הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

אנחנו נשענים על הדוחות הכספיים שבהם בעצם מפורסמים אחת לרבעון (או אחת למחצית) התוצאות הפיננסיות של הפירמה. המספרים האלו מאושרים וחתומים על ידי מנהלי החברה והם עוברים ביקורת או סקירה של רואי החשבון. זה עוד לא אומר שהחברה בטוחה, יציבה, זה אומר שרואי החשבון עשו כל מה שצריך ונקטו בכל הפעולות הסבירות כדי לאמת את סבירות הנתונים. רואי החשבון חותם על הביקורת (בדוח השנתי המקיף), על הסקירה (בדוח רבעוני, פחות מקיף) וזה אמור לספק למשקיעים ביטחון. 

אלא שיש מצבים שמערערים את הביטחון בדוחות והם בעצם מערערים את כל ההישענות על רואי החשבון ומנהלי החברות. הם משמיטים את הבסיס להשקעות ובעיקר את האמון שכל כך נדרש בין פירמות לבין המשקיעים. 

סינאל דיווחה הבוקר על טעות מהותית בדוחותיה הכספיים. מסתבר שבמשך שלוש שנים - 2023, 2024, 2025, היא הכירה בהכנסות עודפת בהיקף מצטבר של כ-20 מיליון שקל. מדובר בשיעור גבוה במיוחד של כ-9% מהכנסותיה. ככה פתאום היא מכירה בהכנסות בהיקף כזה שלא בצדק, וככה פתאום היא מחליטה אחרי כמעט שלוש שנים להפסיק את הניפוח. ואיך הניפוח הזה נרשם ברווח? האם באופן מלא? 

החברה מסרה כי הטעות נבעה מרישום שגוי של הפרשה לחובות מסופקים במקום קיזוז חשבוניות משורת ההכנסות, והשלכותיה צפויות להיות  גם שורת הרווח, מהרווח הגולמי ועד הרווח הנקי, לצד עדכון מאזן הלקוחות והעודפים. לא ברור מה בדיוק קרה, אבל מה שברור הוא שהמניה צנחה ב-14%. זו לא סתם טעות, זו טעות קשה, שגורמת לחוסר אימון בדוחות של סינאל.

סינאל נמצאת בתהליך מכירה לאקסל. אולי הטעות הזו נחשפה בבדיקה של אקסל שרוצה להפחית את מחיר העסקה. החברה תפרסם בתוך 21 יום את היקף התיקון המדויק, לאחר השלמת בדיקות עם רואי החשבון ויועצים חיצוניים. הטעות עשויה להשפיע גם על מענקים מבוססי יעדים שניתנו לנושאי משרה, שכן אלו חושבו על בסיס נתונים שהתבררו כחריגים.