בוררות/תיקון פסק בורר לאחר שהבורר סירב לתקנו/עליון

@ על פי סעיף 22(ד) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968, מוסמך בית המשפט להורות על תיקון פסק בוררות כאשר מדובר בטעות מסוג הטעויות הטכניות הנמנות בסעיף 22 (א) לחוק הבוררות (טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה וכיוצא באלה). עולה השאלה האם בית המשפט מוסמך לתקן פסק בורר לאחר שהבקשה לתיקון נדחתה ע"י הבורר? @
עודד ארבל |

עובדות וטענות: בין המבקשת למשיבה התקיימו הליכי בוררות. לאחר שניתן פסק הבוררות, התברר כי נפלה בו טעות חשבונאית לרעת המשיבה. האחרונה פנתה לבורר וביקשה את תיקון הטעות אולם נענתה בשלילה. או אז פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי שקיבל את טענותיה וציווה על תיקון הפסק. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון. לטענת המבקשת, לבית המשפט המחוזי לא היתה סמכות לדון בבקשת המשיבה לתיקון טעות החישוב, לאחר שהבורר עצמו דחה את הבקשה.

דיון משפטי:

כב' הש' א' חיות:

אכן, גישתם העקבית של בתי המשפט היתה והינה כי ההתערבות בפסקי בוררות ראוי לה שתיעשה במשורה, תוך מתן פירוש מצמצם ודווקני לעילות ההתערבות הקבועות בחוק. ברוח זו על בית המשפט להפעיל גם את הסמכות לתקן ליקויים המסורה לו על פי סעיף 22 לחוק הבוררות. הילוכו של בית המשפט בהפעילו את סמכות התיקון המסורה לו בסעיף 22 לחוק הבוררות, צריך, אפוא, שיהא זהיר, מצומצם ומוקפד. עם זאת, אין לקבל משוואה אוטומטית לפיה כל סירוב של הבורר לתקן טעות שוללת את סמכותו של בית המשפט לתקן את הפסק. כאשר ברור וגלוי כי אכן נפל בפסק הבוררות ליקוי מסוג הליקויים המנויים בסעיף 22, מן הראוי לאפשר לבית המשפט לתקנו והעובדה כי הבורר כבר נתן דעתו לעניין והחליט לדחות את בקשת התיקון תובא בחשבון במניין שיקולי בית המשפט.

הבקשה נדחית

המבקשת תישא בהוצאות בסך 20,000 ש"ח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.