עליה של 7% ברווח הנקי של אדנים ברבעון ל-3 מ' ש'
בנק אדנים של המזרחי משלים את רשימת מפרסמי הדוחות הכספיים לרבעון הראשון מבין הבנקים הקטנים והבינוניים למשכנתאות ומציג רווח שעלה ברבעון הראשון של השנה ב-7% ל-3.1 מיליון שקל, לעומת 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, רשם הבנק זינוק חד של 62% בהיקפי האשראי שהעמיד, לעומת הרבעון הראשון ב-2004, כאשר סך האשראי לציבור הסתכם ב-268 מיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 165 מיליון שקל אשתקד.
רווחי הבנק מפעילות מימון הסתכמו בכ-9.5 מיליון ₪ לעומת 8.7 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד ומהווים גידול של 9%.
ההפרשה לחובות מסופקים ברבעון הראשון הסתכמה ב-1.3 מיליון ₪ לעומת 1.4 מיליון ברבעון המקביל ? קיטון של 7%.
התשואה על ההון עלתה במקביל והיא עומדת על 8% לעומת 7.4% לשנת 2004.
יו"ר דירקטוריון הבנק, חנוך רוזנבלום מסר כי הבנק זוכה לבסיס הון רחב ולזמינות נוחה יותר של מקורות כספיים למתן הלוואות, המעניקים לו גב חזק יותר מבעבר: "בנק אדנים למשכנתאות קוצר היום את פירות העיסקה, בה רכש בנק המזרחי בסוף שנת 2004 את אחזקות חברת משה"ב באדנים והפך לבעלים של כ97% ממניותיו. שוק המשכנתאות התחרותי כיום, מחייב את הבנקים והגופים הפיננסיים האחרים המשווקים הלוואות משכנתא לגייס מקורות כספיים זולים ומגוונים לתקופות שונות ואף למספר אפיקי הצמדה. הגב החזק של בנק האם ? המזרחי - מסייע לאדנים בדיוק בנושאים אלו והוא בין יתר הגורמים אשר תרם רבות לגידול הניכר בפעילות הבנק".
לדברי רוזנבלום, הריבית הנמוכה על המשכנתאות שאפיינה את הרבעון הראשון ויצרה סביבה נוחה למבקשי הלוואות המשכנתא, עודדה בעיקר ממחזרי הלוואות וותיקות ופחות את רוכשי הדירות המבקשים משכנתא חדשה. לדבריו, על פי נתוחי שוק המתפרסמים מעת לעת נראה כי היקף המיחזורים מהווה כ ? 40% מנפח האשראי המתבצע במשק.
"השפעות הריבית הנמוכה יבואו לידי ביטוי ככל הנראה גם בתוצאות הרבעון השני של השנה בכל הקשור לגידול היקפי הפעילות בבנקים למשכנתאות. שאיפתנו היא כי ריבית אטרקטיבית זו, תיתן זריקת עידוד גם לענף הבניה המדשדש ותסייע לחברות הבניה ולקבלנים בכל הקשור לשווק הדירות החדשות".
עם זאת, הדגיש רוזנבלום, כי באדנים שיעור המיחזורים נמוך משמעותית עובדה המצביעה על גידול ממשי בהיקף מתן אשראי לנוטלי המשכנתאות החדשים. רוזנבלום הוסיף, כי הפעילות של קבוצת בנק המזרחי בשוק המשכנתאות עניפה מאד ובנק אדנים משתלב בפעילות זו, תוך התמקדות בפלחי שוק מיוחדים דוגמת המגזר החרדי ? דתי. במקביל, מפתח בנק אדנים את מחלקת הלווי הפיננסי שלו ומתמחה בין היתר בלווי חברות בניה בפרוייקטים בהיקף בינוני וקטן וקבוצות בניה המתארגנות לבניה משותפת.
לאחרונה אף דיווח הבנק על עלייה של 200% במתן האשראי לחברות בנייה ולפרטיים בהיקפים של כ-300 מיליון ש"ח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
