פולאר השקעות גייסה 100 מ' ש' - פי 2 מהמתוכנן
חברת פולאר השקעות, מקבוצת שרם פודים קלנר, השלימה היום (שני) גיוס של 100 מיליון שקל בהנפקה פרטית למשקיעים מוסדיים. תוכנית הגיוס המקורית היתה בהיקף של 50 מיליון שקל וסכום הגיוס הוכפל לנוכח הביקושים. את ההנפקה הובילה חברת לידר ושות'.
ההנפקה כללה 100 מיליון אגרות חוב צמודות מדד נושאות ריבית של 5.5% לתשלום קרן חד-פעמי בתום 5 שנים וריבית פעמיים בשנה. האג"ח הונפקו ביחד עם 700 אלף אופציות עם מחיר מימוש של 85 שקל לאופציה. לאופציות ניתנה התחייבות רכישה של לידר החזקות, חברת האם של פולאר השקעות במחיר של 7.5 שקל לאופציה (כמחצית ממחיר ה-B&S). בהנפקה הפרטית של פולאר השקעות השתתפו כ-20 משקיעים מוסדיים. רק כ-11% מהאופציות נמכרו ללידר במחיר המובטח.
פולאר השקעות, המנוהלת על ידי אביגדור קלנר, אימצה בשנתיים האחרונות אסטרטגיה עיסקית, שכללה, לדבריה, שינוי משמעותי בתיק ההשקעות של החברה, תוך מכירת החזקות שלא נכללו במיקוד העיסקי והשקעות בחברות חדשות בעלות פוטנציאל צמיחה ורווחי הון בעתיד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
