רשות ני"ע: הסכם ניהול עם בעל שליטה כדיבידנד מפלה
רשות ניירות ערך הורתה לחברות הציבוריות להתייחס להסכמי ניהול בלתי מוגבלים בזמן עם בעל השליטה ככאלה הכוללים רכיב של דיבידנד מפלה המשולם בתשלומים לבעל השליטה לכל אורך הסכם הניהול.
המשמעות המעשית של החלטה זו היא שיתכן וחברה הקשורה בהסכם כזה עם בעל השליטה בה תידרש לרשום חלק מן הסכומים המשולמים לבעל השליטה במסגרת ההסכם כהתחייבות המקטינה את הונה העצמי במועד חתימת ההסכם.
את ההחלטה (SAB 7-4) פרסמה הרשות באתר האינטרנט שלה לפני מספר ימים. ההחלטה תחול מעתה והלאה ואינה חלה על הסכמים מסוג זה שנעשו עד מועד פרסומה.
בהחלטה, נמסר מהרשות לני"ע, ניתחו אנשי הסגל את הנושא לעומקו. בין היתר, נעשתה בהחלטה הבחנה בין מרכיב השכר לבין מרכיב הדיבידנד, שהסגל רואה בו דיבידנד מפלה. "הסכם ניהול עם בעל שליטה שהינו לתקופה לא קצובה כובל את החברה במחויבות לתשלום דמי ניהול שבמהותה הינה נצחית, אלא אם בעל השליטה יקבל החלטה חד צדדית לסיימו, שכן למרות שלשני הצדדים להסכם זכות להפסיקו, הרי שהחברה נשלטת על ידי בעל השליטה ולפיכך לא תקבל החלטה להפסיק את ההסכם בניגוד לדעתו", נאמר בהחלטה.
"סגל הרשות סבור כי הסכמים בלתי מוגבלים בזמן מסוג זה (מעבר לכך שאינם רצויים מבחינת טובת הציבור) מגלמים בתוכם מרכיב מהותי של דיבידנד מפלה לבעל השליטה. זאת מכיוון שהחברה כבולה בהתחייבות נצחית לתשלום סכומים, אשר אינם מתעדכנים ונבחנים מחדש מעת לעת, כפי שנהוג לעשות בהסכמי ניהול עם נושאי משרה שאינם בעלי שליטה. חוסר היכולת לבחון מחדש ולעדכן את הסכומים מעת לעת, כמו חוסר היכולת המעשית 'לפטר' את בעל השליטה, מייצגים את מרכיב הדיבידנד המפלה הגלום בהסכם הניהול".
לפיכך, החליט סגל הרשות להורות על מתן ביטוי חשבונאי נאות בדוחות הכספיים למהות הכלכלית של הסכמי ניהול עם בעלי שליטה. לשם כך, יש להבחין בין מרכיב הדיבידנד המפלה לבין מרכיב השכר. מרכיב הדיבידנד המפלה צריך לקבל ביטוי כפעולה של הכרזת דיבידנד לבעל השליטה המשולם בתשלומים לאורך תקופת הסכם הניהול. על כן, יש לחשב את הערך הנוכחי של סך תשלומי הדיבידנד העתידיים לבעל השליטה ולהציג במאזן את הסכום שהחברה התחייבה לשלם כהתחייבות אל מול הקטנה של ההון העצמי. במקרים בהם מרכיב הדיבידנד המפלה בהסכם הניהול הוא מהותי, אך אינו ניתן למדידה באופן מהימן, יש לשקול את הצגת מלוא תשלומי דמי הניהול על-פי ההסכם, בערכם הנוכחי, כדיבידנד שהוכרז לבעל השליטה. סגל הרשות סבור כי טענות חברה בדבר חוסר יכולת למדוד במהימנות את מרכיבי דמי הניהול, אינן יכולות לשמש נימוק לאי הכרה בהתחייבות לתשלום דיבידנד מפלה, וזאת אף אם משמעות הדבר הכרה בהתחייבות בגובה הערך הנוכחי של מלוא דמי הניהול (בגין מרכיב הדיבידנד המפלה ומרכיב השכר יחדיו)."
הנחיית הסגל מתייחסת גם להסכמי ניהול המוגבלים בזמן, וקובעת כי הסכמים אלה "צריכים להיבחן תחת אותם קריטריונים, תוך התחשבות, בין היתר, בתקופת ההסכם, אופן חידושו ועדכונו והיכולת לבטלו על-ידי הצדדים. כך למשל, ככל שתקופת ההסכם קצרה יותר, עדכונו או חידושו דורשים אישור אסיפה כללית (כאשר במניין הרוב ייכלל שליש מבין אלה שאין להם עניין אישי בהחלטה), ותנאיו (לרבות התמורה הניתנת על ידי בעל השליטה) דומים לתנאי הסכמים שנחתמו עם נושאי משרה שאינם בעלי שליטה, הרי שמרכיב הדיבידנד המפלה בהסכם (אם בכלל) פחות מהותי. לעומת זאת, ככל שתקופת ההסכם ארוכה יותר, יש בהסכם מנגנוני עדכון מסוימים שאינם דורשים אישור אסיפה כללית כאמור, ויש להסכם מאפיינים ייחודיים אל מול הסכמי ניהול למתן שירותים דומים עם צדדים שלישיים, הרי שסביר כי מרכיב הדיבידנד המפלה יותר מהותי, ויש להכיר בו (או במלוא תשלומי דמי הניהול אם אינו ניתן למדידה במהימנות), כאמור לעיל, במאזן".
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.