רווחי לאומי למשכנתאות זינקו ב-60% ברבעון הרביעי
נתוני התוצאות הכספיות של הבנקים בישראל בשנת 2004 מתחילים לזרום החוצה. לאחר הדיווח של בנק פאג"י (השייך לבינלאומי) שפורסם אתמול, מפרסם היום בנק לאומי למשכנתאות את התוצאות כספיות שלו לשנה שהסתיימה. מהנתונים עולה כי הרווח של הבנק עלה ב-11.8% והסתכם ב-122 מיליון שקל מול רווח של 110 מיליון שקל ב-2003. אך הנתון המעודד שנחשף הוא הרווח הנקי לרבעון הרביעי. הוא זינק ב-60% והסתכם בסך 29 מיליון שקל לעומת 19 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2003.
התשואה נטו על ההון העצמי המתבטאת ביחס שבין הרווח הנקי לבין ההון מתחילת השנה, הינה בחישוב שנתי 7.7% לעומת 7.4% אשתקד.
בשורה העליונה נרשם גידול של 9.1% והרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בשנת 2004 הסתכם בסך 365 מיליוני שקל לעומת סך 334 מיליוני שקל בשנת 2003.
עדות נוספת לשיפור במצבו של הבנק, שיכולה להעיד גם על שיפור מסוים בתחום הנדל"ן בישראל היא ההפרשה לחובות שקטנה ב-26.4% וביחס ל-2003 והסתכמה ב-90 מיליוני שקל.
הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים בשנה זו הסתכם ב-275 מיליוני שקל לעומת 212 מיליוני שקל אשתקד, גידול של 29.6%.
יחס הלימות ההון, שהינו היחס בין ההון לרכיבי הסיכון כמוגדר ע"י בנק ישראל, הגיע ב-31.12.04 לשעור של 9.67% לעומת 9.42% בסוף 2003. יחס ההון המזערי הנדרש ע"י בנק ישראל הינו 9.0%. השנה חולק לחברת האם דיבידנד בסך 40 מיליון שקל.
בשנת 2004 נתן הבנק הלוואות חדשות בסך 6.09 מיליארד שקל, לעומת סך 5.51 מיליארד שקל (ללא הלוואות שחודשו לקבלנים) גידול של 10.6%. ביצועי ההלוואות ע"י הבנק כדלעיל כוללים הלוואות עומדות ומענקים מותנים שניתנו לזכאים בסך 28 מיליוני שקל לעומת סך 179 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכן אשראי שניתן מפקדונות מיועדים שפרעונם מותנה במידת הגביה בסך 714 מיליון שקל לעומת 759 מיליון שקל אשתקד, אשר בהתאם להוראת המפקח על הבנקים אין לכלול אותם ביתרות האשראי לציבור שבמאזן.
ב-1 בינואר 2004 רכש הבנק 100% ממניות סוכנות הביטוח מעלות סוכנות לביטוח בע"מ(לשעבר מרקנטיל סוכנויות ביטוח בע"מ) והחל מתאריך זה החלה הסוכנות לעסוק בתיווך בין לווי הבנק המעונינים בכך לבין מגדל חברה לביטוח בע"מ בקשר לרכישת פוליסות ביטוח חיים אישיות אגב הלוואות שהלווים נוטלים מהבנק, וזאת על בסיס הסכם שנחתם בענין זה בין הסוכנות לבין מגדל.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
