ערבות/חובת מלווה לפעול ראשית כנגד החייב העיקרי
עובדות וטענות: המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, פתח בהליך לאכיפת שעבודים על נכסיה של חברת דואק ק.א. גולן בע"מ (להלן: "החברה") בבית המשפט המחוזי. המבקש 1 (להלן: "המבקש") מחזיק ב-67 אחוזים מן המניות של החברה וערב לחובותיה כלפי הבנק. יתר המניות מוחזקות בידי שני שותפיו של המבקש. במסגרת כינוס הנכסים, נחתם בין הכונס לבין חברה נוספת שבשליטת המבקש (דואק נ.ח.א בע"מ), הסכם להפעלת רכוש החברה שבכינוס. המבקש ערב לחיובי חברה זו לטובת הבנק. לאחר שהופר הסכם ההפעלה, ניתן פסק דין לפיו חויבו חברת דואק נ.ח.א בע"מ והמבקש לשלם לקופת הכינוס סך של כ -543,000 ש"ח. במסגרת ההליכים לביצוע פסק הדין, נתקבלה בהוצאה לפועל בקשה למנות כונס נכסים על זכויותיו של המבקש בנכס מקרקעין בראשון לציון. בהליך אחר, החליט ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשת הבנק, למנות את בא-כוחו ככונס נכסים על זכויות במקרקעין של חברה אחרת השייכת למבקש. בנוסף, החל הבנק בהליכים למימוש משכנתה על בית מגוריהם של המבקש ורעייתו. בבקשה נשוא הדיון עותר המבקש לעיכוב כל ההליכים שמתנהלים נגדו בערכאות השונות עד למיצוי ההליכים נגד החברה. לשיטתו, נדרש הבנק לנסות ולהיפרע מהחייב העיקרי - החברה - עובר לפנייתו אל הערבים.
דיון משפטי:
כב' הש' א' גרוניס:
השאלה הראשונה שעולה היא, האם ככלל ניתן לבקש עיכוב הליכים גורף שלא בגדר הליכי פשיטת רגל (סעיפים 22 ו-190 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-198), הליכי פירוק (סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983) או הסדר נושים (סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999). מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, נראה כי לא ניתן להיעתר לבקשה כללית לעיכוב ההליכים שלא במסגרת אחת מהוראות החוק האמורות. השאלה השניה שעולה היא האם, כטענת המבקש, הבנק נדרש תחילה לפעול כנגד החברה, שהינה החייב העיקרי, טרם נקיטת הליכים נגדו. התשובה היא שלילית. לאור העובדה שהמבקש מחזיק 67 אחוזים ממניות החברה, נחשב הוא ל"בעל עניין" בחברה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968. לפיכך, הוא אינו נכלל בהגדרת "ערב יחיד" בהתאם לאמור בסעיף 19 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967. במצב דברים שכזה, אין הוא נהנה מן ההסדרים השונים שבחוק הערבות ביחס לערב יחיד. אמנם, בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק הערבות אין הבנק רשאי לדרוש את מילוי הערבות מן הערבים, בלא שדרש זאת תחילה מן החייב העיקרי. ברם, דרישה זו הינה מצומצמת ביותר. בכדי לקיים את הוראות הסעיף, די שתישלח התראה לחייב העיקרי זמן קצר בלבד לפני פנייה לערב ואין כל צורך בנקיטת הליכים משפטיים כנגד החייב העיקרי כתנאי מוקדם לדרישת החוב מן הערבים. בענייננו, לא רק שנעשתה פנייה קודמת לחברה, אלא אף הוגשה תביעה נגדה ונגד הערבים, אשר נסתיימה בפסק דין שהפך חלוט ורק משלא עמדה החברה בתשלום החוב הפסוק החל הבנק לנקוט הליכים כנגד הערבים. לאור האמור, אין בסעיף 8 לחוק הערבות כדי לסייע למבקשים.
הבקשה נדחית
המבקשים יישאו בהוצאות בסך 20,000 ש"ח
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
