הולצר: הריבית על המשכנתאות תמשיך לרדת במחצית השנה
בניגוד לתחזית, לפיה הריביות להלוואות המשכנתא צמודת המדד נמצאות בתחתית - ואין להן לאן לרדת, טען (ב') מנכ"ל בנק אדנים, יונתן הולצר - כי הריבית צפוייה להמשיך ולרדת גם במחצית הראשונה של 2005.
הולצר אומר, כי "אנו מעריכים כי הריבית על המשכנתאות צמודות המדד עדיין לא אמרה את המילה האחרונה וכי היא צפוייה להמשיך ולרדת, לפחות במחצית הראשונה של 2005. הירידה היא תוצאה מהוזלה צפויה של המקורות הכספיים לביצוע הלוואות המשכנתא, ואנו צופים כי היא תהיה בעיקר בהלוואות לתקופות בינוניות של בין 10 עד 15 שנה".
הולצר הוסיף, כי הירידה הצפויה במחירי המקורות הכספיים להעמדת הלוואות משכנתא, נובעת מפדיון גבוה של אג"ח ממשלתי בהשוואה להנפקות חדשות.
הדס רוזן, כלכלנית בנק אדנים מציינת, כי במחצית השנה הקרובה מגיעים לפדיון אג"ח ממשלתי בהיקף של כ-60 מיליארד שקל, זאת לעומת הנפקות חדשות של אג"ח ממשלתי בהיקף של כ-46 מיליארד שקל. פער זה בין פדיון להנפקות יוביל ככל הנראה לעליית מחירי האג"ח, ולירידה בתשואות של אג"ח אלו. ירידת התשואות באג"ח תוביל ככל הנראה לירידה מקבילה בעלות הגיוס של הבנקים למשכנתאות.
בבנק אדנים מדגישים עם זאת, כי ייתכן שההפחתה בעלות הגיוס לא תבוא לידי ביטוי מלא בשיעורי הריבית שיוצעו ללקוחות המשכנתא. הבנקים לא יזדרזו להפחית הריבית בשיעור הוזלת המקורות על מנת לפצות עצמם על השחיקה של המרווחים בשנים האחרונות, עקב התחרות העזה בשוק והפגיעה המתמשכת בעמלות התפעוליות של הבנקים למשכנתאות - שנרשמו על טיפולם בהלוואות זכאי משרד הבינוי והשיכון ובביטוחי המשכנתאות למיניהם.
למעוניינים בביצוע הלוואת משכנתא בימים אלו ומבקשים ליהנות מן הריבית הנמוכה הצפויה בעתיד, אומרים בבנק - מומלץ לבחון שילוב מסלולים בריבית משתנה הזולה כיום שנעה בשיעורים של כ-4-4.5% (פריים, דולר, משתנה צמודה), המאפשרים החלפת ריבית המשתנה בקבועה במהלך תקופת ההלוואה.
בבנק אדנים אמרו, כי אחוז ניכר מהלוואות המשכנתא המבוצעות כיום הינו של ממחזרי משכנתא. מדובר בלווים ותיקים המעוניינים להחליף את הריבית הישנה והיקרה על המשכנתא הקיימת בשיעורי ריבית נמוכים הקיימים כיום.
עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.
