הסחר
מכפילי הרווח הגיעו לרמה של 22.4 בזמן שהצמיחה הרבעונית צפויה להאט ל-4.8% בלבד והחברות מתחילות להרגיש את המחיר האמיתי של מלחמת הסחר של טראמפ עם נייקי שמעריכה מיליארד דולר עלויות נוספות ופדאקס שדיווחה על ירידה חדה בהובלות לאסיה
בשבוע שעבר נסחרו המדדים בוול סטריט סביב שיאים חדשים, למרות איומי מכסים מצד ממשל טראמפ על ברזיל, קנדה ומדינות נוספות. מדד S&P 500 רשם עלייה של 6.4% מתחילת השנה. עם זאת, כעת נכנסת עונת הדוחות, וצפוי מבחן משמעותי יותר לחברות הגדולות.
החל מהשבוע הקרוב, החברות הציבוריות בארה״ב יידרשו לא רק להציג נתונים כספיים, אלא גם לספק הסברים. המשקיעים יבקשו להבין כיצד השפיעה מדיניות הסחר על פעילותן, כיצד מושפעים הצרכנים האמריקאים, וכיצד החברות מתכננות להתמודד עם עלויות נוספות שעלולות להצטבר.
ברקע, שווי השוק של החברות ממשיך לטפס. מכפילי הרווח הגיעו לרמה של 22.4 – גבוה משמעותית מהממוצע של 18.8 בעשור האחרון. בסביבה כזו, הפתעות שליליות בדוחות עלולות להוביל לתגובות חריפות מצד השוק. לפי התחזיות, הרווחים צפויים לצמוח ברבעון השני בשיעור של 4.8%, קצב הצמיחה הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2023. זאת בהשוואה לעלייה של 13% ברווחים ברבעון הראשון. הנתונים מעוררים סימני שאלה לגבי המשך מגמת העלייה במדדים.
הבנקים הגדולים יתחילו
את עונת הדוחות יפתחו הבנקים הגדולים – ג'יי.פי מורגן, וולס פארגו וסיטיגרופ – שידווחו על השפעת הסיכונים הגלובליים על תחום ההלוואות, ההשקעות והפעילות העסקית. בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, תציג את תגובת הלקוחות לאי הוודאות בשווקים.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך צפויות לדווח חברות שתלויות משמעותית בסחר בינלאומי. נייקי Nike Inc -1.29% כבר ציינה שהמכסים צפויים להוסיף כמיליארד דולר לעלויות הייצור. פדאקס FedEx Corp 1.25% דיווחה על ירידה חדה בפעילות ההובלה בין ארה״ב לאסיה. גם חברות מתחומי האלקטרוניקה וההלבשה עשויות לדווח על פגיעה דומה.
לפי הערכות גולדמן זקס, כ-70% מהעלות הישירה של המכסים מגולגלת על הצרכן. בהתאם לכך, חברות מוצרי הצריכה צפויות להיות הראשונות להרגיש את ההשפעה. הדוחות יבהירו האם הביקושים נשמרים למרות העלאות המחירים.
חברות הטכנולוגיה, שמובילות את העליות בשוק, יעמדו אף הן למבחן. המכסים על רכיבים מסין מייקרים את שרשרת הייצור, במקביל לציפיות השוק להשקעות גבוהות בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית. הדוחות החל מ-23 ביולי יספקו תמונה ברורה יותר. חברות כמו אלאפביתAlphabet -2.08% , מטאMeta Platforms 0.45% , אמזוןAmazon.com Inc. 0.56% , אפלApple -0.48% , מיקרוסופטMicrosoft Corp -0.06% , אנבידיה NVIDIA Corp. 0.04% וטסלה Tesla -3.68% צפויות לדווח על השקעות משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית. המשקיעים יתמקדו ביכולת החברות להפיק תשואה מההשקעות, ולא רק להרחיב הוצאות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
גם חברות מוצרי צריכה בסיסיים מאותתות על אתגרים. קונאגרה ברנדס, יצרנית חטיפי Slim Jim, התריעה מפני האטה בביקושים בעקבות אינפלציה גוברת וחולשה כללית בצריכה. החברה צופה עלייה של 4% בעלויות הייצור.
החברות מנמיכות תחזיות
בנוסף, יותר ויותר חברות מנמיכות תחזיות לרווחים בהמשך השנה. חלקן אף בוחרות שלא לפרסם תחזית כלל, בנימוק שמדיניות הסחר הנוכחית מייצרת אי ודאות תפעולית ברמה חריגה.
בדויטשה בנק מעריכים שמדיניות המכסים כבר גרעה שתי נקודות אחוז מקצב צמיחת הרווחים ברבעון האחרון. ההשפעה צפויה להחמיר במחצית השנייה של השנה, ככל שיותר חברות יושפעו בפועל מהעלויות החדשות. תחום האנרגיה צפוי לדווח על ירידה חדה ברווחיות – כ-26% – בעקבות ירידת מחירי הנפט. זאת בתקופה בה ממשל טראמפ פועל להגדלת הייצור המקומי. נתונים אלו מעלים שאלות באשר ליעילות המדיניות האנרגטית הקיימת.
במקביל, החברות צפויות לדווח על צעדים להתמודדות עם העלויות – העתקת ייצור, שינוי שרשראות אספקה או התאמות מחירים. המשקיעים יבחינו בין חברות שמציגות תוכנית פעולה ברורה, לבין כאלה שטרם נערכו כראוי לשינויים.
- 1.כריש 13/07/2025 21:22הגב לתגובה זוכרגיל תקבלו בראש עד שתחנקו המזהירים בעמ כמה כסף השארתם בשנים האחרונות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
