רווחי לאומי למשכנתאות זינקו ב-60% ברבעון הרביעי

הסתכמו ב-29 מיליון שקל. בכל 2004 נרשם גידול של 12% בסך הרווחים שהסתכמו ב-122 מיליון שקל. בשורה העליונה נרשם גידול של 9.1% וההכנסות הסתכמו ב-365 מיליון שקל
חזי שטרנליכט |

נתוני התוצאות הכספיות של הבנקים בישראל בשנת 2004 מתחילים לזרום החוצה. לאחר הדיווח של בנק פאג"י (השייך לבינלאומי) שפורסם אתמול, מפרסם היום בנק לאומי למשכנתאות את התוצאות כספיות שלו לשנה שהסתיימה. מהנתונים עולה כי הרווח של הבנק עלה ב-11.8% והסתכם ב-122 מיליון שקל מול רווח של 110 מיליון שקל ב-2003. אך הנתון המעודד שנחשף הוא הרווח הנקי לרבעון הרביעי. הוא זינק ב-60% והסתכם בסך 29 מיליון שקל לעומת 19 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2003.

התשואה נטו על ההון העצמי המתבטאת ביחס שבין הרווח הנקי לבין ההון מתחילת השנה, הינה בחישוב שנתי 7.7% לעומת 7.4% אשתקד.

בשורה העליונה נרשם גידול של 9.1% והרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בשנת 2004 הסתכם בסך 365 מיליוני שקל לעומת סך 334 מיליוני שקל בשנת 2003.

עדות נוספת לשיפור במצבו של הבנק, שיכולה להעיד גם על שיפור מסוים בתחום הנדל"ן בישראל היא ההפרשה לחובות שקטנה ב-26.4% וביחס ל-2003 והסתכמה ב-90 מיליוני שקל.

הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים בשנה זו הסתכם ב-275 מיליוני שקל לעומת 212 מיליוני שקל אשתקד, גידול של 29.6%.

יחס הלימות ההון, שהינו היחס בין ההון לרכיבי הסיכון כמוגדר ע"י בנק ישראל, הגיע ב-31.12.04 לשעור של 9.67% לעומת 9.42% בסוף 2003. יחס ההון המזערי הנדרש ע"י בנק ישראל הינו 9.0%. השנה חולק לחברת האם דיבידנד בסך 40 מיליון שקל.

בשנת 2004 נתן הבנק הלוואות חדשות בסך 6.09 מיליארד שקל, לעומת סך 5.51 מיליארד שקל (ללא הלוואות שחודשו לקבלנים) גידול של 10.6%. ביצועי ההלוואות ע"י הבנק כדלעיל כוללים הלוואות עומדות ומענקים מותנים שניתנו לזכאים בסך 28 מיליוני שקל לעומת סך 179 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכן אשראי שניתן מפקדונות מיועדים שפרעונם מותנה במידת הגביה בסך 714 מיליון שקל לעומת 759 מיליון שקל אשתקד, אשר בהתאם להוראת המפקח על הבנקים אין לכלול אותם ביתרות האשראי לציבור שבמאזן.

ב-1 בינואר 2004 רכש הבנק 100% ממניות סוכנות הביטוח מעלות סוכנות לביטוח בע"מ(לשעבר מרקנטיל סוכנויות ביטוח בע"מ) והחל מתאריך זה החלה הסוכנות לעסוק בתיווך בין לווי הבנק המעונינים בכך לבין מגדל חברה לביטוח בע"מ בקשר לרכישת פוליסות ביטוח חיים אישיות אגב הלוואות שהלווים נוטלים מהבנק, וזאת על בסיס הסכם שנחתם בענין זה בין הסוכנות לבין מגדל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.