זכות העיון בחומר המצוי בידי מנהל מע"מ

בג"ץ 9033/04 תמר ליכט נ. מנהל מס ערך מוסף אשדוד ואח'

העותרת מבקשת כי בית המשפט יורה למשיב 1 (להלן - המשיב), להמציא לידיה את השומות לפי מיטב השפיטה שהוצאו על ידו לחברת לב היהלום שבניקיון בע"מ (להלן - החברה). לחלופין מבקשת העותרת כי יועמד לעיונה כל החומר המצוי ברשות המשיב, הנוגע לחברה.

העותרת והמשיב 2 הם בעלי המניות בחברה, המחזיקים כל אחד בחמישים אחוזים ממניותיה המוקצות של החברה.

העותרת טוענת כי המשיב 2 הפך עצמו למנהל החברה ולמורשה החתימה היחיד בחברה, באמצעות זיוף פרוטוקול וכך, בין היתר, שלח ידו בכספי החברה.

לטענתה, אביה, ששימש כמיופה כוחה בעניני החברה, גילה מעשים פליליים שביצע המשיב 2 ועל כן פנה למשיב.

בעקבות חקירה שערך המשיב נמסר לעותרת כי הוצאו לחברה שומות לפי מיטב השפיטה.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק

כמתחייב מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, החברה היא הנישומה והמידע המצוי בידי המשיב בענינה נוגע אליה בלבד. העותרת איננה עומדת בנעלי החברה, למרות היותה בעלת מניות בה, והיא אף איננה אורגן של החברה הנישומה.

באמור לעיל אין כדי למנוע מהעותרת לפנות בענין זה לשר האוצר. סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975, מורה כי אדם לא יגלה ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע החוק האמור אלא אם, בין היתר, שר האוצר התיר לגלותה.

אולם, העותרת לא פנתה בבקשתה לקבלת השומות וחומר החקירה לשר האוצר שהוא הרשות המוסמכת לענין זה כקבוע בחוק. העותרת פנתה לבית המשפט בטרם מיצתה את ההליך שהותווה בחוק.

העתירה נדחתה על הסף.

ניתן ביום: 1.3.2005 בפני: כבוד השופטת ד. ביניש, כבוד השופטת מ. נאור, כבוד השופט י. עדיאל.

ב"כ העותרת: עו"ד א. לקפיש; ב"כ המשיב: עו"ד י. גנסין.