פסגות אופק מגיבה: חוסר דיוק מהותי במחקר על תכלית

בתגובה למחקר שפרסם פרופ' חיים לוי להשוואת תעודות הסל של תכלית עולמי מול פסגות תאלי דולר והדס א', נמסר מפסגות אופק מוצרים פיננסיים מגמתיות וחוסר הדיוק במחקר הינם מהותיים
שרות Bizportal |

התגובה לא איחרה להגיע, היום בוחרים להגיב בפסגות אופק מוצרים פיננסים למחקרו של פרופ' חיים לוי. בתגובה נמסר כי בימים האחרונים הופץ בתקשורת מסמך העוסק במחקר של פרופ' חיים לוי ובו קביעה שתעודת הסל "תכלית עולמי" עדיפה על פני "הדס א" ו"פסגות תאלי דולר".

להלן מובאת תגובת פסגות אופק מוצרים פיננסיים במלואה: "המחקר המדובר הוזמן על ידי חברת תכלית, דבר שלמרבה הצער לא צויין במרבית המקומות בהם פורסם. המסקנות מוטות באופן בולט לטובת המזמין, בגין בחירה - שגויה מהותית לדעתנו - של בסיס המידע:

1. תקופת מדידת המרווחים שנבדקה במחקר הינה בין נובמבר 2004 לפברואר 2005. החל מחודש פברואר 2005 צומצמו מרווחי המסחר בתאלי דולר, שעומדים כיום על כ-26 פיפסים (כ-0.058%) על סכום של 5,000 ערך נקוב לכל צד, וזאת אף לגבי סכומים גבוהים משמעותית לעומת התעודות האחרות.

2. נזילות - במחקרו טוען בצדק פרופ' לוי שאין משמעות לסך המחזור כאשר במסחר בתעודות מתבצעת עשיית שוק, אך ישנה משמעות רבה, שפרופ' לוי בחר להתעלם ממנה, לכמויות המסחר המצוטטות. הכמויות משפיעות על מידת נזילות הנייר. כמויות המסחר המצוטטות בתאלי יותר מכפולות מההדס והתכלית : 5,000 ערך נקוב לכל צד בתאלי לעומת 2,000 עד 2,500 ערך נקוב לכל צד בהדס ובתכלית.

3. דירוג התעודות - תעודת תכלית מדורגת אכן בדירוג AAA הגבוה יותר מדירוג תאלי AA+ כפי שמציין פרופ' לוי, אך בצד הדירוג יש לקחת בחשבון את אותם מקרים שהדירוג לא מתייחס אליהם (ככל דו"ח דירוג). הדירוג של תכלית נובע מהפקדת הכספים בבנקים זרים בעלי רמת דירוג גבוהה יותר מבנק לאומי (שלכל הדעות אינו מהווה בעייה/סיכון למשקיע הישראלי).

מאידך גיסא, בהיבט מהותי הרבה יותר - בנק לאומי ערב לכלל התחייבויותיה של החברה למחזיקי תעודת ההתחייבות תאלי דולר. במקרה שנוצר כשל תפעולי, מעילה וכיו"ב, כספי המשקיע בתאלי דולר מובטחים תשקיפית בניגוד לתעודות האחרות.

4. בניגוד לנאמר במחקר בתעודת תאלי דולר לא נדרש סכום מינימלי להמרה.

לסיכום, המגמתיות וחוסר הדיוק במחקר הינם מהותיים, והעובדות מצביעות על היתרונות הבולטים של תאלי דולר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.