זה הייטק, תפרגן קצת. ראבאק.

חברות הייטק עדיין חיות במרחב התודעתי של ימי הדוטקום. הן שכחו שהציבור התפכח והעיתונאים לא יתנו להם את הקרדיט הקודם. הן צריכות להפסיק להתבכיין ולהתחיל להוכיח את עצמן, בעיקר בדוחות הכספיים שלהן
חזי שטרנליכט |

היו זמנים במערב שבהם כל שריף חיגר שפסע למרכז העיירה היה מתקבל ביראת כבוד. היו זמנים. היום צריך להיות שרירי, חסון, עם תג מוזהב ואקדח גדול בשביל לקבל את הכבוד שאבד בוול סטריט. ככה זה בהייטק היום. חלק מחברות הטכנולוגיה לא מבינות איך לא מכבדים את השיפורים שהן מציגות ברבעונים. הן מרוויחות בקושי ורושמות רווחים תפעוליים מינוריים, כשהן מוחקות הפסדים על הפסדים, ואחר כך הן רודפות אחרי הפרגון של העתונאים. והוא לא מגיע.

כי מה לעשות, החלום התנפץ, והנאסד"ק מדשדש בקו האלפיים כבר הרבה זמן. וגם זה יכול להיות גבוה מדי בעבורו. לא פשוט להן לחלק מהחברות האלה. לאחר סדרה של טלפונים מאנשים הקשורים לחברות הללו, הגיעה הבכיינות שלהן "עד כאן". בחלק מהחברות הללו מדקדקים היום בכל פרט של ההודעות היחצ"ניות שהם שולחים אחרי פרסום הדוחות. השפה שם מנותקת מקרקע המציאות, כמו שהיה אז בשנת 2000. אבל אנחנו דווקא התחברנו לקרקע.

היום כבר לא מספיק לומר שאתה הייטק בכדי להרשים. תראו דוחות טובים ונתרשם. תראו דוחות בלי המילים "הרווח בניכוי הוצאות חד פעמיות" וניתן לכם צ'אפחה של עידוד על הגב. בכלל ההוצאות ה"חד פעמיות" הן כבר כל כך "רב פעמיות" עד שאנחנו כבר לא זוכרים ממתי. ההייטק איבד מזוהרו, ומלבד כמה הייפים בסגנון של גוגל, ודוט-קומים למיניהם, הוא צריך לעבוד קשה, הרבה יותר קשה מאשר על דלק המזומנים שגויס בזמן הבועה, בכדי להרשים.

אם יצרנית מודמים רוצה להסביר לנו שהיא עומדת לכבוש את העולם, שתכבוש. אם יצרנית שבבים לטלפונים ביתיים מפלסטיק רוצה להסביר לנו שהיא האינטל הבאה, שתהפוך. אם חברת צלחות לווין שהשקיעה מאות מיליוני דולרים במיזמי בועה ראוותניים אי שם בתחילת האלפיים, רוצה לחזור ולזכות באמון המשקיעים והתקשורת, שתחזור ונדבר. אנחנו לא עובדים יותר בשביל תעשיית החלומות.

בכלל, נראה שהשפה העברית החדשה מנסה לפעפע כבר חודשים ארוכים מאמריקנית-שמאלצית עד לדוכן השווארמה המזרח תיכוני שלנו. חברות ההייטק לעולם "מכריזות" על חברות ש"בחרו" ב"פתרונות" שלהן. כשבסך הכל, כולנו יודעים, שהן מכרו מוצר לחברה. זה הכל. לפעמים הן גם מוכרות את המוצר במחירי הפסד ומתביישות לתת תג מחיר לעסקה.

באיזשהו שלב ניסו חברות הדוטקום והתרבות הקרובה אליהן, להשריש מצב תודעתי שבו ההנהלות שלהן מדווחות על ציפיות, עומדות בהן, ואז הכל בסדר. הן רק שכחו שציפיות זה לא מספיק, ולהמשיך ולהתאושש מעולם המונחים של שנות ה-2000, זה עדיין הדבר החשוב והקריטי. אז שוב, נציין בפניכן, חברות הייטק יקרות, אנחנו חזרנו לקרוא את הספרים שלכן, כמו שאנחנו קוראים את מניות התעשייה הכבדה. תתחילו להפנים בבקשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה

אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031

החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81%  , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.


קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים

החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.


אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית
 טבעון. קרדיט: אנבידיה

אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה


בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.