מנורה מתקרבת לרכישת ישראכרט; דירקטוריון ישראכרט אישר את העסקה
דירקטוריון ישראכרט אישר את ההצעה של מנורה שהוגשה בעזרתו של בנק ההשקעות ווליו בייס. בהצעה הראשונית, מנורה הציעה לרכוש 32% מישראכרט בשווי של 3.1 מיליארד שקל, כולל דיבידנד נרחב. כעת נודע שההסכם המעודכן כולל רכישת 33% לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל. עם קבלת האישורים הרגולטוריים, כולל רשות התחרות, יחולק דיבידנד בגובה של 700 מיליון עד מיליארד שקל.
שווי העסקה מגלם פרמיה של כ-22.18% ביחס למחיר הסגירה של מניית החברה בבורסה ביום 28 באוגוסט 2024, יום קודם למועד בו הועברה הצעת מנורה לחברה (12.86 ש"ח).
הסכם ההשקעה מאפשר לישראכרט לנהל מגעים ולהתקשר בעסקה נוגדת שמהווה "הצעה עדיפה" כהגדרתה בהסכם.
ישראכרט תפעל לזימון אסיפת בעלי מניות לצורך אישור העסקה ותנאיה. השלמת העסקה כפופה להתקיימות תנאים מתלים, אשר המועד האחרון להתקיימותם יחול עד 6 חודשים לאחר מועד אישור האסיפה הכללית להקצאה
יש לציין שבעבר, חברת הראל ניסתה גם היא לרכוש את ישראכרט, עסקה שבוטלה בשל קשיים מול רשות התחרות. השאלה איך רשות התחרות תתייחס לעסקה הזו - מצד אחד מנורה קטנה יותר מהראל, והחשש שהיה בעיקר בנוגע לשימוש במידע מישראכרט לטובת תחום ביטוחי הבריאות, פחות גדול במנורה שלה היקף ביטוח בריאות נמוך יותר.
- רן עוז מסכם קדנציה: "ישראכרט עברה מסע משמעותי; פורמן מקבל נקודת פתיחה מצוינת"
- ישראכרט: תיק האשראי בשיא של 11.2 מיליארד שקל, ההכנסות צמחו ב-10%, ירידה ברווח הנקי בשל השלמת שליטת ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.מדינה של גנבים (ל"ת)דניאל 01/11/2024 14:16הגב לתגובה זו
- 1.יאיר3 01/11/2024 04:21הגב לתגובה זוגבוה יותר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
