הנגיד החליט: דניאל (דני) חחיאשווילי ימונה למפקח על הבנקים
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע על מינויו של דניאל (דני) חחיאשוילי למפקח על הבנקים. חחיאשוילי ייכנס לתפקידו עם סיום תפקידו של המפקח היוצא בתאריך 22.06.2023.
דני חחיאשוילי שימש במגוון רחב של תפקידים בבנק ישראל במשך למעלה מ-20 שנים. הוא החל את דרכו ככלכלן בחטיבת הפיקוח על הבנקים בשנת 2002 והתקדם לניהול יחידה באגף הערכה מוסדית, שם היה אמון על היחידה המרכזת את הטיפול בבנק הפועלים ולאחר מכן שימש כראש מטה המפקח דאז דודו זקן. לאחר מכן מילא את תפקיד ראש מטה הנגידה, של הנגידה דאז פרופ' קרנית פלוג, בין השנים 2014 ל-2018. בתום תפקידו כראש מטה שב חחיאשוילי לפיקוח על הבנקים, שם הקים את האגף לטכנולוגיה וחדשנות ועמד בראשו מאז, כאחד מחמשת הסגנים של המפקח על הבנקים. לחחיאשוילי ניסיון רב בתחומי פיקוח, הרגולציה והבנקאות ולאורך השנים היה שותף לתהליכים משמעותיים בתחומים אלו. בתפקידו האחרון קידם חחיאשוילי פרויקטים שנועדו להגביר את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית ובהם תהליכי הטמעת רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל ורפורמות שונות הנוגעות לפעילותן של חברות כרטיסי האשראי. כמו כן, קידם חחיאשוילי את השימוש באפליקציות התשלום במערכת הבנקאית, זאת לצד פיתוח תחום הרגולציה הבנקאית בנושאי טכנולוגיה סייבר.
חחיאשוילי רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית, שם סיים תואר ראשון בכלכלה ומשפטים ותואר שני בכלכלה ומינהל עסקים (שניהם בהצטיינות). דני חחיאשוילי מתגורר בירושלים, נשוי ואב לארבעה ילדים.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מברך את דני חחיאשוילי על מינויו לתפקיד החשוב והמאתגר של המפקח על הבנקים. דני נכנס לתפקידו בתקופה שבה רפורמות שונות שקידמנו להגברת התחרות המערכת הפיננסית משנות חלק גדול מכללי המשחק ובכך עשויות לתרום לרווחת הלקוחות. זאת, לצד סביבת ריבית ואינפלציה גבוהות יותר שמשפיעות גם על המערכת הבנקאית ולקוחותיה. טובת הציבור מחייבת המשך פיקוח מקצועי והדוק על המערכת הבנקאית, הן בהיבט של הבטחת יציבות המערכת הבנקאית ושמירת חסכונות ופיקדונות הציבור תוך מיצוי מיטבי לכספי הלקוחות, הן בהיבט של שמירת הזכויות של לקוחות המערכת בפן הצרכני, והן בהיבט של המשך הפעולות להגברת התחרות וההוגנות והמשך קידום החדשנות במערכת הבנקאית. אני משוכנע שניסיונו הרב של דני, הן בפיקוח והן מחוצה לו, יתרמו בצורה משמעותית להצעדת הפיקוח על הבנקים אל עבר בנקאות המחר. אני מודה למפקח על הבנקים היוצא, יאיר אבידן, על שנותיו החשובות והמשמעותיות בבנק ישראל, לחברי ועדת האיתור על עבודתם המעמיקה והמאומצת, ולכל המועמדים שלקחו חלק בתהליך והביעו עניין בתפקיד חשוב זה".
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דני חחיאשוילי, המפקח המיועד: "ברצוני להודות לנגיד על האמון שנתן בי בבחירתי כמפקח על הבנקים. גודל ההתרגשות כגודל האחריות והמחויבות לביצוע התפקיד. בכוונתי לתרום כמיטב יכולתי וניסיוני לטובת הציבור בישראל ולהמשך התפתחותה וליציבותה של המערכת הבנקאית, לחיזוק רווחת ואמון הלקוחות ולהגברת התחרותיות בה. זאת, בתקופה מאתגרת במיוחד שבה על המערכת להמשיך להתאים את מוצריה השונים לסביבת הריבית והאינפלציה תוך ראיית טובת הלקוח במרכז, ולהמשיך להטמיע ולשלב את הקידמה הטכנולוגית בתחומי הבנקאות בפרט והמערכת הפיננסית בכלל".
- 4.יעקב 05/06/2023 23:15הגב לתגובה זובהצלחה רבה. יש לקוות לשינוי לטובת ציבור הלקוחות של הבנקים.
- 3.מה התפקיד של המפקח אם הבנקים חוגגים עלינו ? (ל"ת)אורח 05/06/2023 22:10הגב לתגובה זו
- 2.חנן 05/06/2023 19:14הגב לתגובה זואין באמת תחרות .ואין באמת פיקוח .
- אנונימי 05/06/2023 23:49הגב לתגובה זוכמנהל בבנק אינכם מבינים כמה הפיקוח על הבנקים הוכיח את עצמו ועד כמה הוא יעיל.
- 1.גבי חטיבה 05/06/2023 18:17הגב לתגובה זוכבוד גדול
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
