היבטי מע"מ במתן שירותים לתושב אילת
הכותבים עונים לשאלה האם שירות לתושב אילת על ידי עוסק שאינו תושב אילת חייב במע"מ.
שאלה
עוסק, תושב תל-אביב, מספק שירותי תיווך לעוסק תושב אילת בגין נכס באילת. האם השירות חייב במע"מ בשיעור מלא או בשיעור אפס?
תשובה
במסגרת חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985 (להלן: "החוק" או "אזור סחר חופשי באילת"), הוענקו הקלות במס ערך מוסף (כמו גם הטבות אחרות) לעיר אילת ותושביה. תכלית ההטבות הינה להביא לשיפור בענף התיירות הבינלאומי ותיירות הפנים, שיושג, בין השאר, הודות למשיכת תיירים בעקבות מתן אפשרות לרכוש בעיר אילת שירותים וטובין בפטור ממיסים עקיפים.
במסגרת סעיף 5 לחוק, הוחל מס ערך מוסף (להלן: "מס") בשיעור אפס או ניתן פטור ממס על עסקאות מסוימות בעיר אילת. ברם, סעיף 5 לחוק אינו מעניק הקלה במס על מתן שירותים לתושב אילת על ידי עוסק שאינו תושב אילת (אף אם השירותים ניתנים באילת). שהרי, מתן הטבות מס לעסקאות כאמור, ככלל, אינו תואם את תכלית החוק.
יחד עם זאת, במסגרת תקנה 20א' לתקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985 (להלן: "התקנות"), נקבע כי יחול מס בשיעור אפס על שירותים מסוימים הניתנים לתושב אילת על ידי מי שאינו תושב אילת, כדלהלן:
(1) הובלת טובין לאילת;
(2) שירות שהוא התקנה, הפעלה, תחזוקה או הבטחת תקינותם של טובין אלה:
(א) מעליות;
(ב) מערכות מיזוג אויר;
(ג) מקרר תעשייתי;
(ד) מכונה אוטומטית לעיבוד נתונים;
(ה) רכב.
(3) שירותי טכנאות שיניים;
(4) שירותי ניהול לבתי מלון שאישר המנהל;
(5) רכישת שירותי מלון;
(6) שירותי אדריכלות לבתי מלון.
החלת מס בשיעור אפס על שירותים כאמור מותנית בכך שמקבל השירות הינו עוסק תושב אילת והשירות ניתן לצורך עסקו. בנוסף, יש למלא את התנאים הטכניים המפורטים בתקנה. לעניין שירותי ניהול לבתי מלון שאושרו על ידי מנהל מע"מ, ראה גם חוזר 4/99 לנוהלי מע"מ ומידע על אזור סחר חופשי באילת באתר האינטרנט של רשות המסים.
בהערת אגב, נציין כי במסגרת הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004, הוצע לבטל את ההטבות במס ערך מוסף הקבועים לעיר אילת. במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק היא הובהר, כדלהלן: "במסגרת המגמה לצמצום פטורים, מוצע לתקן את חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985, ולבטל את הפטורים וההטבות במס ערך מוסף הקבועים בו לענין העיר אילת, שכן אין מקום להפלות לטובה את העיר אילת לעומת ערים אחרות, שהמצב בהן מבחינה כלכלית-עסקית ומבחינה תיירותית פחות קשה מהמצב בעיר אילת". למיטב ידיעתנו, ההצעה הנ"ל הוסרה.
במקרה הנדון השירות ניתן על ידי מי שאינו תושב אילת והוא אינו כלול ברשימת השירותים שבתקנה 20א' לתקנות. כפועל יוצא, שירותי התיווך חייבים במס מלא.
- 1.מישהו 25/01/2023 22:14הגב לתגובה זולמיטב הבנתי חוק מע"מ פוטר שרותים עבור מכירת נכס באילת
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
