אריק - אל תפטר לי ת'בחור

שוב המלחמה על הכיסאות בממשלה משפיעה על הבורסה. תראו כמה תמרורי אזהרה אפשר למצוא על עתידה של הבורסה במבט חטוף. וגם, מילה על העתיד שלנו לאור הפשלה בביקור-חולים. סיפורים מהשבוע...
שי פאוזנר |

פוליטיקה שמוליטיקה. שוב זו הפוליטיקה - וכמו שכתבתי כאן בשבוע שעבר, ההחלטות של המשקיעים בשוק המניות שלנו יגררו אחרי המעשים הפוליטיים של ההוא מהמשרד שמול "גבעת הצעקות" בירושלים. כן, אני מתכוון כמובן לראש הממשלה - שמול חלון משרדו ניצבים בכל יום בשבועות האחרונים ראשי יש"ע שצועקים את צעקתם נגד ההתנתקות.

כל כך סימבולי היה סיום השבוע הזה, עם הנפת הגרזן מעל ראשו של הרמטכ"ל, יעלון - סמבולי למה שנראה פה בשבועות הקרובים. אם בשבוע שעבר כתבתי כאן, שהבורסה תתייחס ברצינות גמורה למלחמת "שין בשין" - כלומר, שרון (אריאל) בשלום (סילבן), וכי הדברים יתבהרו ויאפשרו לבורסה להחליט על כיוונה בהתאם לנעשה במשק ובכלכלה האמריקנית, התבדתי שוב.

בואו נאמר את האמת. הכלכלה המקומית והבינלאומית נראות כמו הדבר הכי משעמם שיכול להיות בחודשיים האחרונים. פתאום המונחים הישנים ההם שכבר שכחנו - "שלום", "הסכם", "פינוי" ודומיהם הופכים לכל כך רלוונטיים וברגע שהפוליטיקה נכנסת לתמונה - כל התמונה הופכת מטושטשת. ניסיתי, באמת שניסית לנחש עבורכם באמצעות התייעצות בכמה מהאנשים היושבים בחלונות הגבוהים - לאן ינשבו הרוחות ולא הצלחתי.

ומדוע סימלית כל כך היא הדחתו של בוגי יעלון, תשאלו?

התשובה פשוטה. הנה כך, ביבי עשוי להיות הבא בתור. מדובר בפתרון רע למצב ביש - שעשוי לשנות מאוד את המצב של כולנו כבר בשבועות הקרובים. אמרתי - ואני מקווה ששוב אתבדה.

מי שמכיר את לשכת שרון יודע, כי הדבר שראש הממשלה הכי רוצה עכשיו הוא לקבל חותמת גומי של הרב עובדיה לאישור התקציב. זאת עד כדי כך, שהוא לא יהסס "לשלם" בראשו של שר האוצר. אך נתניהו איננו רק פוליטיקה - הוא הלך רוח ומצב כלכלי. למרות שהתנגדתי בשנתיים האחרונות ללא מעט מהפעולות והדרכים בהן בחר שר האוצר, הרי שהליכתו עכשיו - זאת צריך להבין שרון, "תעלה" לו בראשו שלו עצמו.

נתניהו מחזיק את הקלף החשוב ביותר של הממשלה הנוכחית. קלף השיפור הכלכלי. כולנו יכולים לדבר גבוהה גבוהה על חשיבות התהליך המדיני, אבל גם הפעם - צריך להזכיר ליועציו של שרון, כי כמו שכבר אמרו לפני, "זו הכלכלה טמבלים".

ושוב אני מנסה לנחש, כי כבר ביום א' הקרוב - רגע לפני ההצבעה הגורלית על ההתנתקות - הכל יתבהר. ביבי ואריק יאלצו כבר ביום יומיים הקרובים "לסגור עניין". השיטה צפויה להיות: אתה (שרון) תגדיר מחדש את הליך הפינוי כמדורג, ואני (נתניהו) אתן לך הבטחה, כי קצבאות החרדים יחתכו על פי מפתח רמת ההכנסה למשפחה. זאת למרות ההתנגדות הנחרצת של סביבתו של שר האוצר לרעיון הוויתור על דגל כל כך מהותי בתפיסת העולם שהוא מוביל במשרדו.

אך בפוליטיקה, כמו בפוליטיקה - אין לדעת מה באמת ילד יום. מה שמוכרח להישאר מול עיני המשקיעים היא הידיעה - כי אם נתניהו ישאר, הבורסה תוכל לסיים בשקט את התיקון - ולהמשיך למעלה, אך אם ישלח אותו רה"מ אל הספסלים האחוריים בכנסת, קשה לי לראות את פעילי הסיטי של ת"א, שלא לדבר על המשקיעים הזרים שהפכו לכל כך רלוונטיים לשוק, ממשיכים לקנות פה מניות.

ארבעת התמרורים. כבר דשתי בעניין הזה כמה פעמים פה - אך אין זמן מתאים ממצבה הנוכחי של הבורסה, לשוב אל 4 הסימנים העקריים, לסכנה בה נמצא כיום שוק המניות בת"א.

הראשון - הוא עומק ימי התיקון. אם לאורך ינואר עוד ראינו ימי תיקון של חצי אחוז ופחות מכך, ושיבה מיידית לעליות ביום המחרת, הרי שכעת כבר מדובר בירידות של כמעט אחוז בממוצע.

השני - הוא מכירות בעלי העניין. אלה נכנסו בארבעת השבועות האחרונים לקצב מוגבר, המורגש מאוד בבורסה שלנו. שיא חדש בעניין הזה נקבע השבוע על ידי בעליו של בנק הפועלים, שרי אריסון ודני דנקנר, שמכרו מניות של הבנק ב-900 מיליון שקל.

השלישי - הוא חיפוש התירוץ. תיראו כמה מהר צנחה הבורסה השבוע לאחר השמועות על הפצצה באיראן. תיזכרו עכשיו כיצד לא הזיז פה לאיש בבורסה, כשנודע בעבר הלא כל כך רחוק, על פיגועים ומבצעי לחימה של צה"ל שהסתבכו.

והחשוב ביותר - היא רשימת המניות שמחירן נחתך לאחר שנזרקו בכמויות גדולות לשוק, ביממה שלאחר פרסום הדוח הכספי של החברה. מדובר במניות שהחזיקו רבים בשוק, מתוך אמונה שהדוחות יהיו טובים ואפילו מצויינים - כדי למכור אותן מייד לאחר הפרסום ולברוח. אם שלושת "התמרורים" הראשונים נראים כמו ניתוח טכני, או עבודת אלילים, הרי שפה מדובר בעניין פשוט לזיהוי שריבוי המקרים בו לא יכול להעלם אם ניתן לו הסבר "רציונאלי" אחר.

גם בעניין הזה כבר ראינו שיא שאי אפשר להתעלם ממנו עם חיתוך של 6% במניית טבע לאחר הדוחות הטובים ביותר שלה אי פעם. אבל היא רק סימפטום לתופעה המדאיגה הזו - שכן, אם נציץ רק על אתמול אפשר היה למצוא בשוק ירידה של 2% בשטראוס-עלית שהציגה יופי של דוחות ושל 3.2% בריטליקס שפרסמה גם היא תוצאות שיא.

הביקורת חולה. הסיפור של העלמת כספי הפנסיה של גימלאי בית החולים ביקור-חולים שהתפוצץ השבוע, צריך להפוך לסמל ו"סדין אדום" שיתנוסס מול עיני המחוקקים בישראל בדיוק עכשיו, כשאנו סוף סוף על סיפו של חוק פנסיה ממלכתית. אין ספק שמדובר בפשע כלפי עובדים שלא ידעו משך שנים, כי הכספים לא הופקדו בקרן הפנסיה שלהם. אך חשוב עוד יותר הוא הפשע של רשויות מס ההכנסה ששוב נתפסו "עם המכנסיים למטה".

לא יתכן, כי מס ההכנסה איננו מוצא לנכון לעקוב אחרי מה שמתרחש בקרנות הפנסיה ברמה מסוכנת כל כך. שוב הגענו לאבסורד בו המדינה הזרימה את כספי הפנסיה שישלמו החודש לגימלאי ביקור-חולים (כלומר אנחנו משלמים על הפשלה של מס ההכנסה). על כולנו לזכור ולהזכיר למחוקקים שלנו, כאשר אלו יגיעו לישורת האחרונה בדרך לחוק הפנסיה, כי עליהם להגדיר בחוק - את היקף הפיקוח שיאפשר לכולנו לקבל בבוא היום את הפנסיה בלי התערבות ממשלתית. תזכירו להם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוי הלוי, מנכ"ל כאל
צילום: רמי זרניגר

מנכ"ל כאל לוי הלוי בדרך להוביל את אל על

הלוי עובר מכרטיסי אשראי לתעופה - האם בן טל-גננסיה תעבור מתעופה לכרטיסי אשראי?

רן קידר |

לוי הלוי, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות למנכ"ל אל על. המהלך מסמן סיום תקופה של דינה בן טל-גננסיה בתפקיד, שנמשכה כשלוש שנים  ופותח דף חדש עבור חברת התעופה הלאומית בתקופה מאתגרת. התקופה של בן טל-גננסיה היתה נהדרת לחברה עם רווחי שיא בשל תקופת המלחמה. 

פרידה מכאל בעיתוי רגיש

הלוי עוזב את כאל בעיתוי רגיש. רק ביום חמישי האחרון פורסם כי בנק דיסקונט הגיע להסכם עם קבוצת יוניון-הראל השקעות על מכירת השליטה בכאל בתמורה ל-3.75 מיליארד שקל. ההסכם כולל גם מנגנון של תשלומים עתידיים שעשויים להביא את התמורה הכוללת עד לרף של כ-4 מיליארד שקל. מדובר בעסקה משמעותית בשוק הפיננסי המקומי, והעזיבה של הלוי אומנם היתה צפויה, אבל לא בכזו מהירות. 

הלוי נחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי בשנים האחרונות. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול המתחרות ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בעולם האשראי הצרכני והדיגיטלי, ושיפרה את רווחיותה.

אתגרי אל על

כעת הוא עובר לאתגר מסוג אחר לחלוטין: ניהול חברת תעופה לאומית המתמודדת עם שורה של אתגרים, תחרות בינלאומית שנעלמה בשנים האחרונות אבל צפויהלחזור ולשחוק את הרווח, תנודות חדות במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות מחמירות וצורך מתמשך בשדרוג צי המטוסים.

ההחלטה להביא מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים ולא מתעשיית התעופה עצמה עשויה לשקף גישה ניהולית שונה: דגש על התייעלות, ניהול סיכונים פיננסיים והובלת תהליכי מיזוגים או שיתופי פעולה עסקיים.