ת"א חתמה כמעט לל"ש: אורכית המריאה ב-9.2%

בעקבות הזמנה מ-KDDI היפנית. עוד במרכז: אפריקה ישראל צנחה ב-3%, לאחר שלבייב ולאומי מכרו מניות, לאומי איבדה 1.4%, בזק צנחה ב-2% וכי"ל קפצה ב-1.3%
שרון שפורר |

הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר הרביעי בשבוע והראשון בחודש יוני כמעט ללא שינוי. מה שחיזק את הסנטימנט השלילי באחד העם הם דבריו של הרמטכ"ל היוצא, משה בוגי יעלון כשהוא בונה תסריט פסימי ליום שאחרי ההתנתקות.

מדד ת"א 25 חתם בירידה קלה בת 0.08% לרמה של 679.46 נקודות. מדד ת"א 100 נותר כמעט ללא שינוי, תוך ירידה מזערית בת 0.03% לרמה של 699.09 נקודות. מדד התל טק 15 חתם בתוספת מזערית של 0.04% לרמה של 417.9 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו בכ-630 מיליון שקל.

את מחזור המסחר הגבוה ביותר באחד העם של 85 מיליון שקל ריכזה היום מניית אפריקה ישראל, שנחתה ב-3%. היה זה שבוע עמוס לחברה. היום הודיעה, כי השלימה מכירת שני בנייני משרדים במוסקבה תמורת 54 מיליון דולר. אתמול הודיעה, כי טרם הכירה בכ-800 מיליון שקל רווח ממכירת דירות בארה"ב ואם לא די בשתי ידיעות אלו, הרי שדיווחה השבוע על תוצאות שיא ברבעון הראשון של 2005 עם רווח נקי של 133 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 60 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. את ההסבר לירידות במניה מספקים היום בעלי השליטה בחברה, לבייב ובנק לאומי, שמכרו מניות בהיקף של כ-80 מיליון שקל.

מיד אחרי אפריקה ישראל ניצבה לה טבע בגאון. המניה ריכזה מחזור של 59 מיליון שקל וחתמה בעליה של 0.34%. בקרב ארבע הדואליות הנותרות של מדד המעו"ף נרשמה מגמה מעורבת: אלווריון החליקה ב-0.7%, פרטנר קפצה ב-2%, אלביט מערכות החליקה ב-0.74% וגיוון הוסיפה 0.36%.

ובבנקים. מניות חמשת המופלאים חתמו במגמה מעורבת. מניות בנק הפועלים נסוגו ב-0.2%, תוך מחזור של 31 מיליון שקל - החמישי בהיקפו באחד העם, לאחר שהודיע הבוקר, כי השלים את רכישת מלוא הבעלות על Bank of New York-Inter maritime Bank, Geneva, בנק שוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית.

מניות לאומי נפלו ב-1.4%, תוך מחזור של 42 מיליון שקל - השלישי בהיקפו באחד העם, מניות מזרחי חתמו בירידה של 0.2%, דיסקונט נסוגה ב-0.3% והבינ"ל חתם בתוספת קלילה של 0.06%.

פרשת הסוס הטרויאני מסרבת לסור בכותרות. הבוקר פרסם מעריב, כי קבוצת אייפקס סבן, בעליה החדשים של קבוצת בזק, צפויה לדרוש מהמדינה פיצוי ופטור מאחריות למעשי החברה בתקופה שלפני הרכישה, או לחלופין, הפחתת מחיר הרכישה שישקף את הנזקים העתידיים שעלולים להיווצר לחברה בתביעות משפטיות נגדה. בידיעות אחרונות פרסם כי הסכם המכירה עליו חתמו הצדדים, לא מגן על קבוצת אייפקס סבן מפני תביעות שכאלו, למרות שהמדינה ידעה על חקירת המשטרה לפני ביצוע העסקה. מניות בזק נחתו היום ב-1.96%, תוך מחזור של כ-19 מיליון שקל.

נייס נפלה היום ב-1.1%. החברה מעלה ב-1.5-2 מיליון דולר את תחזית ההכנסות לרבעון 2. זאת, לאחר שהשלימה מוקדם מהצפוי את רכישת חטיבת CRS ב-38.5 מיליון דולר. התחזית השנתית של נייס: הכנסות של 295-300 מיליון דולר. המנכ"ל, שני אמר היום, כי "רכישת CRS של Dictaphone מאיצה באופן משמעותי את צמיחת החברה".

אורכית היתה היום הכוכבת הבלתי מעורערת של הבורסה לני"ע בתל אביב או אולי נכון יותר לומר לקראת סיום המסחר. החברה הודיעה, כי מוצר הCM-100 Packet ADM של חברת הבת, קוריג'נט ישולב בפרויקט הקמת מטרו ביפן של חברת KDDI, היא חברת הסלולאר השלישית בגודלה ביפן והמניה הגיבה בנסיקה של 9.21%, תוך מחזור של 10.7 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 2.6 מיליון שקל בלבד.

14 מניות הצליחו לחתום היום במחזור של למעלה מ-10 מיליון שקל. מעבר לאלו שציינו, זכו להכלל ברשימה המכודבת: מגדל ביטוח שהשילה 0.22%, תוך מחזור של כ-10 מיליון שקל, כי"ל, שקפצה ב-1.3%, תוך מחזור של 35 מיליון שקל, מכתשים אגן עם עליה של 0.94% ומחזור של 27.7 מיליון שק, כור עם נפילה של 2.54% ומחזור של כ-17 מיליון שקל.

וגם: הראל השקעות שחתמה בעליה של 0.64%, תוך מחזור של 16 מיליון שקל - למעלה מפי 2 מהמחזור בו היא מורגלת, החברה לישראל, שקפצה ב-1.74%, תוך מחזור של למעלה מ-16 מיליון שקל ואי.די.בי פיתוח עם עליה של 1% ומחזור של כ-11 מיליון שקל.,

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).