ערבות/חובת מלווה לפעול ראשית כנגד החייב העיקרי
עובדות וטענות: המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, פתח בהליך לאכיפת שעבודים על נכסיה של חברת דואק ק.א. גולן בע"מ (להלן: "החברה") בבית המשפט המחוזי. המבקש 1 (להלן: "המבקש") מחזיק ב-67 אחוזים מן המניות של החברה וערב לחובותיה כלפי הבנק. יתר המניות מוחזקות בידי שני שותפיו של המבקש. במסגרת כינוס הנכסים, נחתם בין הכונס לבין חברה נוספת שבשליטת המבקש (דואק נ.ח.א בע"מ), הסכם להפעלת רכוש החברה שבכינוס. המבקש ערב לחיובי חברה זו לטובת הבנק. לאחר שהופר הסכם ההפעלה, ניתן פסק דין לפיו חויבו חברת דואק נ.ח.א בע"מ והמבקש לשלם לקופת הכינוס סך של כ -543,000 ש"ח. במסגרת ההליכים לביצוע פסק הדין, נתקבלה בהוצאה לפועל בקשה למנות כונס נכסים על זכויותיו של המבקש בנכס מקרקעין בראשון לציון. בהליך אחר, החליט ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשת הבנק, למנות את בא-כוחו ככונס נכסים על זכויות במקרקעין של חברה אחרת השייכת למבקש. בנוסף, החל הבנק בהליכים למימוש משכנתה על בית מגוריהם של המבקש ורעייתו. בבקשה נשוא הדיון עותר המבקש לעיכוב כל ההליכים שמתנהלים נגדו בערכאות השונות עד למיצוי ההליכים נגד החברה. לשיטתו, נדרש הבנק לנסות ולהיפרע מהחייב העיקרי - החברה - עובר לפנייתו אל הערבים.
דיון משפטי:
כב' הש' א' גרוניס:
השאלה הראשונה שעולה היא, האם ככלל ניתן לבקש עיכוב הליכים גורף שלא בגדר הליכי פשיטת רגל (סעיפים 22 ו-190 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-198), הליכי פירוק (סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983) או הסדר נושים (סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999). מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, נראה כי לא ניתן להיעתר לבקשה כללית לעיכוב ההליכים שלא במסגרת אחת מהוראות החוק האמורות. השאלה השניה שעולה היא האם, כטענת המבקש, הבנק נדרש תחילה לפעול כנגד החברה, שהינה החייב העיקרי, טרם נקיטת הליכים נגדו. התשובה היא שלילית. לאור העובדה שהמבקש מחזיק 67 אחוזים ממניות החברה, נחשב הוא ל"בעל עניין" בחברה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968. לפיכך, הוא אינו נכלל בהגדרת "ערב יחיד" בהתאם לאמור בסעיף 19 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967. במצב דברים שכזה, אין הוא נהנה מן ההסדרים השונים שבחוק הערבות ביחס לערב יחיד. אמנם, בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק הערבות אין הבנק רשאי לדרוש את מילוי הערבות מן הערבים, בלא שדרש זאת תחילה מן החייב העיקרי. ברם, דרישה זו הינה מצומצמת ביותר. בכדי לקיים את הוראות הסעיף, די שתישלח התראה לחייב העיקרי זמן קצר בלבד לפני פנייה לערב ואין כל צורך בנקיטת הליכים משפטיים כנגד החייב העיקרי כתנאי מוקדם לדרישת החוב מן הערבים. בענייננו, לא רק שנעשתה פנייה קודמת לחברה, אלא אף הוגשה תביעה נגדה ונגד הערבים, אשר נסתיימה בפסק דין שהפך חלוט ורק משלא עמדה החברה בתשלום החוב הפסוק החל הבנק לנקוט הליכים כנגד הערבים. לאור האמור, אין בסעיף 8 לחוק הערבות כדי לסייע למבקשים.
הבקשה נדחית
המבקשים יישאו בהוצאות בסך 20,000 ש"ח

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.