חייבת ניצולת שואה זכתה להפחתת ריביות מ-758 שקל ל-122 אלף שקל
לאחרונה, הורה כב' רשם חדלות הפרעון בלשכת ההוצאה לפועל בלשכת תל אביב, יניב דיין, על הפחתת ריביות בתיק האיחוד נגד חייבת ניצולת שואה מסך 758,053 שקל ל-122 אלף שקל, וכן הורה על סגירת שני תיקים מתוך שבעת התיקים שהתנהלו נגדה ועל המשך תשלום 500 שקל בהתאם לצו התשלומים לכיסוי החוב שנותר.
כאמור בהחלטה, המדובר בחייבת ילידת 1940, בת 83, ניצולת שואה, גרושה, המתקיימת מתגמול שנתי לניצולי שואה ממשרד האוצר ומקצבת המוסד לביטוח לאומי. לחייבת תיק איחוד שהוקם בשנת 2013 והיא הוכרזה כ"חייבת מוגבלת באמצעים" והוטלו עליה הגבלות חמורות שתקפות עד עתה: הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיס חיוב. קרי, שלמעשה חירותה של החייבת צומצמה מאוד במהלך 20 השנים האחרונות. בתיק האיחוד כלולים 7 תיקים, לטובת 5 זוכים. סך החובות בתיק האיחוד עומד על 758,053 שקל. סך החובות בפתיחה (כולל שכ"ט א' ואגרה), עומד על 171,692 שקל, וסך החובות בעילה עומד על 148,874 שקל. עד כה החייבת שילמה סך של כ-135,150 שקל. מרבית התיקים נגד החייבת נפתחו בשנים 2004-2001, ותיק נוסף נפתח בשנת 2008. התשלום שנקבע לחייבת במסגרת צו התשלומים, שהושת עליה כחלק מהליך האיחוד, הוא על סך 500 שקל מדי חודש.
כב' הרשם יניב דיין קבע, כי לאחר שעיין בנתוני התיק, בנסיבותיה של החייבת וכן לאור השינוי במגמה בסוגיית ריבית הפיגורים, הוא סבור שהצטברות הטעמים השונים בתיק זה עולה לכדי טעמים מיוחדים שבגינם יש להפחית את הריביות שנצברו בתיק. בין הטעמים המיוחדים, שפירט הרשם בהחלטתו, החייבת שילמה כ-91% מחוב העילה. "גובה חובות העילה של החייבת עומד על סך של 148,874 שקל, גובה החובות בפתיחה עומד על סך של 171,692 שקל. עד כה, החייבת שילמה סך של 135,150 שקל, המהווה כ-91% מחובות העילה. ביחס לגובה חובותיה בפתיחה (כולל אגרה ושכ"ט א'), שילמה החייבת כ- "79%. כמו כן, מדובר בחובות ישנים שמרביתם שולמו באופן משמעותי. כל תיקי החייבת הם תיקים ישנים. התיקים נפתחו ביו השנים 2001-2004, למעט תיק אחד שנפתח בשנת 2008.
טעם נוסף הוא נסיבותיה האישיות של החייבת: ילידת 1.1.1940, ניצולת שואה, גרושה משנת 1985 ומתקיימת מקצבת אזרח ותיק ומתגמולי ניצולי שואה. "חובותיה של החייבת נוצרו עקב חתימתה על ערבות לעסק של חתנה ובשל שימוש של החתן שלה (לשעבר) בשיקים חתומים על ידי החייבת. על כן, לא סביר לומר שהחייבת יצרה את חובותיה בחוסר תום לב, וניכר שאלה נוצרו בשל תמימותה. עוד עולה שתיקי החייבת נפתחו נגדה בעשור השביעי לחייה, כך שגם בעת פתיחת התיקים גילה היה מתקדם".
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשם הבהיר בהחלטתו, כי אין בידיו לקבל את ההתנגדות להפחתת הריביות מטעם שניים מהזוכים, הואיל ו"חזקה על הזוכים שידעו, ולמצער היו צריכים לדעת, שהחייבת העבירה את הדירה ללא תמורה, לכל הפחות מחודש ספטמבר 2018. מאז ועד לקיום דיון בעניין החייבת שנערך ביוזמתי ביום 18.07.2022, לא נטען דבר בעניין".
כמו כן, הודגש שהזוכים לא ביקשו להטיל עיקול ולא נעשה כל ניסיון מצדם לברר את זהות הבעלים בדירת מגורי החייבת, עוד לפני חודש ספטמבר 2018.
הרשם הבהיר, כי הפחתת ריביות אינה שקולה להפטר לאלתר וביטול החוב מיסודו כטענת הזוכים. בפסיקה נקבע, שלרשם ההוצאה לפועל סמכות רחבה להפחתת ריביות. כמו כן, נפסק שיכול שהפחתת ריביות תעלה לכדי סגירת תיק חוב העומד לחייב, אשר שולם בו שיעור העולה על גובה החוב בפתיחה.
לאור כל האמור, הורה הרשם על סגירת שני התיקים שבהם שולם מלוא החוב בפתיחה שעה שיתרת החוב היא ריבית בלבד. בנוסף, הורה על הפחתת מלוא הריביות ביתר תיקי החייבת, וכן ש"החייבת תמשיך לעמוד בצו התשלומים הקבוע בסך של 500 שקל עד לכיסוי הסכום לאחר ההפחתה, לסכום זה לא תתווסף ריבית. לאחר שהחייבת תשלמו, יסגרו כל התיקים ותבוטל ההכרזה על החייבת כחייבת מוגבלת באמצעים וההגבלות שהוטלו מכוחה".
- 1.Hio 21/02/2023 13:56הגב לתגובה זומדינת עולב שאין תקרת שכר במגזר הציבורי ואז רואים לאן הכסף לא הולך
- מיה 22/02/2023 07:15הגב לתגובה זוהחתן הוא השודד במקרה השני
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
