אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

נגיד בנק ישראל: "יש להטיל מס פחמן על השוק"

במסגרת ישיבה ממשלה הנגיד אמיר ירון התייחס למעבר לכלכלה דלת פחמן: "חשוב שהממשלה תבחן כבר עתה את ההיתכנות של ההגעה ליעד הפחתת הפחמן לשנת 2030, לפני הפיכתו כהתחייבות לאומית באמנת האקלים"
סתיו קורן | (8)

נגיד בנק ישראל אמיר ירון, התייחס למעבר לכלכלה דלת פחמן במסגרת ישיבת הממשלה, במסגרתה טען ירון כי צריך לפעול לטובת החלת המדיניות הזו כמה שיותר מהר. וזאת לאחר שלאחרונה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושרת התחבורה מרב מיכאלי הודיעו כי יפעלו להוביל הפחתה של 85% בפליטות גזי החממה של ישראל עד 2050, וכן למצוא פתרונות לכלכלה דלת פחמן ולכלכלה מעגלית. 

"הצעת הממשלה קובעת יעדים להפחתת פליטות הפחמן של מדינת ישראל לשנים 2030 ו-2050, בהתאם למחויבותה בהסכמים הבין-לאומיים בנושא. ככל שיגדלו הלחצים של המדינות המפותחות להפחתה מהירה של פליטות ולצעדים שימנעו תחרות לא הוגנת מצד מדינות שאינן מצמצמות את הפליטות. לאור המשקל הרב - והגובר - שמיוחס לנושא בדיונים המדיניים והכלכליים בעולם בשנים האחרונות טוב שהממשלה נוקטת יוזמה לקדם את היעדים להפחתת פליטות גזי החממה". אמר ירון

החלטת הממשלה  כוללת מספר יעדי משנה להפחתת הפליטות לפי תחומי הפעילות ומקורות הפליטה תוך הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות. "יש ליעדים אלה חשיבות בכך שהם מהווים איתות למשק והבהרה לכל הנוגעים בדבר, הן בממשלה והן במגזר הפרטי, כי הפחתת הפליטות בהתאם ליעד דורשת פעולה רב- מימדית. עם זאת, היות וחלק ניכר מהפחתת הפליטות צפויה להתבסס לאורך זמן על פיתוחים טכנולוגיים שעדיין אינם קיימים, ראוי להבהיר שיעדי המשנה הם מפת דרכים בלבד, ולא מסגרת כמותית פרטנית קשיחה" הוסיף הנגיד.

מדובר במהלך חשוב הן מבחינת ההצהרה על המשך שותפותה של ישראל במהלך שהקהילה הבין-לאומית מייחסת לו חשיבות רבה, והן כמפת דרכים להיערכות לצעדים שייתכן ויידרשו. אמר ירון. חשוב שהממשלה תיבחן כבר עתה את ההיתכנות של ההגעה ליעד המוצע לשנת 2030, לפני הפיכתו כהתחייבות לאומית באמנת האקלים".

חשוב לתמוך בהשגת היעדים באמצעות תמחור פליטות גזי חממה שיופעל ויעלה בהדרגה

"למשל על ידי אימוץ "מס פחמן". תמחור כזה יתמוך ביישום ההתאמות הנדרשות על ידי השוק, ויאפשר לציבור ולעסקים לבחור את ההתאמות היעילות ביותר לאורך זמן, ואת הטכנולוגיות שיסייעו להגיע ליעדים בעלות המשקית הנמוכה ביותר. על רקע אי-הוודאות לגבי סוגי ומאפייני הטכנולוגיות העתידיות שיאפשרו את הפחתת הפליטות, תמחור הפליטות הוא כלי שהשפעותיו הרחבות יוכלו להביא לתוצאה היעילה ביותר בהפחתת הפליטות לצד צמצום העלות המשקית של התהליך.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 25/07/2021 22:11
    הגב לתגובה זו
    בנתיים השקל גבוהה, העמלות גבוהות. משהוא כאן לא מצליח בעבודתו ונותן עצות לא לו.
  • 7.
    רבקה 25/07/2021 20:47
    הגב לתגובה זו
    הוא כבר מתכונן לשלב השני. השלב הראשון הוא קורונה, השלב השני שמירה על איכות הסביבה . . ..
  • 6.
    מתי ניפטר מהקשקשן? (ל"ת)
    גידי 25/07/2021 19:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חדרתי 25/07/2021 17:46
    הגב לתגובה זו
    אין צורך במס יש להפסיק את יחידות הפחם זה בידיים שלכם של הרגולטור ושל שר האנרגיה ושר איכות הסביבה
  • 4.
    יוסי 25/07/2021 17:26
    הגב לתגובה זו
    מתי ירון הגאון עף מפה?
  • 3.
    דיברי הבל (ל"ת)
    שמוליק 25/07/2021 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לזרוק את ליברמן 25/07/2021 15:57
    הגב לתגובה זו
    יש להטיל מס על המשכורת המנופחת שלכם בבנק ישראל
  • 1.
    י.ד 25/07/2021 15:53
    הגב לתגובה זו
    בעדיפות עליונה להטיל מס על משקיעי נדלן,על מריצי השקל,על השקעות מנופחות בבורסה לפני שהבועה תתפוצץ לבנק ישראל בפנים ואז זה כבר עניין של חמצן לכולם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.