בגיר מנהלת מו"מ לגיוס של 6 מיליון ד'
חברת בגיר, מקבוצת פולגת, הודיעה כי היא מנהלת מו"מ עם משקיעים מוסדיים ופרטיים לגיוס של 6 מיליון דולר. שוויה של בגיר לצורך הגיוס נקבע ל-38 מיליון דולר לפני הגיוס (כ-44 מיליון דולר לאחר השלמתו). במסגרת הגיוס המתוכנן, ירכשו המשקיעים המוסדיים מניות וכתבי אופציה של בגיר, שיהיו ניתנים למימוש למניות החברה תוך 3 שנים ממועד הקצאתם.
הגיוס מהווה שלב נוסף בהיערכותה של בגיר להנפקתה הציבורית בבורסת תל-אביב, המתוכננת להתבצע במהלך חודש אפריל הקרוב על בסיס דו"חותיה הכספיים של החברה לסיכום שנת 2004. בגיר דיווחה לאחרונה, כי בכוונתה לגייס בהנפקתה בבורסה סכום שנאמד בכ-100 מיליון שקל בהנפקת מניות, אג"חים להמרה וכתבי אופציה.
מנכ"ל פולגת ובגיר, עופר גלבוע, אמר היום: "הגיוס שאנו שוקדים עליו בימים אלה ממשקיעים מוסדיים הוא שלב נוסף בתכנית האסטרטגית של קבוצת סילברבוים ושלי, מאז רכשנו את השליטה בחברת פולגת. יש לנו תכנית רב-שלבית, במסגרתה גם מכרנו את האחזקה בחברת גוני פולגת הטורקית, והמטרה העומדת לנגד עינינו היא הפיכתה של בגיר לחברה במעמד של מובילה עולמית בתחום האופנה המחוייטת".
גלבוע הוסיף, "מטרה זו תושג על ידי ביצוע רכישות אסטרטגיות של חברות, ניצול היתרון הטכנולוגי של החברה, וכניסה לשווקי יעד חדשים. במקביל, אנו דואגים לעבות את הונה העצמי של החברה, הן באמצעות הגיוס מהמשקיעים המוסדיים והן על ידי ההנפקה הציבורית המתוכננת, שגם היא מהווה נדבך נוסף בתכנית שלנו".
האחזקה של פולגת בבגיר רשומה בשווי אפסי, וכתוצאה מכך צפויה פולגת לרשום רווח הון של כמה מיליוני דולרים עם השלמת הגיוס הנוכחי על ידי בגיר (הנתון המדוייק יפורסם לאחר השלמת ההקצאה).
בגיר נמצאת בבעלותה המלאה של פולגת והיא מתמחה בייצור מוצרים לתחום האופנה המחוייטת. החברה דיווחה לאחרונה, במסגרת הליך משפטי שהיא מנהלת, כי היא סיימה את שנת 2004 עם הכנסות של 149 מיליון דולר ועם רווח נקי של 11.6 מיליון דולר (לאחר ניכוי הוצאה חד פעמית של 20 מיליון דולר בעקבות מחיקת אחזקתה בחברת גוני פולגת, שנמכרה).
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
