דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

הנגיד החליט: דניאל (דני) חחיאשווילי ימונה למפקח על הבנקים

לוועדת האיתור שהקים הנגיד הוגשו 13 מועמדויות ולאחר תהליך מיון החליט הנגיד על מינויו של חחיאשוילי לתפקיד
דור עצמון | (5)

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע על מינויו של דניאל (דני) חחיאשוילי למפקח על הבנקים. חחיאשוילי ייכנס לתפקידו עם סיום תפקידו של המפקח היוצא בתאריך 22.06.2023.

דני חחיאשוילי שימש במגוון רחב של תפקידים בבנק ישראל במשך למעלה מ-20 שנים. הוא החל את דרכו ככלכלן בחטיבת הפיקוח על הבנקים בשנת 2002 והתקדם לניהול יחידה באגף הערכה מוסדית, שם היה אמון על היחידה המרכזת את הטיפול בבנק הפועלים ולאחר מכן שימש כראש מטה המפקח דאז דודו זקן. לאחר מכן מילא את תפקיד ראש מטה הנגידה, של הנגידה דאז פרופ' קרנית פלוג, בין השנים 2014 ל-2018. בתום תפקידו כראש מטה שב חחיאשוילי לפיקוח על הבנקים, שם הקים את האגף לטכנולוגיה וחדשנות ועמד בראשו מאז, כאחד מחמשת הסגנים של המפקח על הבנקים. לחחיאשוילי ניסיון רב בתחומי פיקוח, הרגולציה והבנקאות ולאורך השנים היה שותף לתהליכים משמעותיים בתחומים אלו. בתפקידו האחרון קידם חחיאשוילי פרויקטים שנועדו להגביר את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית ובהם תהליכי הטמעת רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל ורפורמות שונות הנוגעות לפעילותן של חברות כרטיסי האשראי. כמו כן, קידם חחיאשוילי את השימוש באפליקציות התשלום במערכת הבנקאית, זאת לצד פיתוח תחום הרגולציה הבנקאית בנושאי טכנולוגיה סייבר.

חחיאשוילי רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית, שם סיים תואר ראשון בכלכלה ומשפטים ותואר שני בכלכלה ומינהל עסקים (שניהם בהצטיינות). דני חחיאשוילי מתגורר בירושלים, נשוי ואב לארבעה ילדים.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מברך את דני חחיאשוילי על מינויו לתפקיד החשוב והמאתגר של המפקח על הבנקים. דני נכנס לתפקידו בתקופה שבה רפורמות שונות שקידמנו להגברת התחרות המערכת הפיננסית משנות חלק גדול מכללי המשחק ובכך עשויות לתרום לרווחת הלקוחות. זאת, לצד סביבת ריבית ואינפלציה גבוהות יותר שמשפיעות גם על המערכת הבנקאית ולקוחותיה. טובת הציבור מחייבת המשך פיקוח מקצועי והדוק על המערכת הבנקאית, הן בהיבט של הבטחת יציבות המערכת הבנקאית ושמירת חסכונות ופיקדונות הציבור תוך מיצוי מיטבי לכספי הלקוחות, הן בהיבט של שמירת הזכויות של לקוחות המערכת בפן הצרכני, והן בהיבט של המשך הפעולות להגברת התחרות וההוגנות והמשך קידום החדשנות במערכת הבנקאית. אני משוכנע שניסיונו הרב של דני, הן בפיקוח והן מחוצה לו, יתרמו בצורה משמעותית להצעדת הפיקוח על הבנקים אל עבר בנקאות המחר. אני מודה למפקח על הבנקים היוצא, יאיר אבידן, על שנותיו החשובות והמשמעותיות בבנק ישראל, לחברי ועדת האיתור על עבודתם המעמיקה והמאומצת, ולכל המועמדים שלקחו חלק בתהליך והביעו עניין בתפקיד חשוב זה".

דני חחיאשוילי, המפקח המיועד: "ברצוני להודות לנגיד על האמון שנתן בי בבחירתי כמפקח על הבנקים. גודל ההתרגשות כגודל האחריות והמחויבות לביצוע התפקיד. בכוונתי לתרום כמיטב יכולתי וניסיוני לטובת הציבור בישראל ולהמשך התפתחותה וליציבותה של המערכת הבנקאית, לחיזוק רווחת ואמון הלקוחות ולהגברת התחרותיות בה. זאת, בתקופה מאתגרת במיוחד שבה על המערכת להמשיך להתאים את מוצריה השונים לסביבת הריבית והאינפלציה תוך ראיית טובת הלקוח במרכז, ולהמשיך להטמיע ולשלב את הקידמה הטכנולוגית בתחומי הבנקאות בפרט והמערכת הפיננסית בכלל".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעקב 05/06/2023 23:15
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה רבה. יש לקוות לשינוי לטובת ציבור הלקוחות של הבנקים.
  • 3.
    מה התפקיד של המפקח אם הבנקים חוגגים עלינו ? (ל"ת)
    אורח 05/06/2023 22:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חנן 05/06/2023 19:14
    הגב לתגובה זו
    אין באמת תחרות .ואין באמת פיקוח .
  • אנונימי 05/06/2023 23:49
    הגב לתגובה זו
    כמנהל בבנק אינכם מבינים כמה הפיקוח על הבנקים הוכיח את עצמו ועד כמה הוא יעיל.
  • 1.
    גבי חטיבה 05/06/2023 18:17
    הגב לתגובה זו
    כבוד גדול
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

אמיר ברמלי, צילום: אמיר ברמליאמיר ברמלי, צילום: אמיר ברמלי

המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל

בית המשפט קבע שברמלי המשיך להונות באופן סדרתי משקיעים; פסק הדין יינתן בהמשך

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אמיר ברמלי הונאה

שופט בית המשפט המחוזי מרכז קרשן מיכאל הרשיע היום, בהתאם להודאתו, את אמיר ברמלי בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה. זאת לאחר שבמהלך ניהול משפטו המשיך להונות, יחד עם אחרים, משקיעים בסכום כולל של כ-18.5 מיליון שקלים. 

כזכור ברמלי שהורשע בהונאת משקיעים בהיקף של כ- 340 מיליון ש''ח מרצה בימים אלה 17 שנות מאסר. זאת לאחר שביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו מעשר שנות מאסר ל 14 ועוד שלוש שנות מאסר חלף קנס בגובה 600,000.

 מכתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה, ובו הודה הנאשם, עולה כי במקביל להליך הפלילי שנוהל נגדו, יזם ברמלי תוכנית מרמתית נוספת לגיוס כספי משקיעים, במסגרתה גויסו כ-18.5 מיליון שקלים מכ-40 משקיעים. בניגוד למצגים שהוצגו בפניהם, הכספים שגויסו שימשו את ברמלי לצרכיו האישיים ולמימון המיזם המרמתי, שפעל בשיטת פירמידה, מבלי שנועדה מלכתחילה כל השקעה אמיתית באפיק עסקי כלשהו.

 במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים, הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף להטלת עונש של 8.5 שנות מאסר,  שחלקן ירוצו בחופף לתקופת מאסרו הנוכחית, וכן קנס בסך 100,000 שקלים.

 ההליך מנוהל על ידי עורכות הדין תמר פירון והדס נאמן-ארזואן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, והתיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.