משרדי באידו
צילום: ויקיפדיה/simone.brunozzi
דוחות

באידו נופלת אחרי הדוחות - מה מכביד על הענקית הסינית?

למרות צמיחה בהכנסות מענן, עסקי הליבה של באידו בפרסום מתקשים להתמודד עם האתגרים; לצד זאת, בעוד חברות הטכנולוגיה הסיניות נהנות מגל השקעות במדינה בעקבות השקת המודל של DeepSeek, באידו - שבעבר נחשבה למובילה בתחום ה-AI במדינה, נשארת מאחור

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה באידו DeepSeek

מניית ענקית הטכנולוגיה הסינית באידו Baidu.com, Inc 2.76%   נופלת אחרי שדיווחה על ירידה בהכנסות ברבעון הרביעי של 2024, אם כי הירידה הייתה מתונה מהצפוי, מה שהפחית את החששות לגבי השפעת התחרות הגוברת בשוק החיפוש והבינה המלאכותית על הפעילות. ההכנסות ברבעון ירדו ב-2% והסתכמו ב-34.1 מיליארד יואן (4.7 מיליארד דולר), מעט מעל ממוצע התחזיות של 33.4 מיליארד יואן. למרות הירידה בהכנסות, הרווח הנקי דווקא צמח, בין היתר בזכות רווח חד-פעמי שנבע מפערים בשערי המט"ח והתאמות חשבונאיות. בשנה האחרונה המניה ירדה ב-9% והיא נסחרת היום לפי שווי של 32.38 מיליארד דולר.


באידו מתקשה להדביק את הפער מהמתחרים

באידו פתחה את עונת הדו"חות של תעשיית הטכנולוגיה הסינית, דווקא בתקופה של עניין מחודש מצד המשקיעים. אחת הסיבות לכך היא פריצת הדרך של סטארט-אפ הבינה המלאכותית DeepSeek שהימם את העולם עם מודלים שמשתמשים בשבבים נחותים אך מציגים ביצועים שווים ואפילו טובים יותר מהמתחרים במערב. בעקבות זאת, מניות הענקיות הסיניות טנסנט ועליבאבא זינקו, אבל באידו כמעט לא נהנתה מהמומנטום החיובי.


בין הנתונים החיוביים בדו"ח של באידו ניתן למצוא עלייה רבעונית של 26% בהכנסות מענן, קצב צמיחה גבוה פי 2 לעומת הרבעון הקודם. הגידול נבע מהביקוש של סטארט-אפים ומפתחים לשירותי מחשוב מתקדמים. עם זאת, הצמיחה הזו לא הצליחה לקזז את החולשה בתחומי הליבה של באידו.


בשוק הפרסום והחיפוש המקוון, החברה מתקשה להתמודד עם תחרות גוברת מצד אפליקציות חברתיות דוגמת Xiaohongshu וDouyin (המקבילה של טיקטוק בסין). במקביל, המיתון הכלכלי במדינה ממשיך להעיב על הביקוש לפרסום.


באידו משנה כיוון - ועוברת לקוד פתוח

במפתיע, בשבוע שעבר הודיעה באידו כי תפתח את מודלי ה-AI שלה בקוד פתוח, כלומר כל אחד יכול לראות את הקוד שמפעיל את המודלים שלה, צעד שאינו אופייני לה. כמו כן, החברה הודיעה כי תממשק את מודל ה-R1 החדש של DeepSeek לצ'אטבוט שלה, במהלך דומה לזה שביצעה טנסנט.


השינוי באסטרטגיה מעיד על החשש של באידו לאבד את מעמדה המוביל בתחום ה-AI בסין. בעבר, באידו הייתה הראשונה מבין ענקיות הטכנולוגיה הסיניות שהשיקה מודלי שפה גדולים לציבור. בנוסף, היא מיהרה למסחר את הצ'אטבוט Ernie, שמחירו עמד על 8 דולר לחודש, אך כעת החברה מחזירה את הכסף למנויים לאחר שהפכה אותו לשירות חינמי.


האנליסטים מזהירים: החולשה בפרסום תמשיך להעיק על הרווחיות

לפי ניתוח של בלומברג, התוצאות האחרונות חושפות את סדר הגודל של האתגרים העומדים בפני באידו. הרווח התפעולי המתואם צנח ב-29% בשנה האחרונה ל-5 מיליארד דולר, כשהכנסות הפרסום בעסקי הליבה של החברה ירדו ב-7%. גם הרווחיות במגזרי הפרסום ובשירותי הווידאו iQIYI הייתה נמוכה מהתחזיות, למרות שהאנליסטים עדכנו את התחזיות כלפי מטה ב-21% בשלושת החודשים האחרונים.

קיראו עוד ב"גלובל"


למרות הקשיים, באידו נשארת אחת מהמשקיעות הבולטות בתחום ה-AI בסין. לפי דיווח של בלומברג, החברה משתפת פעולה עם אפל בפיתוח פיצ'רים כמו חיפוש תמונות למערכת ה-AI של האייפון בסין. עם זאת, תפקיד הפיקוח על תכנים במערכת של אפל הוטל על עליבאבא, בעוד אפל מתכננת להשיק את השירותים החדשים באמצע השנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 18/02/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    החברות הסיניות זולות מי שלא שם לא באמת מבין. סין סגרה את רוב הפערים. זו מעצמה על שמתומחרת הכי זול בעולם. בכל פרמטר היא עוברת כל מדינה למעט ארהב.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

ג'אנג ג'יאנז'ונג, מנכ"ל ומייסד מור ת'רדס. קרדיט: רשתות חברתיותג'אנג ג'יאנז'ונג, מנכ"ל ומייסד מור ת'רדס. קרדיט: רשתות חברתיות

המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם

הסטארט־אפ הסיני של יוצא אנבידיה, שמבקש לנתק את סין מאנבידיה, עם שבבי AI, ארכיטקטורה חדשה וזינוק של מאות אחוזים

רן קידר |

חברת השבבים הסינית Moore Threads Technology, שהוקמה על ידי בכיר לשעבר באנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   , חשפה אתמול דור חדש של שבבי בינה מלאכותית שמטרתם לצמצם את התלות של מפתחי AI בסין בחומרה אמריקאית. ההכרזה התקיימה בכנס המפתחים הראשון של החברה בבייג'ינג, זמן קצר לאחר הנפקה מוצלחת בשנגחאי שבה זינקה המניה ב-425%, מה שהפך אותה לאחת ההנפקות הבולטות בשוק השבבים הסיני ב-2025 עם גיוס של 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) ושווי שוק של מאות מיליארדי יואן.

את ההכרזה הוביל המנכ"ל והמייסד, ג'אנג ג'יאנז'ונג, שעבד 14 שנים באנבידיה לפני שהקים את Moore Threads ב-2020. ג'אנג הציג את ארכיטקטורת Huagang החדשה, שמגדילה את צפיפות החישוב ב-50% ומשפרת את היעילות האנרגטית פי 10 בהשוואה לדורות קודמים, עם תמיכה בפורמטים מתקדמים כמו FP4 עד FP64 ופורמטים ייחודיים כגון MTFP4 ו-MTFP6. 

השבבים מבוססי הארכיטקטורה הזו כוללים את Huashan, המיועד לאימון והרצת מודלים גדולים, עם ביצועים שמתקרבים לאלה של שבבי Blackwell של אנבידיה ומתעלים על Hopper במדדים מסוימים, כמו קיבולת זיכרון גבוהה יותר, ואת Lushan, המיועד לגיימינג עם שיפור של פי 15 בביצועי משחקי AAA, פי 50 בביצועי Ray Tracing ותמיכה מלאה ב-DirectX 12 Ultimate. Huashan תומך בחיבור של למעלה מ-100,000 שבבים באשכולות מחשוב, כולל עד 1,024 שבבים לצומת אחת, עם רוחב פס חיבור של עד 1,314 GB/s, מה שמאפשר בניית מרכזי נתונים בקנה מידה שמתחרה במערכות של אנבידיה כמו DGX H100 שמכילות 8 שבבים עם 700 וואט צריכה לשבב.

המעבר של Moore Threads מגיימינג ל-AI משקף את הדרישה הסינית לפתרונות מקומיים על רקע מגבלות ייצוא אמריקאיות מחמירות. החברה התחילה עם שבבים כמו MTT S80 ו-S4000, שתמכו במשחקים ברזולוציה 4K עם 60 פריימים לשנייה, אך עברה להתמקד במאיצי AI מאז 2022. השוק הסיני ל-AI צומח ב-33% בשנה, עם ערך צפוי של 170 מיליארד דולר ב-2025, והשקעות של עשרות מיליארדי דולר בתעשייה מקומית. 

חברות כמו Huawei עם סדרת Ascend שמספקת 2.5 פטהפלופס בחישוב FP16, Cambricon ו-MetaX רושמות צמיחה מהירה. Moore Threads טוענת שה-Huashan מציע קיבולת זיכרון גבוהה יותר מ-Blackwell, עם תמיכה באימון מודלים של 70 מיליארד פרמטרים ומעלה, ויעילות אנרגטית של 300 וואט לשבב בודד, מה שמפחית עלויות תפעול במרכזי נתונים סיניים שצורכים כיום מיליארדי קילוואט-שעה.