ישראכרט_בניין
ישראכרט_בניין

מנורה מתקרבת לרכישת ישראכרט; דירקטוריון ישראכרט אישר את העסקה

דירקטוריון ישראכרט אישר את הצעתה של מנורה לרכוש 32% ממניות החברה בהקצאה פרטית. העסקה, שתתבצע לפי שווי חברה של 3.1 מיליארד ש"ח, תכלול הקצאה של 32% מניות חדשות למנורה.
גיא אבטליון | (2)
נושאים בכתבה ישראכרט

דירקטוריון ישראכרט אישר את ההצעה של מנורה שהוגשה בעזרתו של בנק ההשקעות ווליו בייס. בהצעה הראשונית, מנורה הציעה לרכוש 32% מישראכרט בשווי של 3.1 מיליארד שקל, כולל דיבידנד נרחב. כעת נודע שההסכם המעודכן כולל רכישת 33% לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל. עם קבלת האישורים הרגולטוריים, כולל רשות התחרות, יחולק דיבידנד בגובה של 700 מיליון עד מיליארד שקל.

שווי העסקה מגלם פרמיה של כ-22.18% ביחס למחיר הסגירה של מניית החברה בבורסה ביום 28 באוגוסט 2024, יום קודם למועד בו הועברה הצעת מנורה לחברה (12.86 ש"ח).

הסכם ההשקעה מאפשר לישראכרט לנהל מגעים ולהתקשר בעסקה נוגדת שמהווה "הצעה עדיפה" כהגדרתה בהסכם.

ישראכרט תפעל לזימון אסיפת בעלי מניות לצורך אישור העסקה ותנאיה. השלמת העסקה כפופה להתקיימות תנאים מתלים, אשר המועד האחרון להתקיימותם יחול עד 6 חודשים לאחר מועד אישור האסיפה הכללית להקצאה

יש לציין שבעבר, חברת הראל ניסתה גם היא לרכוש את ישראכרט, עסקה שבוטלה בשל קשיים מול רשות התחרות. השאלה איך רשות התחרות תתייחס לעסקה הזו - מצד אחד מנורה קטנה יותר מהראל, והחשש שהיה בעיקר בנוגע לשימוש במידע מישראכרט לטובת תחום ביטוחי הבריאות, פחות גדול במנורה שלה היקף ביטוח בריאות נמוך יותר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מדינה של גנבים (ל"ת)
    דניאל 01/11/2024 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יאיר3 01/11/2024 04:21
    הגב לתגובה זו
    גבוה יותר.
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.