הנגיד החליט: דניאל (דני) חחיאשווילי ימונה למפקח על הבנקים
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע על מינויו של דניאל (דני) חחיאשוילי למפקח על הבנקים. חחיאשוילי ייכנס לתפקידו עם סיום תפקידו של המפקח היוצא בתאריך 22.06.2023.
דני חחיאשוילי שימש במגוון רחב של תפקידים בבנק ישראל במשך למעלה מ-20 שנים. הוא החל את דרכו ככלכלן בחטיבת הפיקוח על הבנקים בשנת 2002 והתקדם לניהול יחידה באגף הערכה מוסדית, שם היה אמון על היחידה המרכזת את הטיפול בבנק הפועלים ולאחר מכן שימש כראש מטה המפקח דאז דודו זקן. לאחר מכן מילא את תפקיד ראש מטה הנגידה, של הנגידה דאז פרופ' קרנית פלוג, בין השנים 2014 ל-2018. בתום תפקידו כראש מטה שב חחיאשוילי לפיקוח על הבנקים, שם הקים את האגף לטכנולוגיה וחדשנות ועמד בראשו מאז, כאחד מחמשת הסגנים של המפקח על הבנקים. לחחיאשוילי ניסיון רב בתחומי פיקוח, הרגולציה והבנקאות ולאורך השנים היה שותף לתהליכים משמעותיים בתחומים אלו. בתפקידו האחרון קידם חחיאשוילי פרויקטים שנועדו להגביר את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית ובהם תהליכי הטמעת רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל ורפורמות שונות הנוגעות לפעילותן של חברות כרטיסי האשראי. כמו כן, קידם חחיאשוילי את השימוש באפליקציות התשלום במערכת הבנקאית, זאת לצד פיתוח תחום הרגולציה הבנקאית בנושאי טכנולוגיה סייבר.
חחיאשוילי רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית, שם סיים תואר ראשון בכלכלה ומשפטים ותואר שני בכלכלה ומינהל עסקים (שניהם בהצטיינות). דני חחיאשוילי מתגורר בירושלים, נשוי ואב לארבעה ילדים.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מברך את דני חחיאשוילי על מינויו לתפקיד החשוב והמאתגר של המפקח על הבנקים. דני נכנס לתפקידו בתקופה שבה רפורמות שונות שקידמנו להגברת התחרות המערכת הפיננסית משנות חלק גדול מכללי המשחק ובכך עשויות לתרום לרווחת הלקוחות. זאת, לצד סביבת ריבית ואינפלציה גבוהות יותר שמשפיעות גם על המערכת הבנקאית ולקוחותיה. טובת הציבור מחייבת המשך פיקוח מקצועי והדוק על המערכת הבנקאית, הן בהיבט של הבטחת יציבות המערכת הבנקאית ושמירת חסכונות ופיקדונות הציבור תוך מיצוי מיטבי לכספי הלקוחות, הן בהיבט של שמירת הזכויות של לקוחות המערכת בפן הצרכני, והן בהיבט של המשך הפעולות להגברת התחרות וההוגנות והמשך קידום החדשנות במערכת הבנקאית. אני משוכנע שניסיונו הרב של דני, הן בפיקוח והן מחוצה לו, יתרמו בצורה משמעותית להצעדת הפיקוח על הבנקים אל עבר בנקאות המחר. אני מודה למפקח על הבנקים היוצא, יאיר אבידן, על שנותיו החשובות והמשמעותיות בבנק ישראל, לחברי ועדת האיתור על עבודתם המעמיקה והמאומצת, ולכל המועמדים שלקחו חלק בתהליך והביעו עניין בתפקיד חשוב זה".
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דני חחיאשוילי, המפקח המיועד: "ברצוני להודות לנגיד על האמון שנתן בי בבחירתי כמפקח על הבנקים. גודל ההתרגשות כגודל האחריות והמחויבות לביצוע התפקיד. בכוונתי לתרום כמיטב יכולתי וניסיוני לטובת הציבור בישראל ולהמשך התפתחותה וליציבותה של המערכת הבנקאית, לחיזוק רווחת ואמון הלקוחות ולהגברת התחרותיות בה. זאת, בתקופה מאתגרת במיוחד שבה על המערכת להמשיך להתאים את מוצריה השונים לסביבת הריבית והאינפלציה תוך ראיית טובת הלקוח במרכז, ולהמשיך להטמיע ולשלב את הקידמה הטכנולוגית בתחומי הבנקאות בפרט והמערכת הפיננסית בכלל".
- 4.יעקב 05/06/2023 23:15הגב לתגובה זובהצלחה רבה. יש לקוות לשינוי לטובת ציבור הלקוחות של הבנקים.
- 3.מה התפקיד של המפקח אם הבנקים חוגגים עלינו ? (ל"ת)אורח 05/06/2023 22:10הגב לתגובה זו
- 2.חנן 05/06/2023 19:14הגב לתגובה זואין באמת תחרות .ואין באמת פיקוח .
- אנונימי 05/06/2023 23:49הגב לתגובה זוכמנהל בבנק אינכם מבינים כמה הפיקוח על הבנקים הוכיח את עצמו ועד כמה הוא יעיל.
- 1.גבי חטיבה 05/06/2023 18:17הגב לתגובה זוכבוד גדול

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
