עליה של 7% ברווח הנקי של אדנים ברבעון ל-3 מ' ש'
בנק אדנים של המזרחי משלים את רשימת מפרסמי הדוחות הכספיים לרבעון הראשון מבין הבנקים הקטנים והבינוניים למשכנתאות ומציג רווח שעלה ברבעון הראשון של השנה ב-7% ל-3.1 מיליון שקל, לעומת 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, רשם הבנק זינוק חד של 62% בהיקפי האשראי שהעמיד, לעומת הרבעון הראשון ב-2004, כאשר סך האשראי לציבור הסתכם ב-268 מיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 165 מיליון שקל אשתקד.
רווחי הבנק מפעילות מימון הסתכמו בכ-9.5 מיליון ₪ לעומת 8.7 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד ומהווים גידול של 9%.
ההפרשה לחובות מסופקים ברבעון הראשון הסתכמה ב-1.3 מיליון ₪ לעומת 1.4 מיליון ברבעון המקביל ? קיטון של 7%.
התשואה על ההון עלתה במקביל והיא עומדת על 8% לעומת 7.4% לשנת 2004.
יו"ר דירקטוריון הבנק, חנוך רוזנבלום מסר כי הבנק זוכה לבסיס הון רחב ולזמינות נוחה יותר של מקורות כספיים למתן הלוואות, המעניקים לו גב חזק יותר מבעבר: "בנק אדנים למשכנתאות קוצר היום את פירות העיסקה, בה רכש בנק המזרחי בסוף שנת 2004 את אחזקות חברת משה"ב באדנים והפך לבעלים של כ97% ממניותיו. שוק המשכנתאות התחרותי כיום, מחייב את הבנקים והגופים הפיננסיים האחרים המשווקים הלוואות משכנתא לגייס מקורות כספיים זולים ומגוונים לתקופות שונות ואף למספר אפיקי הצמדה. הגב החזק של בנק האם ? המזרחי - מסייע לאדנים בדיוק בנושאים אלו והוא בין יתר הגורמים אשר תרם רבות לגידול הניכר בפעילות הבנק".
לדברי רוזנבלום, הריבית הנמוכה על המשכנתאות שאפיינה את הרבעון הראשון ויצרה סביבה נוחה למבקשי הלוואות המשכנתא, עודדה בעיקר ממחזרי הלוואות וותיקות ופחות את רוכשי הדירות המבקשים משכנתא חדשה. לדבריו, על פי נתוחי שוק המתפרסמים מעת לעת נראה כי היקף המיחזורים מהווה כ ? 40% מנפח האשראי המתבצע במשק.
"השפעות הריבית הנמוכה יבואו לידי ביטוי ככל הנראה גם בתוצאות הרבעון השני של השנה בכל הקשור לגידול היקפי הפעילות בבנקים למשכנתאות. שאיפתנו היא כי ריבית אטרקטיבית זו, תיתן זריקת עידוד גם לענף הבניה המדשדש ותסייע לחברות הבניה ולקבלנים בכל הקשור לשווק הדירות החדשות".
עם זאת, הדגיש רוזנבלום, כי באדנים שיעור המיחזורים נמוך משמעותית עובדה המצביעה על גידול ממשי בהיקף מתן אשראי לנוטלי המשכנתאות החדשים. רוזנבלום הוסיף, כי הפעילות של קבוצת בנק המזרחי בשוק המשכנתאות עניפה מאד ובנק אדנים משתלב בפעילות זו, תוך התמקדות בפלחי שוק מיוחדים דוגמת המגזר החרדי ? דתי. במקביל, מפתח בנק אדנים את מחלקת הלווי הפיננסי שלו ומתמחה בין היתר בלווי חברות בניה בפרוייקטים בהיקף בינוני וקטן וקבוצות בניה המתארגנות לבניה משותפת.
לאחרונה אף דיווח הבנק על עלייה של 200% במתן האשראי לחברות בנייה ולפרטיים בהיקפים של כ-300 מיליון ש"ח.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
