הנגיד החליט: דניאל (דני) חחיאשווילי ימונה למפקח על הבנקים
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע על מינויו של דניאל (דני) חחיאשוילי למפקח על הבנקים. חחיאשוילי ייכנס לתפקידו עם סיום תפקידו של המפקח היוצא בתאריך 22.06.2023.
דני חחיאשוילי שימש במגוון רחב של תפקידים בבנק ישראל במשך למעלה מ-20 שנים. הוא החל את דרכו ככלכלן בחטיבת הפיקוח על הבנקים בשנת 2002 והתקדם לניהול יחידה באגף הערכה מוסדית, שם היה אמון על היחידה המרכזת את הטיפול בבנק הפועלים ולאחר מכן שימש כראש מטה המפקח דאז דודו זקן. לאחר מכן מילא את תפקיד ראש מטה הנגידה, של הנגידה דאז פרופ' קרנית פלוג, בין השנים 2014 ל-2018. בתום תפקידו כראש מטה שב חחיאשוילי לפיקוח על הבנקים, שם הקים את האגף לטכנולוגיה וחדשנות ועמד בראשו מאז, כאחד מחמשת הסגנים של המפקח על הבנקים. לחחיאשוילי ניסיון רב בתחומי פיקוח, הרגולציה והבנקאות ולאורך השנים היה שותף לתהליכים משמעותיים בתחומים אלו. בתפקידו האחרון קידם חחיאשוילי פרויקטים שנועדו להגביר את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית ובהם תהליכי הטמעת רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל ורפורמות שונות הנוגעות לפעילותן של חברות כרטיסי האשראי. כמו כן, קידם חחיאשוילי את השימוש באפליקציות התשלום במערכת הבנקאית, זאת לצד פיתוח תחום הרגולציה הבנקאית בנושאי טכנולוגיה סייבר.
חחיאשוילי רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית, שם סיים תואר ראשון בכלכלה ומשפטים ותואר שני בכלכלה ומינהל עסקים (שניהם בהצטיינות). דני חחיאשוילי מתגורר בירושלים, נשוי ואב לארבעה ילדים.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מברך את דני חחיאשוילי על מינויו לתפקיד החשוב והמאתגר של המפקח על הבנקים. דני נכנס לתפקידו בתקופה שבה רפורמות שונות שקידמנו להגברת התחרות המערכת הפיננסית משנות חלק גדול מכללי המשחק ובכך עשויות לתרום לרווחת הלקוחות. זאת, לצד סביבת ריבית ואינפלציה גבוהות יותר שמשפיעות גם על המערכת הבנקאית ולקוחותיה. טובת הציבור מחייבת המשך פיקוח מקצועי והדוק על המערכת הבנקאית, הן בהיבט של הבטחת יציבות המערכת הבנקאית ושמירת חסכונות ופיקדונות הציבור תוך מיצוי מיטבי לכספי הלקוחות, הן בהיבט של שמירת הזכויות של לקוחות המערכת בפן הצרכני, והן בהיבט של המשך הפעולות להגברת התחרות וההוגנות והמשך קידום החדשנות במערכת הבנקאית. אני משוכנע שניסיונו הרב של דני, הן בפיקוח והן מחוצה לו, יתרמו בצורה משמעותית להצעדת הפיקוח על הבנקים אל עבר בנקאות המחר. אני מודה למפקח על הבנקים היוצא, יאיר אבידן, על שנותיו החשובות והמשמעותיות בבנק ישראל, לחברי ועדת האיתור על עבודתם המעמיקה והמאומצת, ולכל המועמדים שלקחו חלק בתהליך והביעו עניין בתפקיד חשוב זה".
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דני חחיאשוילי, המפקח המיועד: "ברצוני להודות לנגיד על האמון שנתן בי בבחירתי כמפקח על הבנקים. גודל ההתרגשות כגודל האחריות והמחויבות לביצוע התפקיד. בכוונתי לתרום כמיטב יכולתי וניסיוני לטובת הציבור בישראל ולהמשך התפתחותה וליציבותה של המערכת הבנקאית, לחיזוק רווחת ואמון הלקוחות ולהגברת התחרותיות בה. זאת, בתקופה מאתגרת במיוחד שבה על המערכת להמשיך להתאים את מוצריה השונים לסביבת הריבית והאינפלציה תוך ראיית טובת הלקוח במרכז, ולהמשיך להטמיע ולשלב את הקידמה הטכנולוגית בתחומי הבנקאות בפרט והמערכת הפיננסית בכלל".
- 4.יעקב 05/06/2023 23:15הגב לתגובה זובהצלחה רבה. יש לקוות לשינוי לטובת ציבור הלקוחות של הבנקים.
- 3.מה התפקיד של המפקח אם הבנקים חוגגים עלינו ? (ל"ת)אורח 05/06/2023 22:10הגב לתגובה זו
- 2.חנן 05/06/2023 19:14הגב לתגובה זואין באמת תחרות .ואין באמת פיקוח .
- אנונימי 05/06/2023 23:49הגב לתגובה זוכמנהל בבנק אינכם מבינים כמה הפיקוח על הבנקים הוכיח את עצמו ועד כמה הוא יעיל.
- 1.גבי חטיבה 05/06/2023 18:17הגב לתגובה זוכבוד גדול
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
