היבטי מע"מ במתן שירותים לתושב אילת
הכותבים עונים לשאלה האם שירות לתושב אילת על ידי עוסק שאינו תושב אילת חייב במע"מ.
שאלה
עוסק, תושב תל-אביב, מספק שירותי תיווך לעוסק תושב אילת בגין נכס באילת. האם השירות חייב במע"מ בשיעור מלא או בשיעור אפס?
תשובה
במסגרת חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985 (להלן: "החוק" או "אזור סחר חופשי באילת"), הוענקו הקלות במס ערך מוסף (כמו גם הטבות אחרות) לעיר אילת ותושביה. תכלית ההטבות הינה להביא לשיפור בענף התיירות הבינלאומי ותיירות הפנים, שיושג, בין השאר, הודות למשיכת תיירים בעקבות מתן אפשרות לרכוש בעיר אילת שירותים וטובין בפטור ממיסים עקיפים.
במסגרת סעיף 5 לחוק, הוחל מס ערך מוסף (להלן: "מס") בשיעור אפס או ניתן פטור ממס על עסקאות מסוימות בעיר אילת. ברם, סעיף 5 לחוק אינו מעניק הקלה במס על מתן שירותים לתושב אילת על ידי עוסק שאינו תושב אילת (אף אם השירותים ניתנים באילת). שהרי, מתן הטבות מס לעסקאות כאמור, ככלל, אינו תואם את תכלית החוק.
יחד עם זאת, במסגרת תקנה 20א' לתקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985 (להלן: "התקנות"), נקבע כי יחול מס בשיעור אפס על שירותים מסוימים הניתנים לתושב אילת על ידי מי שאינו תושב אילת, כדלהלן:
(1) הובלת טובין לאילת;
(2) שירות שהוא התקנה, הפעלה, תחזוקה או הבטחת תקינותם של טובין אלה:
(א) מעליות;
(ב) מערכות מיזוג אויר;
(ג) מקרר תעשייתי;
(ד) מכונה אוטומטית לעיבוד נתונים;
(ה) רכב.
(3) שירותי טכנאות שיניים;
(4) שירותי ניהול לבתי מלון שאישר המנהל;
(5) רכישת שירותי מלון;
(6) שירותי אדריכלות לבתי מלון.
החלת מס בשיעור אפס על שירותים כאמור מותנית בכך שמקבל השירות הינו עוסק תושב אילת והשירות ניתן לצורך עסקו. בנוסף, יש למלא את התנאים הטכניים המפורטים בתקנה. לעניין שירותי ניהול לבתי מלון שאושרו על ידי מנהל מע"מ, ראה גם חוזר 4/99 לנוהלי מע"מ ומידע על אזור סחר חופשי באילת באתר האינטרנט של רשות המסים.
בהערת אגב, נציין כי במסגרת הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004, הוצע לבטל את ההטבות במס ערך מוסף הקבועים לעיר אילת. במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק היא הובהר, כדלהלן: "במסגרת המגמה לצמצום פטורים, מוצע לתקן את חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985, ולבטל את הפטורים וההטבות במס ערך מוסף הקבועים בו לענין העיר אילת, שכן אין מקום להפלות לטובה את העיר אילת לעומת ערים אחרות, שהמצב בהן מבחינה כלכלית-עסקית ומבחינה תיירותית פחות קשה מהמצב בעיר אילת". למיטב ידיעתנו, ההצעה הנ"ל הוסרה.
במקרה הנדון השירות ניתן על ידי מי שאינו תושב אילת והוא אינו כלול ברשימת השירותים שבתקנה 20א' לתקנות. כפועל יוצא, שירותי התיווך חייבים במס מלא.
- 1.מישהו 25/01/2023 22:14הגב לתגובה זולמיטב הבנתי חוק מע"מ פוטר שרותים עבור מכירת נכס באילת
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
