חייבת ניצולת שואה זכתה להפחתת ריביות מ-758 שקל ל-122 אלף שקל
לאחרונה, הורה כב' רשם חדלות הפרעון בלשכת ההוצאה לפועל בלשכת תל אביב, יניב דיין, על הפחתת ריביות בתיק האיחוד נגד חייבת ניצולת שואה מסך 758,053 שקל ל-122 אלף שקל, וכן הורה על סגירת שני תיקים מתוך שבעת התיקים שהתנהלו נגדה ועל המשך תשלום 500 שקל בהתאם לצו התשלומים לכיסוי החוב שנותר.
כאמור בהחלטה, המדובר בחייבת ילידת 1940, בת 83, ניצולת שואה, גרושה, המתקיימת מתגמול שנתי לניצולי שואה ממשרד האוצר ומקצבת המוסד לביטוח לאומי. לחייבת תיק איחוד שהוקם בשנת 2013 והיא הוכרזה כ"חייבת מוגבלת באמצעים" והוטלו עליה הגבלות חמורות שתקפות עד עתה: הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיס חיוב. קרי, שלמעשה חירותה של החייבת צומצמה מאוד במהלך 20 השנים האחרונות. בתיק האיחוד כלולים 7 תיקים, לטובת 5 זוכים. סך החובות בתיק האיחוד עומד על 758,053 שקל. סך החובות בפתיחה (כולל שכ"ט א' ואגרה), עומד על 171,692 שקל, וסך החובות בעילה עומד על 148,874 שקל. עד כה החייבת שילמה סך של כ-135,150 שקל. מרבית התיקים נגד החייבת נפתחו בשנים 2004-2001, ותיק נוסף נפתח בשנת 2008. התשלום שנקבע לחייבת במסגרת צו התשלומים, שהושת עליה כחלק מהליך האיחוד, הוא על סך 500 שקל מדי חודש.
כב' הרשם יניב דיין קבע, כי לאחר שעיין בנתוני התיק, בנסיבותיה של החייבת וכן לאור השינוי במגמה בסוגיית ריבית הפיגורים, הוא סבור שהצטברות הטעמים השונים בתיק זה עולה לכדי טעמים מיוחדים שבגינם יש להפחית את הריביות שנצברו בתיק. בין הטעמים המיוחדים, שפירט הרשם בהחלטתו, החייבת שילמה כ-91% מחוב העילה. "גובה חובות העילה של החייבת עומד על סך של 148,874 שקל, גובה החובות בפתיחה עומד על סך של 171,692 שקל. עד כה, החייבת שילמה סך של 135,150 שקל, המהווה כ-91% מחובות העילה. ביחס לגובה חובותיה בפתיחה (כולל אגרה ושכ"ט א'), שילמה החייבת כ- "79%. כמו כן, מדובר בחובות ישנים שמרביתם שולמו באופן משמעותי. כל תיקי החייבת הם תיקים ישנים. התיקים נפתחו ביו השנים 2001-2004, למעט תיק אחד שנפתח בשנת 2008.
טעם נוסף הוא נסיבותיה האישיות של החייבת: ילידת 1.1.1940, ניצולת שואה, גרושה משנת 1985 ומתקיימת מקצבת אזרח ותיק ומתגמולי ניצולי שואה. "חובותיה של החייבת נוצרו עקב חתימתה על ערבות לעסק של חתנה ובשל שימוש של החתן שלה (לשעבר) בשיקים חתומים על ידי החייבת. על כן, לא סביר לומר שהחייבת יצרה את חובותיה בחוסר תום לב, וניכר שאלה נוצרו בשל תמימותה. עוד עולה שתיקי החייבת נפתחו נגדה בעשור השביעי לחייה, כך שגם בעת פתיחת התיקים גילה היה מתקדם".
- כשהריבית הפכה לנטל בלתי אפשרי: החלטה חריגה בהוצל"פ
- מי ישלם? החתימה שעלתה לאח הקטן ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשם הבהיר בהחלטתו, כי אין בידיו לקבל את ההתנגדות להפחתת הריביות מטעם שניים מהזוכים, הואיל ו"חזקה על הזוכים שידעו, ולמצער היו צריכים לדעת, שהחייבת העבירה את הדירה ללא תמורה, לכל הפחות מחודש ספטמבר 2018. מאז ועד לקיום דיון בעניין החייבת שנערך ביוזמתי ביום 18.07.2022, לא נטען דבר בעניין".
כמו כן, הודגש שהזוכים לא ביקשו להטיל עיקול ולא נעשה כל ניסיון מצדם לברר את זהות הבעלים בדירת מגורי החייבת, עוד לפני חודש ספטמבר 2018.
הרשם הבהיר, כי הפחתת ריביות אינה שקולה להפטר לאלתר וביטול החוב מיסודו כטענת הזוכים. בפסיקה נקבע, שלרשם ההוצאה לפועל סמכות רחבה להפחתת ריביות. כמו כן, נפסק שיכול שהפחתת ריביות תעלה לכדי סגירת תיק חוב העומד לחייב, אשר שולם בו שיעור העולה על גובה החוב בפתיחה.
לאור כל האמור, הורה הרשם על סגירת שני התיקים שבהם שולם מלוא החוב בפתיחה שעה שיתרת החוב היא ריבית בלבד. בנוסף, הורה על הפחתת מלוא הריביות ביתר תיקי החייבת, וכן ש"החייבת תמשיך לעמוד בצו התשלומים הקבוע בסך של 500 שקל עד לכיסוי הסכום לאחר ההפחתה, לסכום זה לא תתווסף ריבית. לאחר שהחייבת תשלמו, יסגרו כל התיקים ותבוטל ההכרזה על החייבת כחייבת מוגבלת באמצעים וההגבלות שהוטלו מכוחה".
- 1.Hio 21/02/2023 13:56הגב לתגובה זומדינת עולב שאין תקרת שכר במגזר הציבורי ואז רואים לאן הכסף לא הולך
- מיה 22/02/2023 07:15הגב לתגובה זוהחתן הוא השודד במקרה השני
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
