מניית אפירם טסה: תוצאות חזקות ורווחיות באופק
Affirm אחת המניות הטרנדיות בוול סטריט מדווחת על רווחים בשעה שהאנליסטים ציפו להפסדים; לאן היא הולכת מכאן?
מניית אפירם, Affirm -1.02% חברת 'קנה עכשיו, שלם אחר כך (BNPL), מזנקת ב-15% במסחר שאחרי הסגירה. עם רווחים מפתיעים וצפי לרווחיות כבר השנה, אפרים מוכיחה שהיא הרבה יותר מטרנד חולף. אבל היא עדיין צריכה להוכיח שהיא מגיעה
לרווח בשורה התפעולית והתחתונה. הזינוק המניה ל-70.9 דולר מבטא שווי של כ-21 מיליארד דולר.
דוחות מפתיעים לטובה
אפירם רשמה ברבעון השני של 2025 רווח של 23 סנט למניה, בזמן שהאנליסטים ציפו להפסד של 16 סנט. ההכנסות עמדו על 866 מיליון דולר – הרבה מעל התחזיות שעמדו על 807 מיליון דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד החברה רשמה הפסד של 54 סנט למניה עם הכנסות של 591 מיליון דולר.
היקף הרכישות הכולל שעבר דרך הפלטפורמה (GMV) הגיע ל-10.1 מיליארד דולר, לעומת תחזיות ל-9.64 מיליארד דולר. זה זינוק מרשים מה-7.5 מיליארד דולר שנרשמו בשנה שעברה.
המנכ"ל אופטימי
מקס לבצ'ין, מנכ"ל החברה, אמר למשקיעים: "אנחנו חמישה חודשים מהמטרה להפוך את אפרים לרווחית תפעולית, אבל האמת? אנחנו כמעט שם כבר עכשיו". החברה דיווחה על הפסד תפעולי של 4.3 מיליון דולר בלבד – ירידה חדה מההפסד של 172 מיליון דולר ברבעון המקביל.
- זאת המניה הכי חמה היום בוול סטריט - מזנקת 25%, מה הסיבה?
- אחרי 440% - MP מתממשת; הפסיקה למכור לסין סחורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צפי חיובי להמשך
אפירם עדכנה גם את התחזיות שלה: היא צופה שהיקף העסקאות הכולל ינוע בין 34.74 ל-35.34 מיליארד דולר ב-2025, בעוד האנליסטים ציפו ל-34.95 מיליארד דולר.
שאלות ותשובות על אפרים והמניה
מי זו אפירם?
אפירם היא חברה בתחום ה'קנה עכשיו, שלם אחר כך' (BNPL), שמאפשרת ללקוחות לבצע רכישות עכשיו ולשלם עליהן בתשלומים מאוחרים – בלי ריביות או עם ריביות נמוכות יחסית. היא פופולרית בעיקר בקרב קהל צעיר שמעדיף להימנע מכרטיסי אשראי מסורתיים. חשוב להדגיש כי אין דבר כזה בלי ריביות, המוכר מגלם בתמחור את הריביות בפנים וזה גם מה שמאפשר רווח לאפרים.
איך המודל העסקי שלה עובד?
החברה גובה עמלות מהמוכרים על כל עסקה שמתבצעת דרך הפלטפורמה שלה. במקרים מסוימים, היא גם גובה ריביות על תשלומים דחויים, אבל המודל מבוסס בעיקר על עמלות מסוחרים.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- הממשל הסיני דוחף חברות שבבים לבורסה - הביקוש בשיא, המניות מזנקות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
למה המניה עלתה כל כך חזק?
בגלל שהחברה עקפה את התחזיות – גם ברווח וגם בהכנסות. בנוסף, הירידה בהפסד התפעולי והצפי לרווחיות תפעולית כבר השנה גרמו למשקיעים להתלהב.
מה הסיכונים בהשקעה באפרים?
כמו כל חברת אשראי, אפירם תלויה ביכולת של הלקוחות להחזיר את התשלומים. בתקופות של משבר כלכלי או אבטלה גבוהה, שיעור חדלות הפירעון יכול לעלות. בנוסף, יש לה תחרות קשה מצד חברות כמו אפל פיי, קלרנה ואחרות.
האם היא רק פלטפורמה לאשראי?
לא. אפירם מתפתחת לכיוונים נוספים, כולל שיתופי פעולה עם רשתות גדולות, אפליקציות לניהול פיננסי אישי, ועוד. היא מנסה להפוך לפלטפורמה פיננסית מקיפה, ולא רק שירות BNPL.
איך משפיע עליה מצב הכלכלה?
במצב של אינפלציה גבוהה או ריבית עולה, ייתכן שהביקוש לשירותים שלה יקטן, כי אנשים יהססו לקחת התחייבויות נוספות. מצד שני, בתקופות כאלה יש דווקא ביקוש למודלים גמישים כמו שלה.
האם היא רווחית?
עדיין לא, אבל היא קרובה מאוד לשם. הדוחות האחרונים מראים שהיא כנראה בדרך להפוך לרווחית תפעולית.
מה עם הצמיחה?
החברה צומחת בקצב מרשים. היקף העסקאות שלה עלה ב-34% בשנה האחרונה, והיא ממשיכה להתרחב לשווקים חדשים וליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים.
- 1.תמשיך לעלות (ל"ת)אנונימי 07/02/2025 12:06הגב לתגובה זו
- אנונימי 07/02/2025 16:45הגב לתגובה זוקונים בלי כסף בכיס.הם יפלו.כבר פאגיהpgy עדיפה
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
