כשמחממי הפוזיציות חוזרים להופיע - מותר לכם לצחוק
מי לא אהב את מופע החבובות? גם בשווקים הפיננסים אהבו את אחת הדמויות הליצניות מהמופע ההוא. פוזי הדב. קצת מגושם, מאוד ליצני, עם קול צפצפני, פוזי הבטיח שעות ושעות של צחקוקים מצד הקהל. כמה קל היה לאהוב את פוזי הדב. רק שבשוק ההון, פוזי הדב מצחיק בעיקר את הברנז'ה. הומור פנימי שכזה ליודע חוכמת הנסתר.
פוזי הדב, הוא בשפת העם "מי שמדבר מהפוזיציה". קשה שלא להזכר בו בימים האחרונים, יש הרבה חקיינים שלו שמתעוררים לחיים. לפתע הם מסבירים למה כדאי לצאת משוק המניות, לפתע ברור להם שהדולר עומד לנסוק לרקיע. רק שהם שכחו מהיכן הם מדברים, הישר מעומק ממלכתו של הדב - מהפוזיציה.
ביומיים האחרונים התחזק הדולר בשיעור נאה. חודשים הוא היה קבור בין חדרי העסקאות במטבעות ואין דורש. לעיתים נדמה היה שהוא מכין לנו "הפתעה", איזה פיחותון שייתן מעט חיל ורעדה בשווקים. אך שום דבר. ניץ' נאדה. והנה, סופסוף הוא מתחזק קצת, ואיזו חגיגה. פוזי הדב יצא לרחוב, ונתקל בעוד - אלפי דובים. והם כולם מצחקקים ומתנועעים.
הנבואה מגשימה את עצמה כשזה נוגע לשוק השקל/דולר ולשוק המניות. אבל לא לאורך זמן. מה שמעניין את האנשים עם האינטרסים בשוק המטבעות, שלרוב לא מסתירים זאת ממש, היא התנודתיות בשוק הזה. כשהכל רגוע ושקט - אין עסקאות. כשאין הרבה עסקאות, אין לחץ. כשאין לחץ, אין "טעויות" שכרוכות בהפסדים, אין צורך בעומס של גידורים, אין יוקר בחוזים עתידיים מיוחדים.
אז כשהדולר מרים קצת את הראש, אנחנו מקבלים מבול של כותרות שמטרתו העיקרית היא כזאת: להבהיל את הציבור שיקנה דולרים. בניגוד לבורסה, ששם הציבור לא לגמרי בפנים, בשוק המט"ח - אין חסמי כניסה. אפשר להשקיע דרך קרנות נאמנות ודרך חלפנים ברחוב. מאוד מהיר ומאוד נגיש.
כך שכשאתם רואים קורולציה מדהימה בין ההפחדות להתרוממות שער הדולר, והכותרות בעיתונים שמאיימות על "שוכרי הדירות", רוכשי הרכב, ושאר קישואים. כל זאת לאחר שהדולר עלה ב-1.1% תוך שבוע, אך עדיין הניב תשואה שלילית של 1.1%- ב-12 חודשים, הרגעו וצננו את מוחכם הקודח. ואם אתם רואים את פוזי בטלויזיה, לא יזיק קצת לצחוק בטיפה של ציניות, כמו צמד הזקנים ההם - מהחבובות. אחרי הכל, זאת היתה תוכנית טלויזיה מעולה.
מאת: חזי שטרנליכט.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
