זכות העיון בחומר המצוי בידי מנהל מע"מ
בג"ץ 9033/04 תמר ליכט נ. מנהל מס ערך מוסף אשדוד ואח'
העותרת מבקשת כי בית המשפט יורה למשיב 1 (להלן - המשיב), להמציא לידיה את השומות לפי מיטב השפיטה שהוצאו על ידו לחברת לב היהלום שבניקיון בע"מ (להלן - החברה). לחלופין מבקשת העותרת כי יועמד לעיונה כל החומר המצוי ברשות המשיב, הנוגע לחברה.
העותרת והמשיב 2 הם בעלי המניות בחברה, המחזיקים כל אחד בחמישים אחוזים ממניותיה המוקצות של החברה.
העותרת טוענת כי המשיב 2 הפך עצמו למנהל החברה ולמורשה החתימה היחיד בחברה, באמצעות זיוף פרוטוקול וכך, בין היתר, שלח ידו בכספי החברה.
לטענתה, אביה, ששימש כמיופה כוחה בעניני החברה, גילה מעשים פליליים שביצע המשיב 2 ועל כן פנה למשיב.
בעקבות חקירה שערך המשיב נמסר לעותרת כי הוצאו לחברה שומות לפי מיטב השפיטה.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק
כמתחייב מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, החברה היא הנישומה והמידע המצוי בידי המשיב בענינה נוגע אליה בלבד. העותרת איננה עומדת בנעלי החברה, למרות היותה בעלת מניות בה, והיא אף איננה אורגן של החברה הנישומה.
באמור לעיל אין כדי למנוע מהעותרת לפנות בענין זה לשר האוצר. סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975, מורה כי אדם לא יגלה ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע החוק האמור אלא אם, בין היתר, שר האוצר התיר לגלותה.
אולם, העותרת לא פנתה בבקשתה לקבלת השומות וחומר החקירה לשר האוצר שהוא הרשות המוסמכת לענין זה כקבוע בחוק. העותרת פנתה לבית המשפט בטרם מיצתה את ההליך שהותווה בחוק.
העתירה נדחתה על הסף.
ניתן ביום: 1.3.2005 בפני: כבוד השופטת ד. ביניש, כבוד השופטת מ. נאור, כבוד השופט י. עדיאל.
ב"כ העותרת: עו"ד א. לקפיש; ב"כ המשיב: עו"ד י. גנסין.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
