כשמחממי הפוזיציות חוזרים להופיע - מותר לכם לצחוק
מי לא אהב את מופע החבובות? גם בשווקים הפיננסים אהבו את אחת הדמויות הליצניות מהמופע ההוא. פוזי הדב. קצת מגושם, מאוד ליצני, עם קול צפצפני, פוזי הבטיח שעות ושעות של צחקוקים מצד הקהל. כמה קל היה לאהוב את פוזי הדב. רק שבשוק ההון, פוזי הדב מצחיק בעיקר את הברנז'ה. הומור פנימי שכזה ליודע חוכמת הנסתר.
פוזי הדב, הוא בשפת העם "מי שמדבר מהפוזיציה". קשה שלא להזכר בו בימים האחרונים, יש הרבה חקיינים שלו שמתעוררים לחיים. לפתע הם מסבירים למה כדאי לצאת משוק המניות, לפתע ברור להם שהדולר עומד לנסוק לרקיע. רק שהם שכחו מהיכן הם מדברים, הישר מעומק ממלכתו של הדב - מהפוזיציה.
ביומיים האחרונים התחזק הדולר בשיעור נאה. חודשים הוא היה קבור בין חדרי העסקאות במטבעות ואין דורש. לעיתים נדמה היה שהוא מכין לנו "הפתעה", איזה פיחותון שייתן מעט חיל ורעדה בשווקים. אך שום דבר. ניץ' נאדה. והנה, סופסוף הוא מתחזק קצת, ואיזו חגיגה. פוזי הדב יצא לרחוב, ונתקל בעוד - אלפי דובים. והם כולם מצחקקים ומתנועעים.
הנבואה מגשימה את עצמה כשזה נוגע לשוק השקל/דולר ולשוק המניות. אבל לא לאורך זמן. מה שמעניין את האנשים עם האינטרסים בשוק המטבעות, שלרוב לא מסתירים זאת ממש, היא התנודתיות בשוק הזה. כשהכל רגוע ושקט - אין עסקאות. כשאין הרבה עסקאות, אין לחץ. כשאין לחץ, אין "טעויות" שכרוכות בהפסדים, אין צורך בעומס של גידורים, אין יוקר בחוזים עתידיים מיוחדים.
אז כשהדולר מרים קצת את הראש, אנחנו מקבלים מבול של כותרות שמטרתו העיקרית היא כזאת: להבהיל את הציבור שיקנה דולרים. בניגוד לבורסה, ששם הציבור לא לגמרי בפנים, בשוק המט"ח - אין חסמי כניסה. אפשר להשקיע דרך קרנות נאמנות ודרך חלפנים ברחוב. מאוד מהיר ומאוד נגיש.
כך שכשאתם רואים קורולציה מדהימה בין ההפחדות להתרוממות שער הדולר, והכותרות בעיתונים שמאיימות על "שוכרי הדירות", רוכשי הרכב, ושאר קישואים. כל זאת לאחר שהדולר עלה ב-1.1% תוך שבוע, אך עדיין הניב תשואה שלילית של 1.1%- ב-12 חודשים, הרגעו וצננו את מוחכם הקודח. ואם אתם רואים את פוזי בטלויזיה, לא יזיק קצת לצחוק בטיפה של ציניות, כמו צמד הזקנים ההם - מהחבובות. אחרי הכל, זאת היתה תוכנית טלויזיה מעולה.
מאת: חזי שטרנליכט.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
