רכבת מהירה: זמן הנסיעה בין תל אביב לבאר שבע יתקצר ל-38 דקות
האם זמן הרכבת עומד להתקצר משמעותית? על פי התכנית שבדרך, יכול מאוד להיות שבקרוב נוכל להגיע מהמרכז לדרום בקצת יותר מחצי שעה.
הוועדה לתשתיות לאומיות בראשות הרב נתן אלנתן, העבירה לאישור הממשלה את המקטע הדרומי של קו מסילות הרכבת המהירות מאזור נתב"ג ועד באר שבע. זאת, כחלק מהתוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה ורכבת ישראל לחיבור ארבעת המטרופוליניים: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע ברכבות מהירות.
אורכו של המקטע הדרומי הינו כ-90 ק"מ, הוא מחולק לשתי תוכניות: מקטע ממחלף שורק ועד לתחנת באר שבע האוניברסיטה (תת"ל 111) ומקטע נוסף מאזור נתב"ג למחלף שורק (תת"ל 79). בעקבות כך, זמן הנסיעה בין תל אביב לבאר שבע יהיה 38 דקות בלבד.
המקטע הדרומי הינו חלק מרשת המסילות המהירות הארצית באורך כולל של כ-240 ק"מ, שיחברו בין ארבע מרכזי המטרופוליניים ברשת מסילתית מהירה ומחושמלת במהירות של עד 250 קמ"ש. התוכניות ייתנו מענה לביקוש צפוי של 300 מיליון נוסעים בשנת 2040 ולמגמות הפיתוח עתידיות בישראל.
במסגרת התוכנית שאושרה כעת, יעשה שדרוג משמעותי לתחנת רכבת באר שבע- האוניברסיטה הקיימת, לצד יתר אמצעי התחבורה הציבורית, כולל רכבת קלה עתידית, ושירות אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים. בהמשך תקודם תוכנית למתחם תחבורה משולב לאגד את כלל אמצעי התחבורה הציבורית ביחד עם מרחבים ציבוריים ושימושים עירוניים נוספים.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, אישרה הות"ל במסגרת פרויקט המסילות המהירות את התוכנית מתחנת חוף הכרמל בחיפה עד שפיים (תת"ל 65 א'), מתחנת נבון בירושלים עד לתחנת רכבת חדשה בחאן (תת"ל 108). כמו כן, נותרו שני מקטעים נוספים נמצאים בהליכי תכנון: המקטע מתחנת חוף הכרמל ועד למתחם סדנאות אפרים בחיפה (תת"ל 65 ב') ומסילות 5,6 באיילון (תת"ל 133) משפיים ועד לאזור נתב"ג.
יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר הות"ל, הרב נתן אלנתן: "תושבי מטרופולין באר שבע והעיר באר שבע בפרט ייהנו מקפיצת מדרגה כבירה עם מימושן של המסילות המהירות והחיבור עם מטרופולין גוש דן. באופן דומה, ההזדמנויות הרבות שנמצאות בבאר שבע וסביבתה תוכלנה להיות נגישות גם בפני תושבי גוש דן בזכות צמצום זמני ההגעה המשמעותיים".
- 3.הכנסה לניצול - 2050? (ל"ת)א 15/10/2024 17:47הגב לתגובה זו
- 2.נגבית 15/10/2024 13:17הגב לתגובה זו1. משימה ראויה ביותר. צריך היה להתחיל אתמול. מזמן. 2. עשר שנים לביצוע ? חייכתי.
- 1.נוסטרדמוס 15/10/2024 12:39הגב לתגובה זוזה לא יהיה מוכן עד 2040.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
