הנגיד החליט: דניאל (דני) חחיאשווילי ימונה למפקח על הבנקים
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע על מינויו של דניאל (דני) חחיאשוילי למפקח על הבנקים. חחיאשוילי ייכנס לתפקידו עם סיום תפקידו של המפקח היוצא בתאריך 22.06.2023.
דני חחיאשוילי שימש במגוון רחב של תפקידים בבנק ישראל במשך למעלה מ-20 שנים. הוא החל את דרכו ככלכלן בחטיבת הפיקוח על הבנקים בשנת 2002 והתקדם לניהול יחידה באגף הערכה מוסדית, שם היה אמון על היחידה המרכזת את הטיפול בבנק הפועלים ולאחר מכן שימש כראש מטה המפקח דאז דודו זקן. לאחר מכן מילא את תפקיד ראש מטה הנגידה, של הנגידה דאז פרופ' קרנית פלוג, בין השנים 2014 ל-2018. בתום תפקידו כראש מטה שב חחיאשוילי לפיקוח על הבנקים, שם הקים את האגף לטכנולוגיה וחדשנות ועמד בראשו מאז, כאחד מחמשת הסגנים של המפקח על הבנקים. לחחיאשוילי ניסיון רב בתחומי פיקוח, הרגולציה והבנקאות ולאורך השנים היה שותף לתהליכים משמעותיים בתחומים אלו. בתפקידו האחרון קידם חחיאשוילי פרויקטים שנועדו להגביר את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית ובהם תהליכי הטמעת רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל ורפורמות שונות הנוגעות לפעילותן של חברות כרטיסי האשראי. כמו כן, קידם חחיאשוילי את השימוש באפליקציות התשלום במערכת הבנקאית, זאת לצד פיתוח תחום הרגולציה הבנקאית בנושאי טכנולוגיה סייבר.
חחיאשוילי רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית, שם סיים תואר ראשון בכלכלה ומשפטים ותואר שני בכלכלה ומינהל עסקים (שניהם בהצטיינות). דני חחיאשוילי מתגורר בירושלים, נשוי ואב לארבעה ילדים.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מברך את דני חחיאשוילי על מינויו לתפקיד החשוב והמאתגר של המפקח על הבנקים. דני נכנס לתפקידו בתקופה שבה רפורמות שונות שקידמנו להגברת התחרות המערכת הפיננסית משנות חלק גדול מכללי המשחק ובכך עשויות לתרום לרווחת הלקוחות. זאת, לצד סביבת ריבית ואינפלציה גבוהות יותר שמשפיעות גם על המערכת הבנקאית ולקוחותיה. טובת הציבור מחייבת המשך פיקוח מקצועי והדוק על המערכת הבנקאית, הן בהיבט של הבטחת יציבות המערכת הבנקאית ושמירת חסכונות ופיקדונות הציבור תוך מיצוי מיטבי לכספי הלקוחות, הן בהיבט של שמירת הזכויות של לקוחות המערכת בפן הצרכני, והן בהיבט של המשך הפעולות להגברת התחרות וההוגנות והמשך קידום החדשנות במערכת הבנקאית. אני משוכנע שניסיונו הרב של דני, הן בפיקוח והן מחוצה לו, יתרמו בצורה משמעותית להצעדת הפיקוח על הבנקים אל עבר בנקאות המחר. אני מודה למפקח על הבנקים היוצא, יאיר אבידן, על שנותיו החשובות והמשמעותיות בבנק ישראל, לחברי ועדת האיתור על עבודתם המעמיקה והמאומצת, ולכל המועמדים שלקחו חלק בתהליך והביעו עניין בתפקיד חשוב זה".
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דני חחיאשוילי, המפקח המיועד: "ברצוני להודות לנגיד על האמון שנתן בי בבחירתי כמפקח על הבנקים. גודל ההתרגשות כגודל האחריות והמחויבות לביצוע התפקיד. בכוונתי לתרום כמיטב יכולתי וניסיוני לטובת הציבור בישראל ולהמשך התפתחותה וליציבותה של המערכת הבנקאית, לחיזוק רווחת ואמון הלקוחות ולהגברת התחרותיות בה. זאת, בתקופה מאתגרת במיוחד שבה על המערכת להמשיך להתאים את מוצריה השונים לסביבת הריבית והאינפלציה תוך ראיית טובת הלקוח במרכז, ולהמשיך להטמיע ולשלב את הקידמה הטכנולוגית בתחומי הבנקאות בפרט והמערכת הפיננסית בכלל".
- 4.יעקב 05/06/2023 23:15הגב לתגובה זובהצלחה רבה. יש לקוות לשינוי לטובת ציבור הלקוחות של הבנקים.
- 3.מה התפקיד של המפקח אם הבנקים חוגגים עלינו ? (ל"ת)אורח 05/06/2023 22:10הגב לתגובה זו
- 2.חנן 05/06/2023 19:14הגב לתגובה זואין באמת תחרות .ואין באמת פיקוח .
- אנונימי 05/06/2023 23:49הגב לתגובה זוכמנהל בבנק אינכם מבינים כמה הפיקוח על הבנקים הוכיח את עצמו ועד כמה הוא יעיל.
- 1.גבי חטיבה 05/06/2023 18:17הגב לתגובה זוכבוד גדול
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
