יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי
מאקרו כלכלה

הגירעון 5.5% - באוקטובר המדינה הוציאה 3.8 מיליארד יותר משהכניסה

כפי שאנחנו חוזרים ואומרים בחודשים האחרונים: הכלכלה של ישראל במצב טוב - הציבור משתכר יותר ומבזבז יותר. בחודש שעבר היה עיכוב בגבייה בגלל החגים ולכן לכאורה בחודש אוקטובר יש גביית יתר של 4.4 מיליארד שקל, אבל אלה כספים של ספטמבר
נתנאל אריאל | (4)
נושאים בכתבה החשב הכללי תקציב

הגירעון של ישראל ממשיך לרדת, ובהחלט מדובר בנתון חיובי למשק. גם בחודש אוקטובר ההכנסות של המדינה מצוינות והמשק משתפר. הגירעון כבר ירד ל-5.5%, (לעומת גירעון רשמי בחודש ספטמבר של 7.2%, וגירעון נכון של 6.8% מהתוצר - בהתחשב בגבייה שנדחתה לחודש הנוכחי). וזה טוב מאוד - וכבר כתבנו את זה לאחרונה מספר פעמים (כאן, כאן וכאן)

בגלל החגים בספטמבר, נדחתה גביית מסים של כ-8.2 מיליארד שקלים, ולכן הם נספרים בחודש אוקטובר, אך זו טעות אופטית: הם שייכים לספטמבר. 

אז את החודש הקודם המדינה סיימה עם עודף תקציבי של 2.2 מיליארד שקל ובחודש אוקטובר היא מדווחת על עודף של 4.4 מיליארד שקל - כאמור, מדובר בטעות אופטית: הכספים שייכים לגביה של חודש ספטמבר ובנטרולם המדינה הוציאה 3.8 מיליארד שקל יותר ממה שהכניסה.

האם הממשלה מתחילה להרגיש שמותר לה להוציא יותר כי לאחר שלוש שנים פתאום יש תקציב מדינה? ימים יגידו. לעומת החודשים הקודמים בהם הגירעון החודשי היה קרוב לאפס כעת הוא חוזר לעלות, אך מוקדם להצביע על שינוי מגמה.

מאיפה הכסף? מההייטק

הגירעון החודשי היה גבוה יותר אבל המצב טוב, למרות הקורונה - הרבה מאוד בזכות ההייטקיסטים שכל כך קל לקנא בהם - אבל האמת היא שצריך להגיד להם תודה

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על 47.1 מיליארד שקל - לעומת 123.8 מיליארד שקל אשתקד, והמשך ירידה וירידה משמעותית מרמות של 180 מיליארד שקל רק לפני כמה חודשים - כלומר הגירעון נמצא במגמת ירידה שממשיכה וממשיכה, ואלה בשורות טובות למשק הישראלי.

הכלכלה שלנו במצב טוב ורואים את זה בגבייה ממסים. בחודש אוקטובר 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-37.3 מיליארד שקל. הכנסות אלה כוללות גבייה בסך של 8.2 מיליארד שקל אשר נדחתה מחודש ספטמבר בגלל החגים. כך שלולא הדחייה, היו ההכנסות מסתכמות בחודש אוקטובר בכ-29.1 מיליארד שקל. המסים  מבטאים את הכנסות המדינה והעלייה בהן נרשמה  לאורך כל הקו – מסי חברות, מסי נדל"ן, מסים משוק ההון. ביחס לחודש אוקטובר הקודם, מדובר בעליה של 18% בגביה (בנטרול הגביה של חודש ספטמבר).

בחודשים ינואר - אוקטובר 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ב-313.2 מיליארד שקל, לעומת 254.5 מיליארד שקל אשתקד, גידול של 22%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-19% וההכנסות מאגרות עלו ב-3%. בהשוואה לינואר - אוקטובר 2019 עלו ההכנסות ממסים בשיעור של 19% - ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-26% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-12%.  ביחס ל-2020 אפשר להגיד – "נו טוב, הייתה קורונה". אבל ביחס ל-2019 אין תירוצים – זו עלייה אמיתית.

קיראו עוד ב"בארץ"

שני פרמטרים מעידים על שיפור גורף במשק – המסים על השכר עלו והמע"מ עלה. אם המס על השכר עלה זה אומר בצורה ברורה שאנשים (כמכלול) מרוויחים יותר. זה טוב למשק – אנשים שמשתכרים יותר גם מוציאים יותר וגם חוסכים יותר. עלייה במע"מ מבטא בצורה ברורה עלייה בהיקף העסקאות.  

אבל החגיגה הגדולה במסים מיוחסת להייטק. הנפקות בוול סטריט בהיקף עצום, לצד מימושי אופציות של בעלי מניות ועובדים הביאו לשיא בגביית מסים. כבר כתבנו כאן שהשנה הזאת הולכת להיות נהדרת מבחינת ההייטק הישראלי וזה ישפיע על הכלכלה הישראלית - וההשפעה הזו ממשיכה.

השיפור הוא לא מקרי. הוא ידוע וברור. חברות ישראליות מצליחות לגייס בחו"ל בסכומים גבוהים מאוד בראייה היסטורית - וזה מתגלגל להכנסות של הממשלה. אנחנו מסקרים פה לא מעט את ההנפקות הללו, ונכון שהמחירים שלהן לפעמים נראים גבוהים, גבוהים מדי, אבל כולנו נהנים מכך.

 
אבל מנכ"ל משרד האוצר בלינקוב רואה בזה סיכון - "יש עשרות אלפי צעירים בישראל שמתעשרים וזה מסוכן". אלא שהוא צריך לברך על כך. הייטקיסטים הם לא אויב הציבור. הנפקות זה דבר טוב למשק (גם אם לא תמיד למשקיעים), בסוף זה כסף שנכנס למדינה, זה כסף שמגיע לאנשים מהשורה, שמתעשרים ויכולים גם להוציא יותר.

לקריאה נוספת:

>>> רק אל תפריעו להייטק

>>> ההייטקיסטים הפכו לשק החבטות של האוצר; אבל האמת הפוכה - האוצר צריך להגיד תודה; בזכותם הכלכלה הישראלית טובה

ההסתכלות על תקציבים נקיים מאירועים חד פעמיים היא חשובה, כי היא מנטרלת בעצם חריגים שלא יחזרו בהמשך (אז נכון הקורונה עוד תמשיך להעיב על התקציב, ועדיין בראייה מלמעלה - מדובר באירוע שמתישהו ייפסק והתקציב בגינו יתאפס). זה בדיוק כמו שחברות שנסחרות בוול סטריט מדווחות את הדיווח החשבונאי שלוקח בחשבונאות את כל ההוצאות אבל במקביל מדווחות על התוצאות הלא חשבונאיות (הכלכליות) שנקראות Non Gaap ושם הן מנטרלות את כל הסעיפים החריגים כדי לספק לקוראים את תמונת המצב הנכונה יותר לצורך הבנת העסק.

אז אם אתם רוצים לדעת מה מצב "העסק" שנקרא מדינת ישראל תנכו את ההוצאות החד פעמיות ותגלו שהמצב של ישראל ממשיך להשתפר.

 

המסים ישירים הסתכמו באוקטובר 2021 ב-18 מיליארד שקל (כולל 1.2 שנדחו מספטמבר) לעומת 13.4 מיליארד שקל באוקטובר 2020, גידול של 23%. מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) עמדו על 7.2 מיליארד שקל לעומת 5.2 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 21%. לעומת 2019 מדובר בעלייה גבוהה יותר. חלק ממיסוי ההייטק נמצא בסעיפים האלו.

הגביה מניכויים הסתכמה באוקטובר 2021 בכ-10.2 מיליארד שקל, לעומת 8.3 מיליארד שקל באוקטובר 2020, עליה של 12%. בהשוואה לאוקטובר 2019, זוהי עליה של 15%.

ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו באוקטובר ב-2.4 מיליארד שקל, לעומת 0.8 מיליארד שקל באוקטובר 2020, עליה חדה של 179%. בגביה ממס שבח נרשמה עליה של  199% ובגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 165%. מגמת העליה בהכנסות ממס רכישה וממס שבח נמשכת מחודש מרץ 2021. במצטבר, במצטבר בחודשים ינואר – אוקטובר 2021 נרשמה עליה של 72% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל 70% לעומת ינואר – אוקטובר 2019. העליה נובעת מגידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות, וזאת למרות הפחתת מס הרכישה על רכישת דירת השקעה בשנה שעברה - כלומר הגידול בעסקאות 'פיצה' את המדינה על הירידה בגובה המס.

 

ולשר האוצר אביגדור ליברמן נזכיר את ההצעה שלנו: אפשר לממן את הגירעון מהנפקה של חברות ממשלתיות. יש לא מעט כאלה. אפשר להפסיק למרוח את ההנפקה של התעשייה האווירית, ואפשר גם להנפיק את רפאל, חברת החשמל, דואר ישראל, הנמלים, נתיבי ישראל, מקורות, חברות בנייה ומו"פ ועוד...

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שמואל 08/11/2021 18:21
    הגב לתגובה זו
    מחנה הוא נמצא
  • עידן 09/11/2021 11:26
    הגב לתגובה זו
    :)
  • 2.
    מתן 08/11/2021 14:57
    הגב לתגובה זו
    המיליארדים למנסור עוד לא מתבטאים בדוחות ניראה בקרוב את הדירוג של ישראל יורד תודות לממששת הביזבוז הנורווגית
  • 1.
    נ.ש. 08/11/2021 14:45
    הגב לתגובה זו
    המשק סובל מתת ביצוע של משרדים ממשלתיים בפרוייקטים ובכל מיני דברים תת הביצוע קרוב ל10% מהתקציב זה קטסטרופה. מילא ב2020 היה קורונה אבל השנה זה הזוי. זה אומר שזה יתנקם בטווח הארוך פתאום נראה נסיגה של הממשלה במו"פ בגלל הכשלים האלו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.