כשמחממי הפוזיציות חוזרים להופיע - מותר לכם לצחוק
מי לא אהב את מופע החבובות? גם בשווקים הפיננסים אהבו את אחת הדמויות הליצניות מהמופע ההוא. פוזי הדב. קצת מגושם, מאוד ליצני, עם קול צפצפני, פוזי הבטיח שעות ושעות של צחקוקים מצד הקהל. כמה קל היה לאהוב את פוזי הדב. רק שבשוק ההון, פוזי הדב מצחיק בעיקר את הברנז'ה. הומור פנימי שכזה ליודע חוכמת הנסתר.
פוזי הדב, הוא בשפת העם "מי שמדבר מהפוזיציה". קשה שלא להזכר בו בימים האחרונים, יש הרבה חקיינים שלו שמתעוררים לחיים. לפתע הם מסבירים למה כדאי לצאת משוק המניות, לפתע ברור להם שהדולר עומד לנסוק לרקיע. רק שהם שכחו מהיכן הם מדברים, הישר מעומק ממלכתו של הדב - מהפוזיציה.
ביומיים האחרונים התחזק הדולר בשיעור נאה. חודשים הוא היה קבור בין חדרי העסקאות במטבעות ואין דורש. לעיתים נדמה היה שהוא מכין לנו "הפתעה", איזה פיחותון שייתן מעט חיל ורעדה בשווקים. אך שום דבר. ניץ' נאדה. והנה, סופסוף הוא מתחזק קצת, ואיזו חגיגה. פוזי הדב יצא לרחוב, ונתקל בעוד - אלפי דובים. והם כולם מצחקקים ומתנועעים.
הנבואה מגשימה את עצמה כשזה נוגע לשוק השקל/דולר ולשוק המניות. אבל לא לאורך זמן. מה שמעניין את האנשים עם האינטרסים בשוק המטבעות, שלרוב לא מסתירים זאת ממש, היא התנודתיות בשוק הזה. כשהכל רגוע ושקט - אין עסקאות. כשאין הרבה עסקאות, אין לחץ. כשאין לחץ, אין "טעויות" שכרוכות בהפסדים, אין צורך בעומס של גידורים, אין יוקר בחוזים עתידיים מיוחדים.
אז כשהדולר מרים קצת את הראש, אנחנו מקבלים מבול של כותרות שמטרתו העיקרית היא כזאת: להבהיל את הציבור שיקנה דולרים. בניגוד לבורסה, ששם הציבור לא לגמרי בפנים, בשוק המט"ח - אין חסמי כניסה. אפשר להשקיע דרך קרנות נאמנות ודרך חלפנים ברחוב. מאוד מהיר ומאוד נגיש.
כך שכשאתם רואים קורולציה מדהימה בין ההפחדות להתרוממות שער הדולר, והכותרות בעיתונים שמאיימות על "שוכרי הדירות", רוכשי הרכב, ושאר קישואים. כל זאת לאחר שהדולר עלה ב-1.1% תוך שבוע, אך עדיין הניב תשואה שלילית של 1.1%- ב-12 חודשים, הרגעו וצננו את מוחכם הקודח. ואם אתם רואים את פוזי בטלויזיה, לא יזיק קצת לצחוק בטיפה של ציניות, כמו צמד הזקנים ההם - מהחבובות. אחרי הכל, זאת היתה תוכנית טלויזיה מעולה.
מאת: חזי שטרנליכט.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
