בעל עניין חדש לספאנטק: בנק לאומי לישראל

לאחר שרכש 77,592 מניות במחיר של 4.472 ש' למניה ובהיקף כולל של כ-347 אלף שקל. בעקבות הפעולה, מחזיק כעת לאומי בכ-3.336 מ' ממניות החברה - שיעור של כ-5.23%
שרון שפורר |

קופות הגמל וקרנות הנאמנות של בנק לאומי רכשו לפני כשבועיים (ב-7 במארס) 77,592 מניות של חברת ספאנטק תעשיות במחיר של 4.472 שקל למניה ובהיקף כולל של כ-347 אלף שקל. במהלך זה, הפך הבנק לבעל עניין בחברה.

בעקבות הפעולה, מחזיק כעת לאומי בכ-3.335 מיליון מניות - שיעור של כ-5.23% מהון המניות ומזכויות ההצבעה בחברה ולאחר דילול מלא - שיעור של 4.16%. קרנות הנאמנות של הבנק מחזיקות בכ-3.3 מיליון מניות וקופות הגמל בכ-35 אלף מניות נוספות.

חברת ספאנטק, אשר בעלת השליטה בה היא נירקו אחזקות (קרוב ל-80%) עוסקת מאז הקמתה בפיתוח, ייצור ובשיווק בדים לא ארוגים בטכנולוגיית ה-SPUNLACE (סירקולציית מים בלחץ גבוה) - המשמשים חומר גלם.

עיקר פעילות החברה (למעלה מ-90%) מתמקד לשימושים בתעשיות המגבונים הלחים לשימוש היגייני, קוסמטי ולנקיון הבית. השאר הינו חומר גולם למוצרים רפואיים, מוצרים טכניים וחומרי גלם נוספים המשמשים ביצור מוצרים היגייניים כגון חיתולים, תחבושות היגייניות וטמפונים ולתעשיית הרכב, תעשיית העור הסינטטי, ריהוט ועוד. לחברה נוכחות בשוק הבדים הלא ארוגים באירופה, בארה"ב ובישראל.

נזכיר, כי ברבעון השלישי של 2004, דיווחה ספאנטק על תוצאות מרשימות ביותר. הרווח הנקי של החברה קפץ פי 2.6 ל-7.4 מיליון שקל, למרות שהשביתה בנמלים הגדילה את המלאים המוגמרים במחסני החברה, דבר שהשפיע על התוצאות. ההכנסות של ספאנטק עלו באותו הרבעון ב-4.4% והסתכמו ב-54.2 מיליון שקל, ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמו עליות ביחס לחודש אוקטובר. מספר תובעי האבטלה עלה מכ-116.1 אלף לכ-118 אלף, ומשקף את מגמת העלייה המתונה שנרשמה מאז ראשית 2025. לעומת זאת, מספר תובעי הבטחת ההכנסה עלה גם הוא במקצת, והוא משקף את מגמת התנודתיות שנרשמה מאז סיום המלחמה עם איראן, כאשר עד יוני 2025 נרשמה ירידה די עקבית במספר תובעי הבטחת ההכנסה, אך לאחר המבצע נרשמת תנודתיות מסוימת, אך עדיין, מספר תובעי הבטחת הכנסה, כ-36 אלף איש, נותר נמוך בהשוואה לעשורים האחרונים.

מבחינת גילאים, הצעירים עד גיל 34 מהווים כעת 27.3% מדורשי העבודה (ירידה של 0.7 נקודות אחוז), קבוצת הגיל הבינוני 35-54 מייצגת 42.5% (ירידה של 0.2 נקודות), ואילו המבוגרים מעל גיל 55 טיפסו ל-30.2% - עלייה של 0.9 נקודות אחוז. בשירות התעסוקה מדגישים כי למרות התנודות, התפלגות הגילים שבה בהדרגה למתכונת הרגילה שאפיינה את שוק העבודה טרם המלחמה. הדוגמה הבולטת: בנובמבר 2023, ממש בפתיחת המערכה, הצעירים היוו 37.6% מדורשי העבודה. היום, המספר כמעט זהה לנובמבר 2022 - פער של 0.4 נקודות אחוז בלבד (27.7% אז לעומת 27.3% כיום).

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

השוואה לשנים קודמות

מבין 161.1 אלף דורשי העבודה כ-129.3 אלף היו רשומים גם בחודש אוקטובר 2025 כאשר במהלך החודש נוספו 32.3 אלף הם נרשמים חדשים, כאשר לפי לשכת התעסוקה מדובר בנתון דומה לחודשי נובמבר בזמני שגרה בשנים האחרונות, בלי נובמבר 2020 שהושפע ממגיפת הקורונה ומנובמבר 2023 שהושפע מפרוץ המלחמה.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.