הסכנות וההזדמנויות של מלחמת הסחר למזרח התיכון

בעוד הכלכלות הגדולות נאבקות בגלי ההדף של מלחמת הסחר, מדינות המזרח התיכון מוצאות עצמן בין איומים כלכליים להזדמנויות חדשות בשוק האנרגיה והסחר

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה מלחמת סחר נפט

מלחמת הסחר העולמית, שהחריפה בעקבות מדיניות המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ממשיכה לערער את היציבות הכלכלית בעולם. בעוד שמעצמות כלכליות כמו ארה"ב, האיחוד האירופי וסין מתמודדות עם פגיעה משמעותית בשווקים הפיננסיים ובצמיחה, המזרח התיכון מצא את עצמו, לפחות לעת עתה, מחוץ למעגל הפגיעות הישירה. עם זאת, האזור אינו חסין מפני ההשלכות הכלכליות של הסכסוך, כאשר מצד אחד מתגברים האיומים על צמיחת המשקים המקומיים, ומצד שני נפתחות הזדמנויות ליצירת מסלולי סחר חדשים.


השפעת מחירי הנפט והחוב הדולרי 

המזרח התיכון, שתלוי בעיקר ביצוא נפט, עלול לספוג פגיעה עקיפה בשל ההאטה בצמיחה העולמית והירידה בביקושים לנפט. מדינות כמו סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, עומאן ובחריין, שהכלכלות שלהן עדיין נשענות על הכנסות מאנרגיה, עלולות להרגיש את הלחץ במיוחד אם המחירים ימשיכו לרדת. 

לצד זאת, ההתחזקות האפשרית של הדולר בעקבות המכסים האמריקאיים עשויה להוות אתגר נוסף. מדינות עם מטבעות הצמודים לדולר עלולות להתמודד עם יוקר מחיה גבוה יותר, מאחר שהתחזקות המטבע האמריקאי מייקרת את היבוא. כמו כן, מדינות בעלות חוב חיצוני גבוה כמו ירדן, לבנון ומצרים עלולות להיקלע למצוקה בשל ההתייקרות בשירות החוב הדולרי.


מסלולי סחר חדשים ופתיחת דלתות לשווקים אסיאתיים 

למרות הסיכונים, המזרח התיכון עשוי לנצל את השינויים במפת הסחר העולמית לטובתו. המתיחות בין ארה"ב לסין ותגובת שרשרת של שינויי סחר ברחבי העולם עשויים לדחוף את מדינות המפרץ להעמיק את קשריהן עם שווקים אסיאתיים, ובפרט עם סין והודו. כלכלנים מציינים כי מלחמת הסחר מאיצה את מגמת הצמיחה של מסלולי סחר חדשים, כמו המסלול בין מדינות המפרץ לאסיה, שרשם צמיחה ממוצעת של 15% בשנים האחרונות. 

הרחבת יוזמות כמו "החגורה והדרך" של סין עשויה גם היא לעודד השקעות הדדיות ולהגדיל את נוכחותן של חברות אסיאתיות במזרח התיכון. למרות האתגרים שמציבה מלחמת הסחר, מדינות המזרח התיכון מנסות לגוון את כלכלותיהן ולפתח תחומי פעילות נוספים מעבר לנפט, מתוך הבנה כי התלות במגזר האנרגיה עלולה להוות נקודת תורפה בעתות של אי-ודאות גלובלית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פלנטיר אלכס קארפפלנטיר אלכס קארפ

פלנטיר נופלת ב-9% - מה עשויה להיות הסיבה?

המניה צונחת חמישה ימים ברציפות ומובילה את הירידות במדד S&P 500 בעוד משקיעים מוכרים אחרי עלייה של 409% בשנה האחרונה

אדיר בן עמי |

מניית פלנטיר טכנולוגיות Palantir -1.1%  צונחת כבר חמישה ימי מסחר ברציפות, והיום (שלישי) היא מובילה את הירידות במדד S&P 500 עם נפילה של 8.8%. המניה, שעלתה 409% בשנה האחרונה, נסחרת כעת במכפיל של 214 פעמים הרווחים הצפויים, לעומת 22 פעמים בממוצע מדד S&P 500. זהו מכפיל שמתאים יותר לסטארט-אפ בשלבים ראשונים מאשר לחברה בוגרה עם הכנסות של מיליארדי דולרים.


אין גורם ברור לנפילה הנוכחית, אבל ההסבר הפשוט ביותר הוא לקיחת רווחים אחרי עלייה מטורפת. משקיעים שקנו את המניה לפני שנה ורואים עליית ערך של מעל 400% מתחילים לשאול את עצמם אם לא הגיע הזמן לממש. הערכת השווי של החברה מבוססת על ציפיות עתידיות שקשה לעמוד בהן. המניה נסחרת במכפיל של 90 פעמים המכירות, מה שהופך אותה לאחת החברות היקרות ביותר בשוק האמריקאי.


פלנטיר לעומת OpenAI

חברת המחקר Citron פרסמה דוח קשה נגד פלנטיר, שבו היא משווה אותה ל-OpenAI ומגיעה למסקנה שפלנטיר יקרה גם במחיר של 40 דולר למניה. לפי החישובים שלהם, גם אם פלנטיר תסחר במכפיל זהה ל-OpenAI, המניה צריכה להיות שווה 40 דולר ולא 160. ההשוואה ל-OpenAI חושפת את הבעיה המרכזית בפלנטיר. OpenAI מייצרת הכנסות של כמעט 30 מיליארד דולר ב-2026 לעומת 5.6 מיליארד דולר של פלנטיר. גם במכפיל זהה, פלנטיר שווה הרבה פחות.


אבל יש בעיה עמוקה יותר: פלנטיר לא צריכה להיסחר במכפיל זהה ל-OpenAI. השתיים הן חברות שונות לחלוטין עם מודלים עסקיים שונים. OpenAI פועלת במודל מנוי גלובלי עם מיליוני משתמשים, בעוד פלנטיר תלויה בחוזים ממשלתיים גדולים ואטיים.


שוק היעד של OpenAI נמדד בטריליוני דולרים - כל צרכן, עסק ומפתח בעולם יכול להשתמש בשירותיה. שוק היעד של פלנטיר מוגבל לחוזי ביטחון וארגונים גדולים שצומחים לאט ומתמודדים עם ענקיות כמו מיקרוסופט. OpenAI יוצרת מה שנקרא "גלגל תנופה" - כל משתמש חדש משפר את המודלים, מחזק את המוצר ומרחיב את התעלה התחרותית. זה בדיוק מה שגוגל עשתה בזמנו. פלנטיר לא יוצרת אפקט כזה - לקוח אחד לא משפר את הפלטפורמה עבור הבא.


שוק שבדרך לרוויה

שי ג'יפינג (Xinhua)שי ג'יפינג (Xinhua)

דיווחים: סין מאיצה את ההכנות לקראת כיבוש טייוואן

בסין בונים ארסנל גרעיני מתקדם לקראת אפשרות של פלישה לטייוואן  - באזורים נוספים במזרח אסיה עולות קריאות לחימוש גרעיני עצמאי 

רן קידר |

דו"ח חדש מהפנטגון מצביע על שינוי מדאיג במאזן הכוחות הגרעיני באזור אסיה - כך על פי מספר דיווחים בתקשורת העולמית. לפי הדיווח, סין מרחיבה בקצב מואץ את יכולותיה הגרעיניות, כשברקע ההנחיה של שי ג'ינפינג להכין את הצבא לפלישה אפשרית לטייוואן עד 2027. לפי הערכות אמריקניות, בייג'ין מחזיקה כיום בכ-600 ראשי נפץ גרעיניים, המספר הגבוה ביותר שידוע אי פעם לגבי סין.


שינוי בתפיסת ההרתעה


לצד התחמשות קונבנציונלית, סין פועלת גם בתחום הגרעיני מתוך הבנה אסטרטגית חדשה: לפי ראש הפיקוד האסטרטגי האמריקני, המטרה היא להכין יכולת פעולה גרעינית "מהקרקע, מהאוויר ומהים", כלומר, שליטה תלת-זרועית שמזכירה את מבנה הכוח הגרעיני של ארה"ב ורוסיה.

בפנטגון מטילים ספק בהצהרות סין שלפיהן לא תשתמש ראשונה בנשק גרעיני. לפי הדו"ח, קיימים מספר תרחישים שבהם סין עשויה להפעיל נשק כזה, כולל פגיעה ביכולת הגרעין שלה, תקיפה במערכות הפיקוד או חשש להתמוטטות שלטונית. במילים אחרות, לא מדובר רק באיום תיאורטי אלא באופציה שממשיכה להתגבש בתוך החשיבה האסטרטגית של בייג'ין.


תגובת שרשרת אזורית - יפן ודרום קוריאה בוחנות התחמשות


בעוד סין בונה את הארסנל שלה, גם אצל השכנות עולות מחשבות גרעיניות. ביפן, קבוצה של מחוקקים בכירים החלה לקדם דיון פומבי סביב האפשרות לפתח נשק גרעיני עצמאי. לדבריהם, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, שבעבר איים לסגת מהתחייבויות ביטחוניות לאסיה, אינו מספק תחושת ביטחון יציבה. לגישתם, טראמפ לא צפוי וצריך תוכנית ב' - להיות עצמאיים, ולפתח גרעין.

גם בדרום קוריאה מתנהל דיון ציבורי ער, כשסקרים מצביעים על כך שכ-75% מהאזרחים תומכים בחימוש גרעיני. החשש הגובר מפני קוריאה הצפונית, לצד אי-הוודאות באשר למעורבות הצבאית האמריקנית, מובילים לעלייה בתמיכה באופציה הזו.