מה יודעת ננסי פלוסי? הטריידים האחרונים של יו"ר בית הנבחרים לשעבר
יו"ר בית הנבחרים לשעבר מכרה החזקות באפל ואנבידיה בעיתוי מוצלח; רכשה אופציות על מניות של אלפאבית, אמזון ו-Tempus AI במיקוד מחודש על חברות AI
ננסי פלוסי, לשעבר יו"ר בית הנבחרים האמריקאי והנציגה הנוכחית של המחוז ה-11 בקליפורניה, ביצעה סדרת עסקאות מרשימה בשוק ההון, כך עולה מדיווח תקופתי שהוגש לאחרונה.
בין ה-20 בדצמבר ל-14 בינואר ביצעה פלוסי תשע עסקאות משמעותיות, מתוכן שבע רכישות ושתי מכירות בהיקף של מיליוני דולרים. המהלכים משקפים אסטרטגיה ממוקדת בסקטור הטכנולוגיה, במיוחד בחברות המובילות בתחומי הבינה המלאכותית ואבטחת הסייבר.
המכירות המשמעותיות ביותר התבצעו ב-31 בדצמבר 2024, כאשר פלוסי מכרה 31,600 מניות של אפל Apple 0.09% בשווי של כ-7.9 מיליון דולר. באותו יום היא גם מכרה 10,000 מניות של אנבידיהNVIDIA Corp. -3.27% בשווי של כ-1.3 מיליון דולר, בעסקה שהסתכמה יחד בכ-9.25 מיליון דולר.
העיתוי של מכירת מניות אפל התברר כמוצלח במיוחד, שכן מאז המכירה ירדה המניה בכ-5.69%. סכום המכירות הכולל מרשים במיוחד כשמשווים אותו לשכרה השנתי של פלוסי כחברת קונגרס, העומד על 174,000 דולר בלבד.
- איך מוצאים הזדמנויות השקעה? הדוגמה של המריחואנה הרפואית ודוגמה חדשה
- שווה לכם לעקוב אחריה - הפוליטיקאית שמייצרת תשואות מדהימות במניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה רכשה פלוסי?
בצד הרכישות, פלוסי בחרה להתמקד באופציות קול במקום ברכישת מניות ישירות. היא רכשה 50 אופציות במספר חברות, כשכולן בעלות תאריך פקיעה זהה - 16 בינואר 2026, אך במחירי מימוש שונים בהתאם לחברה.
בין החברות הבולטות שבהן רכשה אופציות נמצאות ענקיות הטכנולוגיה אלפאבית (גוגל)Alphabet -1.01% ואמזון Amazon.com Inc. -1.78% , עם היקף השקעה של בין 250,000 ל-500,000 דולר בכל אחת. בנוסף, היא הרחיבה את תיק ההשקעות שלה לחברות חדשות כמו Vistra Corp Vistra Energy -2.58% ו-Tempus AITempus AI -4.4% .
מעניין במיוחד המקרה של פאלו אלטו Palo Alto Networks 0.7% , שם מימשה פלוסי 140 אופציות קול שנרכשו בפברואר 2024, המייצגות 14,000 מניות, במחיר מימוש של 100 דולר למניה.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
בהסתכלות רחבה יותר, תיק ההשקעות של פלוסי הניב תשואה מרשימה של 146.2% במהלך 2024, מה שמדגיש את כישוריה יוצאי הדופן בשוק ההון, למרות כמה החלטות שגויות לאורך הדרך.
הציבור לא מרוצה
הפעילות האינטנסיבית של פלוסי בשוק ההון ממשיכה לעורר דיון ציבורי ער בנוגע להיבטים האתיים של מסחר במניות על ידי חברי קונגרס ובני משפחותיהם. המבקרים טוענים כי גישה למידע פנים עלולה ליצור ניגוד עניינים מובנה.
פלוסי עצמה מתמודדת עם הביקורת בטענה כי היא אינה מחזיקה באופן אישי במניות כלשהן ואינה מעורבת בהחלטות ההשקעה של בעלה, פול פלוסי, שמבצע את העסקאות.
אל מול הביקורת עומדת העובדה כי סנטורים וחברי קונגרס נוטים להשיג תשואות גבוהות משמעותית משאר הציבור, מה שמעלה שאלות לגבי הצורך ברגולציה מחמירה יותר בתחום.

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
