סד"א/התיישנות תביעה כנגד מוביל ימי/עליון

בית המשפט העליון (כב' המ"נ א' מצא) קבע כי בתביעות כנגד מובילים ימיים, גוברות הוראות שטר המטען המפנים לכללי האג-ויסבי, הקובעים תקופת התיישנות בת שנה אחת, על תקופת ההתיישנות בת 7 שנים הקבועה בחוק ההתיישנות.
עודד ארבל |

עובדות וטענות: כללי האג-ויסבי הם הכללים הנפוצים כיום ברחבי העולם בתחום ההובלה הימית והם עוגנו בחקיקה במדינות רבות ובכללם ישראל. לעניין התיישנות תביעות כנגד מובילים נקבע בסעיף III(6) לכללי האג-ויסבי כי: "...יהיו המוביל וכלי השיט פטורים, בכל מקרה, מאחריות כלשהי לגבי הטובין, אלא אם כן הוגשה תביעה לבית משפט תוך שנה אחת ממועד מסירת הטובין או מן המועד אשר בו אמורים היו להימסר...". המדובר בהתיישנות "מהותית" (להבדיל מ"דיונית"), המפקיעה את אחריותו של המוביל במישור הדין המהותי, ולא רק חוסמת את האפשרות הדיונית לתובעו. במקרה הנדון, המערער (להלן: "הבנק"), תאגיד בנקאי שוויצרי העוסק בין היתר במימון סחר בינלאומי, תבע את המשיבות (להלן: "המובילות"), חברות ספנות פולניות, בעילות שונות שעיקרן הפרת חוזה להובלה ימית של מטען שנשלח מפולין לישראל. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה על הסף מחמת התיישנות מהותית שכן התביעה הוגשה למעלה משלושה-עשר חודשים ממועד פריקת המטען ומכאן הערעור נשוא הדיון. לטענת הבנק, הדין המהותי הכללי החל על תביעתו הוא הדין הישראלי ולא הדין הפולני ולכן חלה כאן תקופת ההתיישנות בת 7 שנים הקבועה בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. לאור זאת, כך הבנק, תביעתו לא התיישנה. לטענת המובילים, שטר המטען בענייננו, שנערך בנוסח סטנדרטי ונפוץ, מפנה לכללי האג-ויסבי ולכן לא רשאי הבנק לטעון כעת כי לעניין ההתיישנות חלים כללים שונים.

דיון משפטי:

כב' המ"נ (בדימ') א' מצא:

גם אם נצא מתוך נקודת הנחה כי הדין המהותי החל על תביעת הבנק הוא אומנם הדין הישראלי, אין לקבל את ערעור הבנק. זאת שכן, במקרה הנדון, לצד תקופת ההתיישנות הכללית הקיימת בחוק ההתיישנות, קיימת גם תקופת ההתיישנות החוזית שנקבעה בשטר המטען והמחילה את כללי האג-ויסבי. משהסכימו הצדדים לקבל על עצמם, במסגרת התנאה חוזית, את הוראותיה של אמנה בינלאומית מוכרת, הקובעת תקופת התיישנות מהותית מיוחדת בת שנה אחת, אין משמעות לכך שהדין הכללי מחיל, במקביל, תקופת התיישנות דיונית ארוכה יותר. יתרה מכך, הבנק איננו בבחינת "צד חלש" לעסקה, אלא מוסד בנקאי מנוסה בעסקאות מימון של סחר בינלאומי, הנעזר בכל מהלכיו בייעוץ משפטי. אין לכן יסוד לפקפק, כי בהתקשרותו בעסקה עם המובילות קיבל עליו הבנק, תוך הבנה והסכמה גמורה, את תנאי ההובלה שפורטו בשטרי המטען ובכללם גם את התניה המורה על תקופת ההתיישנות המהותית המקוצרת. לא זו אף זו: בתנאי המורה על תקופת ההתיישנות, שנכלל בשטרי המטען, לא היה דבר העלול להפתיע; שהלוא שטרי המטען נערכו בנוסח סטנדרטי נפוץ ומקובל, והתנאי בדבר תקופת ההתיישנות שנכלל בהם (על דרך ההפניה) אך אימץ את הוראותיה של אמנה בינלאומית שזכתה להכרה רחבה ועוגנה בדיניהן החקוקים של מדינות רבות. לאור כל האמור, יש לדחות את הערעור.

אכן ניתן להניח, כי דחיית תביעתו של הבנק נגד המובילות תסב לבנק נזק ממון, וממילא אף פגיעה קניינית, אלא שנזק ופגיעה אלה יש לזקוף לחובת מחדלו של הבנק להגיש את תביעתו לבית-המשפט לפני שתחלוף תקופת ההתיישנות המוסכמת.

הערעור נדחה

המערער ישא בהוצאות בסך 30,000 ש"ח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.