חייבת ניצולת שואה זכתה להפחתת ריביות מ-758 שקל ל-122 אלף שקל
לאחרונה, הורה כב' רשם חדלות הפרעון בלשכת ההוצאה לפועל בלשכת תל אביב, יניב דיין, על הפחתת ריביות בתיק האיחוד נגד חייבת ניצולת שואה מסך 758,053 שקל ל-122 אלף שקל, וכן הורה על סגירת שני תיקים מתוך שבעת התיקים שהתנהלו נגדה ועל המשך תשלום 500 שקל בהתאם לצו התשלומים לכיסוי החוב שנותר.
כאמור בהחלטה, המדובר בחייבת ילידת 1940, בת 83, ניצולת שואה, גרושה, המתקיימת מתגמול שנתי לניצולי שואה ממשרד האוצר ומקצבת המוסד לביטוח לאומי. לחייבת תיק איחוד שהוקם בשנת 2013 והיא הוכרזה כ"חייבת מוגבלת באמצעים" והוטלו עליה הגבלות חמורות שתקפות עד עתה: הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיס חיוב. קרי, שלמעשה חירותה של החייבת צומצמה מאוד במהלך 20 השנים האחרונות. בתיק האיחוד כלולים 7 תיקים, לטובת 5 זוכים. סך החובות בתיק האיחוד עומד על 758,053 שקל. סך החובות בפתיחה (כולל שכ"ט א' ואגרה), עומד על 171,692 שקל, וסך החובות בעילה עומד על 148,874 שקל. עד כה החייבת שילמה סך של כ-135,150 שקל. מרבית התיקים נגד החייבת נפתחו בשנים 2004-2001, ותיק נוסף נפתח בשנת 2008. התשלום שנקבע לחייבת במסגרת צו התשלומים, שהושת עליה כחלק מהליך האיחוד, הוא על סך 500 שקל מדי חודש.
כב' הרשם יניב דיין קבע, כי לאחר שעיין בנתוני התיק, בנסיבותיה של החייבת וכן לאור השינוי במגמה בסוגיית ריבית הפיגורים, הוא סבור שהצטברות הטעמים השונים בתיק זה עולה לכדי טעמים מיוחדים שבגינם יש להפחית את הריביות שנצברו בתיק. בין הטעמים המיוחדים, שפירט הרשם בהחלטתו, החייבת שילמה כ-91% מחוב העילה. "גובה חובות העילה של החייבת עומד על סך של 148,874 שקל, גובה החובות בפתיחה עומד על סך של 171,692 שקל. עד כה, החייבת שילמה סך של 135,150 שקל, המהווה כ-91% מחובות העילה. ביחס לגובה חובותיה בפתיחה (כולל אגרה ושכ"ט א'), שילמה החייבת כ- "79%. כמו כן, מדובר בחובות ישנים שמרביתם שולמו באופן משמעותי. כל תיקי החייבת הם תיקים ישנים. התיקים נפתחו ביו השנים 2001-2004, למעט תיק אחד שנפתח בשנת 2008.
טעם נוסף הוא נסיבותיה האישיות של החייבת: ילידת 1.1.1940, ניצולת שואה, גרושה משנת 1985 ומתקיימת מקצבת אזרח ותיק ומתגמולי ניצולי שואה. "חובותיה של החייבת נוצרו עקב חתימתה על ערבות לעסק של חתנה ובשל שימוש של החתן שלה (לשעבר) בשיקים חתומים על ידי החייבת. על כן, לא סביר לומר שהחייבת יצרה את חובותיה בחוסר תום לב, וניכר שאלה נוצרו בשל תמימותה. עוד עולה שתיקי החייבת נפתחו נגדה בעשור השביעי לחייה, כך שגם בעת פתיחת התיקים גילה היה מתקדם".
- מי ישלם? החתימה שעלתה לאח הקטן ביוקר
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשם הבהיר בהחלטתו, כי אין בידיו לקבל את ההתנגדות להפחתת הריביות מטעם שניים מהזוכים, הואיל ו"חזקה על הזוכים שידעו, ולמצער היו צריכים לדעת, שהחייבת העבירה את הדירה ללא תמורה, לכל הפחות מחודש ספטמבר 2018. מאז ועד לקיום דיון בעניין החייבת שנערך ביוזמתי ביום 18.07.2022, לא נטען דבר בעניין".
כמו כן, הודגש שהזוכים לא ביקשו להטיל עיקול ולא נעשה כל ניסיון מצדם לברר את זהות הבעלים בדירת מגורי החייבת, עוד לפני חודש ספטמבר 2018.
הרשם הבהיר, כי הפחתת ריביות אינה שקולה להפטר לאלתר וביטול החוב מיסודו כטענת הזוכים. בפסיקה נקבע, שלרשם ההוצאה לפועל סמכות רחבה להפחתת ריביות. כמו כן, נפסק שיכול שהפחתת ריביות תעלה לכדי סגירת תיק חוב העומד לחייב, אשר שולם בו שיעור העולה על גובה החוב בפתיחה.
לאור כל האמור, הורה הרשם על סגירת שני התיקים שבהם שולם מלוא החוב בפתיחה שעה שיתרת החוב היא ריבית בלבד. בנוסף, הורה על הפחתת מלוא הריביות ביתר תיקי החייבת, וכן ש"החייבת תמשיך לעמוד בצו התשלומים הקבוע בסך של 500 שקל עד לכיסוי הסכום לאחר ההפחתה, לסכום זה לא תתווסף ריבית. לאחר שהחייבת תשלמו, יסגרו כל התיקים ותבוטל ההכרזה על החייבת כחייבת מוגבלת באמצעים וההגבלות שהוטלו מכוחה".
- 1.Hio 21/02/2023 13:56הגב לתגובה זומדינת עולב שאין תקרת שכר במגזר הציבורי ואז רואים לאן הכסף לא הולך
- מיה 22/02/2023 07:15הגב לתגובה זוהחתן הוא השודד במקרה השני
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
