פסגות אופק מגיבה: חוסר דיוק מהותי במחקר על תכלית
התגובה לא איחרה להגיע, היום בוחרים להגיב בפסגות אופק מוצרים פיננסים למחקרו של פרופ' חיים לוי. בתגובה נמסר כי בימים האחרונים הופץ בתקשורת מסמך העוסק במחקר של פרופ' חיים לוי ובו קביעה שתעודת הסל "תכלית עולמי" עדיפה על פני "הדס א" ו"פסגות תאלי דולר".
להלן מובאת תגובת פסגות אופק מוצרים פיננסיים במלואה: "המחקר המדובר הוזמן על ידי חברת תכלית, דבר שלמרבה הצער לא צויין במרבית המקומות בהם פורסם. המסקנות מוטות באופן בולט לטובת המזמין, בגין בחירה - שגויה מהותית לדעתנו - של בסיס המידע:
1. תקופת מדידת המרווחים שנבדקה במחקר הינה בין נובמבר 2004 לפברואר 2005. החל מחודש פברואר 2005 צומצמו מרווחי המסחר בתאלי דולר, שעומדים כיום על כ-26 פיפסים (כ-0.058%) על סכום של 5,000 ערך נקוב לכל צד, וזאת אף לגבי סכומים גבוהים משמעותית לעומת התעודות האחרות.
2. נזילות - במחקרו טוען בצדק פרופ' לוי שאין משמעות לסך המחזור כאשר במסחר בתעודות מתבצעת עשיית שוק, אך ישנה משמעות רבה, שפרופ' לוי בחר להתעלם ממנה, לכמויות המסחר המצוטטות. הכמויות משפיעות על מידת נזילות הנייר. כמויות המסחר המצוטטות בתאלי יותר מכפולות מההדס והתכלית : 5,000 ערך נקוב לכל צד בתאלי לעומת 2,000 עד 2,500 ערך נקוב לכל צד בהדס ובתכלית.
3. דירוג התעודות - תעודת תכלית מדורגת אכן בדירוג AAA הגבוה יותר מדירוג תאלי AA+ כפי שמציין פרופ' לוי, אך בצד הדירוג יש לקחת בחשבון את אותם מקרים שהדירוג לא מתייחס אליהם (ככל דו"ח דירוג). הדירוג של תכלית נובע מהפקדת הכספים בבנקים זרים בעלי רמת דירוג גבוהה יותר מבנק לאומי (שלכל הדעות אינו מהווה בעייה/סיכון למשקיע הישראלי).
מאידך גיסא, בהיבט מהותי הרבה יותר - בנק לאומי ערב לכלל התחייבויותיה של החברה למחזיקי תעודת ההתחייבות תאלי דולר. במקרה שנוצר כשל תפעולי, מעילה וכיו"ב, כספי המשקיע בתאלי דולר מובטחים תשקיפית בניגוד לתעודות האחרות.
4. בניגוד לנאמר במחקר בתעודת תאלי דולר לא נדרש סכום מינימלי להמרה.
לסיכום, המגמתיות וחוסר הדיוק במחקר הינם מהותיים, והעובדות מצביעות על היתרונות הבולטים של תאלי דולר".
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים
מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו
של ה"ישראלי הממוצע"
בנק הפועלים פועלים -1.67% חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.
אדישות מפתיעה
בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.
שנאת הסיכון
הבחירה במענק הכספי של
100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או
החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.
חשיפה ראשונה לשוק ההון?
כ-60% מהלקוחות
שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך
בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- "טאואר תזנק ב-29%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פער גילאים מובהק
בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא
בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה
100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.